מ"אנטי-ציונות" לתמיכה גלויה בהיטלר: האבולוציה של האנטישמיות
איך קרה שמשפיעני רשת כמו מיירון גיינס וקנדיס אוונס עברו מביקורת על ישראל להערצה גלויה להיטלר? אריאל אורבוך מנתח את השלב הבא של האנטישמיות.
במשך תקופה ארוכה, במיוחד מאז פרוץ המלחמה האחרונה, מנסים לשכנע אותנו שיש הבדל תהומי בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. אומרים לנו: "אנחנו לא נגד היהודים, אנחנו רק נגד מדיניות ממשלת ישראל", או "אנחנו רק מבקרים את הפעולות בעזה". אבל המציאות, כפי שאנחנו רואים אותה מתפתחת לנגד עינינו ברשתות החברתיות, מוכיחה פעם אחר פעם שהקו הזה לא רק דק – הוא כמעט ולא קיים.
טוב, אנחנו עברנו כעת לשלב הלפני אחרון בהתפתחות האנטישמיות. זהו שלב שבו אנשים כבר לא מתביישים. הם לא מסתתרים מאחורי מילים מכובסות של זכויות אדם או ביקורת פוליטית. לפיו, הם פשוט יוצאים בגלוי נגד היהודים – לא נגד ישראל, אלא נגד היהודים עצמם.
נפילת המסכות: מביקורת פוליטית להערצת היטלר
הדוגמה המובהקת ביותר לתופעה הזו הגיעה לאחרונה מכיוונם של שני משפיעני רשת בולטים: מיירון גיינס וקנדיס אוונס. מדובר בשני אנשים שהקהל המשותף שלהם מגיע לעשרות מיליוני עוקבים ברחבי העולם. ההשפעה שלהם על צעירים, על עיצוב דעת הקהל ועל השיח הציבורי היא עצומה.
בפודקאסט של מיירון גיינס, ולאחר מכן בפרסום רשמי שלו ברשת ה-X (לשעבר טוויטר), הוא העלה תמונה משותפת שלו עם קנדיס אוונס. אבל מה שזעזע באמת לא הייתה התמונה, אלא הטקסט שליווה אותה. גיינס כותב ומפרסם באופן הגלוי והפתוח ביותר: "כן, אנחנו אוהבים את היטלר, ולא אכפת לנו מה אתם היהודים אומרים או חושבים יותר. הבן אדם היה מנהיג מהפכני והציל את גרמניה, כי היהודים היו אלה הראשונים שהכריזו מלחמה על גרמניה."
תקראו את המשפט הזה שוב. אנחנו כבר לא מדברים על גבולות 67, אנחנו לא מדברים על פליטים פלסטינים או על המדיניות בעזה. אנחנו מדברים על הצהרת אהבה והערצה לאדולף היטלר, ועל האשמת היהודים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. זוהי רטוריקה נאצית טהורה, שמופצת למיליוני אנשים בשנת 2024.
השקר ההיסטורי: "היהודים הכריזו מלחמה"
הטענה של גיינס לפיה "היהודים הכריזו מלחמה על גרמניה" אינה המצאה שלו. מדובר בשקר היסטורי ידוע שמהווה את אחד מעמודי התווך של התעמולה הניאו-נאצית ומכחישי השואה.
הבסיס לשקר הזה הוא עיוות של אירוע אמיתי משנת 1933. זמן קצר לאחר שהיטלר עלה לשלטון והחל להעביר חוקים אנטי-יהודיים (כמו חרם על חנויות של יהודים וסילוק יהודים ממשרות ציבוריות), ארגונים יהודיים בארצות הברית ובבריטניה קראו לחרם כלכלי על סחורות גרמניות. עיתון בריטי אחד (ה"דיילי אקספרס") אף פרסם אז כותרת סנסציונית: "יהודה מכריזה מלחמה על גרמניה" – מלחמה כלכלית, כמובן.
התעמולה הנאצית, ומאוחר יותר מכחישי השואה, לקחו את הכותרת הזו והפכו אותה לצידוק בדיעבד לכל הזוועות שעשו. הם טוענים: "היהודים התחילו, אנחנו רק התגוננו". העובדה שמשפיען רשת עם מיליוני עוקבים ממחזר את השקר האנטישמי והשפל הזה, ומגדיר את היטלר כ"מנהיג מהפכני שהציל את גרמניה", מראה עד כמה עמוק חלחלה האנטישמיות לתוך המיינסטרים של הרשתות החברתיות.
האירוניה המרירה של תורת הגזע
אבל מעבר לזעזוע ולכעס על הפצת השקרים הללו, יש כאן גם ממד מגוחך שקשה להתעלם ממנו. מה אתם אומרים על האירוניה המיוחדת הזאת?
מיירון גיינס וקנדיס אוונס הם אנשים בעלי צבע עור כהה. כשאני קורא את הפוסטים שלהם מהללים את היטלר, אני לא יכול שלא לתהות: אתם חושבים שהיטלר היה אוהב אותם בחזרה עם צבע העור שלהם? יש לי תחושה חזקה מאוד ששני החבר'ה האלה לא בדיוק היו חביבים על היטלר אם הם היו חיים בתקופתו.
תורת הגזע הנאצית חילקה את האנושות להיררכיה נוקשה. בראש הפירמידה עמד "הגזע הארי" – תכולי עיניים ובהירי שיער. בתחתית הפירמידה היו היהודים, שנחשבו לתת-אדם ול"אנטי-גזע". אבל גם אנשים שחורים ואנשים בעלי צבע עור כהה נחשבו בעיני הנאצים לנחותים מבחינה ביולוגית ותרבותית.
בגרמניה הנאצית, אנשים שחורים סבלו מאפליה קשה, בידוד חברתי, עיקור כפוי (כמו במקרה של ילדי ריינלנד), ולעיתים קרובות גם נשלחו למחנות ריכוז. ההערצה של גיינס ואוונס למשטר שהיה רואה בהם יצורים נחותים שאינם ראויים לזכויות אזרח, מעידה לא רק על רשעות ואנטישמיות, אלא גם על בורות היסטורית תהומית וניתוק מוחלט מהמציאות.
סכנת הנרמול בשיח הציבורי
ההתפתחות הזו של האנטישמיות צריכה להדליק אצל כולנו נורות אזהרה אדומות ובוהקות. אנחנו לא מדברים כאן על טרולים אנונימיים בפורומים חשוכים ברשת, אלא על דמויות מוכרות, עם פודקאסטים מצליחים, שיושבות באולפנים מוארים ומדברות למיליוני צעירים.
כאשר תמיכה בהיטלר הופכת להצהרה לגיטימית שאפשר לפרסם בטוויטר מבלי שהחשבון ייחסם מיד, אנחנו מבינים שהכללים השתנו. המסכה של ה"אנטי-ציונות" הוסרה לחלוטין. השנאה הישנה והמוכרת לעם היהודי חזרה לבמה המרכזית, והיא לובשת כעת פנים חדשות, ולמרבה האירוניה – פנים שאדולף היטלר בעצמו היה מתעב.
השורה התחתונה
המעבר מביקורת על ישראל להערצת היטלר מוכיח את מה שתמיד ידענו: אנטי-ציונות היא פעמים רבות רק עלה תאנה לאנטישמיות קלאסית. מול הבורות ההיסטורית והשקרים המופצים ברשת על ידי משפיענים עתירי עוקבים, התפקיד שלנו הוא להכיר את ההיסטוריה, לחשוף את האבסורד (כמו האירוניה של אנשים לא-אריים המהללים את תורת הגזע הנאצית), ולא לשתוק. האנטישמיות שינתה צורה, אבל המהות שלה נשארה זהה – ועלינו להילחם בה בגב זקוף ובאמת היסטורית בלתי מתפשרת.
שאלות ותשובות
שאלה: מה הקשר בין אנטי-ציונות לאנטישמיות כפי שמשתקף במקרה הזה?
המקרה ממחיש כיצד אנשים שהחלו את דרכם בטענה שהם רק מתנגדים למדיניות של ישראל בעזה או מגדירים עצמם כאנטי-ציונים, הסירו את המסכה ועברו להתבטאויות אנטישמיות מובהקות, כולל הבעת תמיכה באדולף היטלר.
שאלה: מה טען מיירון גיינס בפוסט שלו ברשת X?
גיינס הצהיר באופן גלוי על אהבתו להיטלר, כינה אותו 'מנהיג מהפכני שהציל את גרמניה', וטען את הטענה השקרית והאנטישמית לפיה היהודים היו אלו שהכריזו מלחמה על גרמניה תחילה.
שאלה: מהי האירוניה ההיסטורית בהערצה של משפיענים אלו להיטלר?
האירוניה העמוקה היא שעל פי תורת הגזע הנאצית, אנשים בעלי צבע עור כהה נחשבו לנחותים. לו היו חיים בגרמניה הנאצית, הם היו סובלים מרדיפות, אפליה ודיכוי מצד אותו משטר שהם כעת מהללים.
עוד בנושא
זה מתחיל ביהודים, אבל לא נגמר שם: האמת על מכונת התעמולה נגד ישראל
אריאל אורבוך מסביר מדוע גל האנטישמיות הנוכחי והתעמולה ברשת אינם רק בעיה של העם היהודי, אלא סכנה ברורה ומיידית לעולם המערבי כולו.
הרצחת וגם ירשת? הפסיכולוגיה שמאחורי האנטישמיות המודרנית
איך אנשים נורמטיביים מצדיקים לעצמם שנאה ואלימות כלפי יהודים שהם כלל לא מכירים? אריאל אורבוך מסביר את תיאוריית הניתוק המוסרי דרך הסיפור התנ"כי של כרם נבות.
"אתם לא בני ישראל": איך מגיבים לניסיון למחוק את ההיסטוריה היהודית?
קיבלתי תגובה שטוענת ש"כל העולם שונא אותנו" ושאנחנו, היהודים, בכלל לא בני ישראל שנכחדו בתקופת משה. הנה המחשבות שלי על הטיעון ההזוי הזה, ולמה חשוב שנדע מה לענות.