מ״תקוף תעשה פיגועים״ למעצמת תעמולה: המהפך של חמאס

שאלתי לאחרונה שאלה בסטורי שלי, שאלה שפשוט משגעת אותי ולא נותנת לי מנוח: איך יכול להיות שלפני עשר שנים, במהלך מבצע "צוק איתן", חמאס שחררו סרטון תעמולה שדיבר על "תקוף, תעשה פיגועים" – ואנחנו פשוט צחקנו עליהם? אתם זוכרים את זה? התבדחנו על חשבונם, גיחכנו, הפכנו את הסרטון הזה ללהיט חתונות ולמם רשת. חשבנו שהם כל כך פתטיים, שהם מייצרים סרטונים מגוחכים שלא משכנעים אף אחד.

ועכשיו, קפצו עשר שנים קדימה. אותם אנשים שצחקנו עליהם עושים לנו בית ספר. הם עושים לנו בית ספר בתקשורת, ביחצנות ובפרופגנדה. פתאום, כל תעמולה שקרית שלהם מתקבלת בעולם כאמת צרופה. איך קרה המהפך הזה? איך עברנו ממצב של זלזול מוחלט באויב למצב שבו אנחנו עומדים נדהמים מול מכונת תעמולה משומנת, ממומנת ויעילה להחריד?

לא פועלים בוואקום: הגב הכלכלי של הטרור התודעתי

התשובה הראשונה והברורה ביותר היא שחמאס לא פועלים לבד. הם מעולם לא היו לבד, אבל היום זה ברור מתמיד. יש להם גב חזק מאוד – גב כלכלי, אסטרטגי ותודעתי. אנחנו מדברים על קטר, על ערב הסעודית, וכמובן – על איראן. המדינות הללו לא רק מחמשות אותם בטילים ובנשק קונבנציונלי, אלא מחמשות אותם בנשק מסוכן לא פחות: נשק התודעה.

אני חושב שמה שקרה בפועל הוא שהם פשוט הכינו את עצמם, במשך שנים, בדיוק לרגע הזה. הם בנו תשתית אידיאולוגית עמוקה, כך שברגע שיקרה אירוע כמו השבעה באוקטובר, השטח כבר יהיה מוכן. כל התלמידים באוניברסיטאות, כל אותם צעירים שספגו את התעמולה הזו במשך שנים, היו כבר שטופי מוח. הם רק חיכו לאות, וברגע שהטבח התרחש, הם פרצו החוצה בבת אחת, ממש כמו תאים רדומים של טרור תודעתי.

ההוכחה המצמררת: השמיני באוקטובר

אם אתם צריכים הוכחה לכך שהכל היה מתוכנן ומתוזמר מראש, תסתכלו על מה שקרה בארצות הברית. לידיעתכם, כבר בשמיני באוקטובר – כן, בשמונה באוקטובר! יום אחד בלבד אחרי הטבח הנורא, עוד לפני שמדינת ישראל הספיקה לעכל את גודל האסון, עוד לפני שהספקנו לעשות שום דבר, כלום, אפילו לא להתחיל להגיב צבאית – כבר היו הפגנות ענק כנגד ישראל.

איך מארגנים הפגנות ענק בתוך פחות מ-24 שעות? התשובה היא שלא מארגנים אותן מאפס. התשתית כבר הייתה קיימת. השלטים היו מוכנים, הסיסמאות היו שגורות בפיות, והשנאה כבר בערה. הם רק היו צריכים את התירוץ כדי לצאת לרחובות.

לכבוש את המוחות: האסטרטגיה של האחים המוסלמים

כדי להבין לעומק את התופעה הזו, צירפתי בסטורי סרטון קצר של ד"ר צ'ארלס סמול, שהמכון שלו חוקר את שורשי והתפשטות האנטישמיות בעולם. ד"ר סמול שם את האצבע בדיוק על הנקודה הכואבת ביותר.

כפי שהוא מסביר (ואני מתרגם את דבריו): "הם יודעים שעל ידי השפעה על האוניברסיטאות, זו הדרך הטובה ביותר לשנות חברה. השכלה גבוהה היא המוסד החשוב ביותר במדינה הדמוקרטית שלנו. תשנה אותה – את המקום שאליו צעירים אמריקאים הולכים כדי ללמוד כיצד להיות אזרחים – ולכדת את המוחות והלבבות של החברה".

תחשבו על זה רגע. זה גאוני באכזריותו. במקום להילחם בארצות הברית או במערב בשדה הקרב, הם נכנסו בדלת האחורית. מתחת לאף שלנו, במשך 40 שנה, תנועת האחים המוסלמים יחד עם קטר, ערב הסעודית ועוד שחקנים בזירה, פעלו בשיטתיות.

הפרדוקס של הפרוגרסיביות

מה שהכי מדהים – ומתסכל – בסיפור הזה, הוא הדיסוננס העצום בין מי שמממן את התעמולה לבין מי שצורך אותה. אנחנו מדברים על פעולות נפשעות של גורמים שהם אנטי-דמוקרטיים בעליל, אנטי-אמריקניים, סקסיסטים, הומופובים ואנטישמיים. אלה הגורמים שמזרימים את הכסף וההשפעה.

ומי מקבל את התעמולה הזו בזרועות פתוחות? הסטודנטים הצעירים, אלו שמחשיבים את עצמם כליברלים, פרוגרסיביים ושוחרי זכויות אדם. הגורמים הקיצוניים והחשוכים ביותר בעולם הצליחו לעבוד על תלמידים וסטודנטים, לעצב את תפיסת עולמם, ולגרום להם לצעוד ברחובות ולתמוך בארגון טרור רצחני שנוגד את כל הערכים שהם מתיימרים לייצג.

שורה תחתונה

אנחנו חייבים להפסיק לזלזל באויב שלנו. חמאס של 2023 הוא לא חמאס של 2014. הם למדו, הם השתכללו, ויש מאחוריהם מכונה משומנת וממומנת היטב של מדינות וארגונים שפועלים עשרות שנים כדי להנדס את התודעה של דור העתיד במערב.

ההבנה הזו היא הצעד הראשון. אנחנו לא מתמודדים רק מול מחבלים במנהרות בעזה, אלא מול קמפיין תודעתי חובק עולם שחדר למוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר. ועכשיו, נשאלת שאלת מיליון הדולר: מה לדעתכם עלינו לעשות כדי להתמודד עם מכונה כה משומנת וממומנת? איך אנחנו, כעם וכמדינה, עוברים מהגנה להתקפה גם בזירת ההסברה והתודעה? הפתרון מתחיל בלהכיר את המציאות נכוחה, להפסיק להיות מופתעים, ולהתחיל לבנות תשתית הסברתית ארוכת טווח משלנו.