מהמן ועד חמנאי: כשההיסטוריה חוזרת על עצמה

תראו איזה דבר יפה ומצמרר כאחד: ההיסטוריה שלנו לא סתם מתקדמת בקו ישר, היא חוזרת על עצמה בצורה באמת מדהימה. בכל דור ודור אנחנו פוגשים את אותם כוחות, את אותם רעיונות, ולפעמים אפילו את אותם שמות בשינוי קל. לקראת חג הפורים, כשאנחנו קוראים את מגילת אסתר ונזכרים בניסיון ההשמדה ההוא בפרס, קשה שלא להסתכל על המציאות שלנו היום ולראות את ההקבלה המדויקת.

אני רוצה לקחת אתכם לנקודת מבט מרתקת על התופעה הזו, ולחבר בין העבר הרחוק להווה המאתגר שאנחנו חיים בו.

למה דווקא יהודים? שורשי השנאה

כדי להבין את מה שקורה היום, אנחנו צריכים להבין את השורש. לרב דורון פרץ יש ספר מרתק שנקרא "למה דווקא יהודים". בספר הזה הוא צולל אל תוך השאלה שמעסיקה אותנו כבר אלפי שנים: למה אנחנו? למה השנאה הזו רודפת אחרינו מדור לדור?

הרב פרץ מדבר שם על האנטישמיות העמוקה של אדום, וספציפית על עמלק. עמלק הוא לא סתם עוד אויב היסטורי שרצה לכבוש שטח או להשיג משאבים. עמלק מייצג רעיון. הוא בא במטרה אחת ברורה ומוצהרת: להשמיד את עם ישראל. זו אנטישמיות טהורה, כזו שלא מבוססת על סכסוך טריטוריאלי אלא על עצם הקיום שלנו.

כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה דרך המשקפיים האלה, אנחנו מתחילים לזהות את "העמלקים" של כל דור.

המן: הדוגמה הבולטת ביותר

אז מי הדוגמה הכי בולטת בהיסטוריה לאותו עמלק? התשובה ברורה: זה היה המן.

המן האגגי (מזרע עמלק) ישב בפרס, והגה תוכנית סדורה, פוליטית וצבאית, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. לא היה לו סכסוך גבולות איתנו, לא לקחנו לו אדמה. השנאה שלו נבעה מאותו שורש עמלקי עתיק. הוא ראה בעצם הקיום של עם ישראל, בעצם הנוכחות של מרדכי היהודי שלא יכרע ולא ישתחווה, איום על תפיסת העולם שלו.

המן הוא הארכיטיפ של האנטישמיות ההשמדתית. הוא התגלמות הרוע שקם עלינו. אבל כאן בדיוק ההיסטוריה עושה את הסיבוב המדהים שלה ונוחתת היישר אל תוך מהדורות החדשות של ימינו.

מהמן ועד חמנאי: אותו ה"למה"

תחשבו על זה רגע. יש לנו היום, באותו אזור גיאוגרפי של פרס העתיקה, מנהיג שחרת על דגלו את השמדת ישראל. ויש לנו היום את חמנאי.

זה אפילו נשמע אותו דבר. זה חמן, שפשוט קוראים לו היום חמנאי.

הדמיון המצלולי הזה הוא לא רק משחק מילים משעשע; הוא סמל למשהו עמוק הרבה יותר. זה אותו ה"למה" של האנשים האלה. המניע של חמנאי ושל משטר האייתוללות באיראן הוא לא סכסוך על גבולות 67', והוא לא מאבק על זכויות אזרח. המניע שלהם הוא אותו מניע עמלקי, אותו מניע של המן: השמדה מוחלטת של העם היהודי ומדינתו.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה לנגד עינינו. התפאורה השתנתה, הטכנולוגיה התפתחה, אבל המהות נשארה בדיוק אותה מהות.

התפקיד שלנו היום

ההבנה הזו, שההיסטוריה חוזרת ושאנחנו מתמודדים עם אותו כוח עתיק, לא צריכה לייאש אותנו. להפך, היא צריכה למקד אותנו.

כמו שבימי מרדכי ואסתר עם ישראל הבין שהוא חייב לעמוד על נפשו ולהילחם חזרה, כך גם אנחנו היום. זה חוזר על עצמו, ולכן תפקידנו ברור. אנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולקוות שהאיום יעלם מעצמו. תפקידנו הוא לוודא שהכוח הזה לא יוכל להתקיים יותר. תפקידנו הוא לעשות הכל כדי להשמיד את המשטר הזה, ששם לו למטרה להשמיד אותנו.

אנחנו לא קורבנות פסיביים של ההיסטוריה. אנחנו שחקנים פעילים בה.

שורה תחתונה

המן של פעם הוא החמנאי של היום. השנאה היא אותה שנאה, והמטרה היא אותה מטרה. אבל בדיוק כמו שקראנו במגילה, גם הסוף יהיה תלוי בנו. עם ישראל חי, וכדי שהוא ימשיך לחיות, עלינו להכיר את ההיסטוריה שלנו, להבין מי עומד מולנו, ולפעול בנחישות כדי להבטיח את עתידנו. חג פורים שמח!