האמת על ערוץ 14 ומינוי מבקר המדינה: למה ביקרתי את נתניהו?

אתם יודעים, מאז שרואים אותי מופיע לא מעט בערוץ 14, זכיתי משום מה לשלל גינויים והכפשות. מה שהכי מדהים בסיפור הזה, הוא שהביקורת הזו מגיעה פעמים רבות בלי שום קשר לתוכן הדברים שאני אומר שם. כלומר, אנשים שופטים אותי רק על עצם הנוכחות שלי באולפן. בעיניי, זה פשוט הזוי.

יש איזו תדמית שמנסים לבנות לערוץ הזה, תדמית של "ערוץ תעמולה" שבו כולם מיישרים קו עם דף מסרים אחד ויחיד. אז החלטתי לשתף אתכם בסרטון ובחוויה שלא בדיוק מסתדרים עם הנרטיב של כל מי שיצא עליי.

הכלל שלי: ענייניות לפני הכל

הגישה שלי בחיים, וגם בתקשורת, היא פשוטה מאוד: כשיש מה לשבח – אני משבח. כשיש מה לבקר – אני מבקר. לא מעניינת אותי הפרסונה, לא משנה לי מאיזו מפלגה האדם מגיע או מה הפוזיציה שלו. מה שמעניין אותי הם המעשים לגופם.

בניגוד מוחלט למה שאנשים חושבים או כותבים לי ברשתות החברתיות, ערוץ 14 מעולם – אבל מעולם! – לא אמר לי מה לומר. באף שלב לא הרגשתי שאני צריך לצנזר את דעותיי או להתאים אותן לאיזשהו קו מערכתי נוקשה. אני בא, אומר את האמת שלי, ומקבל על כך את הבמה המלאה והמכבדת ביותר.

סערת מינוי מבקר המדינה

באחד הבקרים, ישבנו בפאנל ודנו בנושא שהסעיר את המערכת הפוליטית: בחירתו של עורך הדין מיכאל רבילו לתפקיד מבקר המדינה, מהלך שנחשב להישג של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כצפוי, באופוזיציה מיהרו לתקוף. דיברו על הגשת עתירות לבג"ץ, זעקו על פגיעה בטוהר המידות, ואפילו השתמשו בביטויים קיצוניים כמו "ארגון פשיעה". האווירה, כמו תמיד במחוזותינו, הייתה טעונה מאוד.

כשהגיע תורי לדבר, בחרתי להפריד בין שני דברים: התהליך החוקי, והמהות הציבורית.

חוקי לחלוטין, אבל האם ראוי?

אמרתי בפאנל בצורה הברורה ביותר: מבחינת התהליך היבש, בסופו של דבר התהליך הוא חוקי. הוא נבחר כמו שצריך, לפי העקרונות ולפי החוק, וזה בסדר גמור. אי אפשר לטעון שהייתה כאן עבירה על החוק.

אבל, וזה אבל גדול – מבחינת המינוי עצמו, אני מודה שזה ממש לא נוח לי. אמרתי את זה בראש חוצות, בשידור חי: לא נוח לי שמישהו שהוא עורך הדין שמייצג את ראש הממשלה באופן אישי, בכלל מועמד לתפקיד הזה.

חשוב לי להדגיש, וציינתי זאת גם בשידור: עורך הדין מיכאל רבילו הוא איש ראוי, הוא איש ישר, הוא איש מדהים והוא באמת איש מקצוע קפדן ומוכשר. לדעתי, הוא בהחלט ראוי לכהן בתפקידים ציבוריים בכירים.

הביקורת שלי לא מופנית כלפיו ברמה האישית, אלא ברמה העקרונית. הייתי אומר בדיוק את אותו הדבר, לא משנה מי היה יושב כרגע בכיסא ראש הממשלה. אם המינוי היה של מישהו שהוא עורך הדין האישי של ראש הממשלה המכהן, הייתי אומר שזה פשוט לא ראוי שהוא יהיה המבקר שלו. שגה ראש הממשלה שהציע את רבילו לתפקיד הספציפי הזה, ושגה רבילו שהסכים, למרות שאני מעריך את פועלו עד מאוד.

האם פסלתי את כל בעלי המקצועות החופשיים?

במהלך הפאנל, אחד המשתתפים שאל אותי שאלה הוגנת: "איזה מסר זה שולח לבעלי מקצועות חופשיים? אם אתה עובד עם ראש הממשלה, כל עוד הוא בשלטון – והנה נתניהו מציין שנות שלטון רבות – אז כל עוד הוא בשלטון, אתה לעולם לא תוכל לכהן בתפקיד ציבורי?"

התשובה שלי הייתה חדה וברורה, וחשוב לי לחדד אותה גם כאן: לא אמרתי שאסור לו לכהן ב"תפקיד ציבורי". אמרתי שאסור לו לכהן כמבקר המדינה.

מבקר המדינה הוא האדם שאמור לבקר, בין היתר, את ראש הממשלה עצמו. יש כאן ניגוד עניינים מובנה שקשה מאוד להתעלם ממנו. לכן, עורך דין שרוצה להיות מבקר המדינה, צריך לדעת שהוא לא יכול לעשות זאת בזמן שהלקוח שלו מכהן כראש הממשלה שאותו הוא אמור לבקר. בזמן שהוא בקדנציה – לא להיות מבקר המדינה שלו. זה עד כדי כך פשוט.

הפתעה באולפן

אתם יודעים מה היה הדבר הכי מעניין באותו פאנל? שלמרות התדמית שמנסים להדביק לערוץ 14, רוב חברי הפאנל באותו בוקר חשבו בדיוק כמוני. רובנו ביקרנו את המינוי הנוכחי והסכמנו שיש כאן טעם לפגם ברמה הציבורית.

זה אולי לא מסתדר עם הנרטיב של אלה שמבקרים אותי ואת הערוץ, אבל מה לעשות – זו המציאות. זו החוויה האישית שלי ממקור ראשון.

שורה תחתונה

אנחנו חייבים להתרגל לנהל שיח ענייני. מותר וצריך לבקר גם את מי שאנחנו מסכימים איתו בדרך כלל, ומותר לשבח גם את מי שאנחנו חלוקים עליו. נאמנות לאמת ולעקרונות ציבוריים תקינים צריכה תמיד לגבור על נאמנות שבטית או פוליטית עיוורת. זו הדרך היחידה שלנו לבנות כאן חברה בריאה ומתוקנת.