האם חופש מוחלט הוא בעצם עבדות? המוסר היהודי מול התפיסה של היטלר

״שני מומים הטילה היהדות בבני האדם: בגוף על ידי ברית המילה, ובנפש על ידי המצפון״. הציטוט המטלטל הזה לא מגיע מחלל ריק, והוא עומד במרכז הדיון שאני רוצה לפתוח איתכם היום. שלום חברים, היום אנחנו נכנסים לדיון מעט פילוסופי, אבל אני מבטיח לכם שתמצאו אותו מרתק ורלוונטי מתמיד. אני כמובן מאוד סקרן לראות מה המחשבות והתגובות שלכם בסוף הקריאה.

חילונות כדת חלופית

לפני כמה זמן עשיתי סרטון שבו טענתי טענה שאולי נשמעת קצת פרובוקטיבית בהתחלה: חילונות היא בעצם לא היעדר של דת, אלא היא סוג של דת חלופית. זו מערכת אמונה שהחליפה את אנשי הדת הגדולים באנשי מדע או בהוגי דעות מודרניים. יש לה מנהגים משלה, מערכת ערכים משלה, ויש לה גם אנשים – דרך אגב – שהם מאוד ״אורתודוקסיים״ בגישתם. אנשים שמאוד רוצים לכפות את החילונות על אזורים ועל ציבורים שבהם היא לא קיימת, ממש בדומה לפעילות של דתות מיסיונריות אחרות.

הזכרתי שם את ההשוואה למרטין לותר, הנזיר הגרמני שיצא נגד הכנסייה הקתולית. לותר ראה את הקתולים אוכלים את לחם הקודש ושותים יין שמדמה את דמו של ישו, ראה את שטרי המחילה (האינדולגנציות) ואת תאי הווידוי עם הכומר, ואמר להם: חבר'ה, אתם פשוט החלפתם את כל המצוות של היהדות במצוות אחרות, וזו לא הייתה הכוונה של ישו. כך הוא יצר את הנצרות הפרוטסטנטית, שהייתה סוג של ״חילונות״ או רפורמה ביחס לקתוליות של זמנו, אבל בסופו של דבר – גם שם נוצרה פשוט דת מסוג אחר, עם חוקים וכללים משלה.

האם חופש הוא סוג של עבדות?

השאלה שאני רוצה להציב בפניכם היום היא קריאת תיגר פילוסופית אמיתית: האם אני, כאריאל, טוען שחופש הוא סוג של עבדות? התשובה שלי היא כן. חופש מוחלט הוא אכן סוג של עבדות, ולא באמת היעדר עבדות. ומה הכוונה שלי?

בואו נחשוב רגע על המושג ״חופש״. חופש, בהגדרתו הפשוטה, הוא היעדר גבולות, היעדר מסגרת. בואו ניקח את זה למקום הכי יומיומי שלנו – הבריאות. תגידו לי אתם, מתוך הניסיון שלכם: האם העובדה שאני יכול לאכול כל מה שבא לי, כמה שבא לי ומתי שבא לי, תשפיע לטובה על הגוף שלי? או שלעומת זאת, אם יהיו לי כללים ברורים – מה אני אוכל, מתי אני אוכל, וכמה אני אוכל – זה מה שיביא לבריאות האופטימלית של הגוף שלי? האם חופש מוחלט במקרה הזה הוא דבר חיובי או שלילי? ברור לכולנו שחופש מוחלט בתזונה מוביל להרס הגוף, לעבדות ליצרים ולמחלות.

דוגמה נוספת היא המסכים. האם חופש מוחלט בשימוש בטלפונים הניידים הוא דבר טוב? אני בכוונה מדבר על הילדים שלנו, כי אנחנו המבוגרים לרוב לא נוטים להגביל את עצמנו (למרות שאנחנו צריכים), אבל את הילדים אנחנו מבינים שחובה להגביל. אנחנו מבינים שחופש מוחלט מול המסך הופך אותם לעבדים של הטכנולוגיה.

ננתקה את מוסרותיימו: המרד במוסר

בתנ״ך, בספר תהילים פרק ב', יש פסוק מדהים ומאוד רלוונטי שמדבר על העמים והגויים. הפסוק אומר: ״נְנַתְּקָה, אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ; וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ״.

מה המשמעות? העמים אומרים: ננתק מאיתנו את ה״מוסרות״ – את המוסר, ונשליך ממנו את ה״עבותות״ – שהם החבלים והכבלים שבאמת החזיקו עבדים. יש כאן תפיסה שאומרת שברגע שנשליך מעצמנו את המוסר, אנחנו נשתחרר מהכבלים שסוגרים עלינו. הקונספט הזה, של ״בואו ניפטר מהמוסר״ – ובספציפיות, מהמוסר היהודי – הוא קונספט עתיק יומין שחזר על עצמו לאורך ההיסטוריה בצורות מחרידות.

המלחמה של היטלר במצפון האנושי

אתם יודעים איפה הקונספט הזה הגיע לשיא המפלצתי שלו? הוא מופיע בספר מרתק ומצמרר של אדם בשם הרמן ראושנינג, שנקרא ״שיחות עם היטלר״. ראושנינג אכן ישב לשיחות ארוכות עם אדולף היטלר (יש אמנם ויכוח בין היסטוריונים עד כמה כל ציטוט מדויק מילה במילה, אבל אין ספק שהשיחות התקיימו ושיקפו את רוח הדברים).

אני רוצה להקריא לכם כמה ציטוטים מפיו של היטלר, ותקשיבו היטב: ״שני מומים הטילה היהדות בבני האדם: בגוף – על ידי ברית המילה, ובנפש – על ידי המצפון. אני משחרר את האנושות מכבלי הנפש המענים, ומההשפלה המנמיכה של חזון שווא שנקרא מוסר ומצפון. כי המוסר הוא מגבלה של הכוח״.

היטלר ממשיך ואומר: ״שחררתי את גרמניה מהאשליות המטופשות של המצפון והמוסר. אנו נחנך צעירים שכל העולם ירעד בפניהם. אני רוצה צעירים המסוגלים לאלימות, שליטים קשוחים ואכזרים״.

מה אתם אומרים על זה? היטלר זיהה במדויק את המהות של היהדות. הוא הבין שהיכולת של אדם או אומה להגיע לפוטנציאל המקסימלי של כוח, אלימות ושליטה אבסולוטית, פשוט לא מתאפשרת כשאתה מקפיד על מוסר. המוסר היהודי היה המכשול הגדול ביותר בדרך לחזון השליטה העולמית שלו.

האירוניה המכאיבה של ימינו

אני משתף אתכם בדברים האלה היום, כי יש כאן אירוניה היסטורית שקשה להתעלם ממנה. אחד הדברים המרכזיים שמאשימים אותנו בהם עכשיו בעולם, במהלך המלחמה שלנו, הוא היעדר מוסר. מאשימים אותנו בהרג חסר אבחנה, ב'ג'נוסייד' (רצח עם), ב'אפרטהייד' ובכל הפשעים הנוראיים ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

ואני מוצא את זה מאוד מאוד מעניין. הרי אנחנו, העם היהודי, הבאנו את המוסר לעולם באמצעות עשרת הדיברות. נכון, היו חוקים וכללים גם לפני מתן תורה, אבל בצורה ממוסדת, רשמית, כדת עם הלכה שדורשת מהאדם לרסן את כוחו למען הצדק והחלש – היהדות הייתה הראשונה שהביאה את הבשורה הזו לאנושות.

היטלר רצה להשמיד אותנו בדיוק בגלל שהבאנו את המוסר לעולם. הוא ראה במוסר שלנו ״חזון שווא״ שמחליש את האנושות. והיום? היום העולם צועק עלינו שאנחנו חסרי מוסר, תוך שהוא משתמש במושגי המוסר שאנחנו בעצמנו הענקנו לו.

שורה תחתונה

חופש מוחלט, ללא גבולות וללא מוסר, אינו שחרור – הוא עבדות ליצרים הכי אפלים והכי אכזריים של הטבע האנושי. המוסר היהודי, המצפון שעליו דיבר היטלר בבוז, הוא לא כלא ולא מום. הוא בדיוק מה שהופך אותנו לבני אדם חופשיים באמת, המסוגלים לבחור בטוב גם כשיש לנו את הכוח לעשות רע.

אז דווקא אנחנו, ודווקא בהתחשב במה שדיברנו עליו היום – מה אתם אומרים על הסיפור הזה? האם לדעתכם חופש אכן יכול להיות סוג של עבדות? כתבו לי כאן בתגובות, אני קורא הכל.