חשיפה: הצביעות האנטישמית של צ'נק יוגר ואנה קספריאן

את זה כבר ראיתם? לפעמים, כדי להבין עד כמה עמוקה ומושרשת האנטישמיות המודרנית בתקשורת העולמית, אנחנו לא צריכים לחפש אויבים חדשים. אנחנו פשוט צריכים להקשיב לאנשים שסותרים את עצמם.

בסרטון מדהים וחשוב שפרסם לאחרונה ארגון קנרי מישן (Canary Mission), נחשפים באופן מלא שניים מהקולות הבולטים ביותר ברשת – צ'נק יוגר ואנה קספריאן. מדובר בשני מגה-משפיענים בעלי קהל של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם. הסרטון הזה לא רק חושף צביעות; הוא מספק לנו שיעור מאלף על איך רטוריקה מסוכנת מחליפה תחפושות, אבל נשארת בדיוק אותו רעל.

כשהם ידעו לזהות אנטישמיות

כדי להבין את גודל האבסורד, אנחנו צריכים לחזור קצת אחורה. הסרטון של קנרי מישן מציג לנו תיעודי עבר של יוגר וקספריאן. בעבר הלא כל כך רחוק, השניים האלה ישבו באולפנים שלהם והסבירו בצורה נחרצת וברורה מהי אנטישמיות.

הם דיברו על מושגים כמו "פופטמאסטר" (Puppet Master – מושך בחוטים). הם הסבירו שזהו בדיוק מה שהנאצים עשו בתעמולה שלהם נגד יהדות אירופה. הם הציגו פוסטים וקריקטורות, הצביעו על סממנים פיזיים סטריאוטיפיים (כמו אפים גדולים), וקבעו נחרצות: "אי אפשר להיות יותר אנטישמי מזה".

הם זיהו את המנגנון. הם הבינו שהטענה שקבוצת מיעוט "מושכת בחוטים" ושולטת מאחורי הקלעים בפוליטיקאים, בכלכלה או במדינות שלמות – היא לא ביקורת פוליטית. היא עלילת דם מודרנית ששואבת את ההשראה שלה מהתקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האנושית. הם ראו את זה, הם גינו את זה, והם עשו מזה קריירה של "לוחמי צדק".

התהפכות התקליט: מאבחנים למפיצי רעל

אבל אז הגיע הטוויסט. אותו סרטון חושף כיצד כיום, אותם שני אנשים בדיוק, משתמשים באותה שפה, באותם מושגים ובאותה רטוריקה שהם עצמם גינו – רק שהפעם המטרה היא מדינת ישראל והתומכים בה.

פתאום, המילים "פופטמאסטר" חוזרות ללקסיקון. פתאום הם מדברים על כך ש"הם מכוונים אותנו" וש"ישראל שולטת בנו". הם משתמשים במונחים של דמוניזציה, מדברים על שדים, על מניפולציות של ישראל, ועל סכומי עתק דמיוניים של מיליארדים שכביכול מניעים את המערכת.

הם לקחו את ספר ההדרכה של התעמולה האנטישמית הקלאסית – אותו ספר שהם עצמם ניתחו וביקרו – ופשוט החליפו את המילה "יהודים" במילה "ישראל". כל פעולה, כל ניסיון הגנה עצמית של ישראל, מתורגם אצלם למניפולציה זדונית ושליטה עולמית. זו כבר לא ביקורת על מדיניות; זו דמוניזציה טהורה שנועדה להפוך את המדינה היהודית למפלצת תורנית.

האם יש כאן מניע נסתר?

השאלה שחייבת להישאל כשרואים התהפכות כל כך קיצונית ובוטה היא – למה? איך אנשים אינטליגנטים, שיודעים לזהות תעמולה נאצית ואנטישמיות קלאסית, נופלים לאותו בור בדיוק?

כשאנחנו מסתכלים על עשרות מיליוני העוקבים שלהם, אנחנו חייבים לתהות: מה דעתכם? האם הם מקבלים מימון כדי להפיץ רעל שכזה? האם יש כאן אינטרס כלכלי או פוליטי שגורם להם ליישר קו עם הנרטיב האנטי-ישראלי הקיצוני ביותר? או שאולי האנטישמיות תמיד הייתה שם, ורק חיכתה לתירוץ ה"לגיטימי" של ביקורת על ישראל כדי לפרוץ החוצה?

כשמשפיעני רשת בסדר גודל כזה מנרמלים שיח של "מושכים בחוטים" ושליטה עולמית, הם נותנים לגיטימציה לשנאה. הם לוקחים את הקהל העצום שלהם, שרובו אולי לא מכיר את ההיסטוריה של האנטישמיות, ומאכילים אותו באותן עלילות דם עתיקות, הפעם באריזה מודרנית ו"פרוגרסיבית".

השורה התחתונה

אנחנו חייבים להפסיק להיות נאיביים. אנטישמיות לא תמיד מגיעה עם צלבי קרס או גילוח ראשים. הרבה פעמים היא מגיעה באולפנים נוצצים, מפי מגישים רהוטים שמתהדרים בערכים של זכויות אדם. החשיפה של קנרי מישן היא תזכורת קריטית עבורנו: עלינו להקשיב היטב למילים שבהן משתמשים נגדנו. כשמדברים עלינו במונחים של שליטה, מניפולציה עולמית ומושכים בחוטים – זו לא ביקורת לגיטימית. זו אנטישמיות. והתפקיד שלנו הוא להאיר עליה את הפרוז'קטור, בדיוק כפי שהסרטון הזה עשה, ולא לתת להם להסתתר מאחורי מילים יפות.