סודות השמות העבריים: מה הקשר בין משה רבנו, לוי ואלה קנענית?

אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. יוצא לי לקבל כאן ברשתות הרבה מאוד הודעות בפרטי – הודעות שמפרגנות, תומכות ומחזקות. זה כל כך לא מובן מאליו בעיניי, ואני באמת מעריך כל מילה ומילה. אבל היום, אני רוצה ממש לשים זרקור על הודעה אחת ספציפית, או יותר נכון, על אישה אחת ששלחה לי הודעה מאוד מרגשת ומשמחת.

כשראיתי את השם שלה, וכשנכנסתי לפרופיל שלה וראיתי את המקצוע שלה – ידעתי שאני פשוט חייב לעשות לכם סרטון ומאמר על הבחורה הזו. תכף תבינו גם למה. שמה הוא ענת בן הלוי, וכמו שראיתי מההודעה שלה, המקצוע שלה הוא מיילדת. השילוב הזה, של השם והמקצוע, זרק אותי מיד למסע מרתק אל תוך השורשים של השמות שלנו בתורה ובמסורת היהודית.

המיילדות העבריות: שפרה, פועה והמרד הראשון

המקצוע של ענת, מיילדת, מזכיר לנו מיד שיש לנו הרבה סיפורים מרגשים ומיוחדים בתורה שלנו. אחד הסיפורים המרגשים ביותר הוא על שפרה ופועה, המיילדות שיילדו את משה רבנו.

הסיפור מספר שפרעה – שכולנו מכירים היטב מסיפורי חג הפסח – גוזר גזירה אכזרית ומורה להרוג כל בן זכר של העבריים. הוא פונה למיילדות העבריות, שפרה ופועה, ונותן להן פקודה ישירה: כאשר אתן מיילדות את הנשים העבריות, תסתכלו. אם זה בן, אתן הורגות אותו במקום. ואם זו בת – אז שתחיה. אגב, ממש ככה זה כתוב בתורה: "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה".

יש דיון מעניין לגבי המיילדות עצמן. האם הן היו עבריות או מצריות? חז"ל נוטים יותר לגרסה הראשונה, להאמין ששפרה ופועה הן אכן עבריות. רש"י אפילו מגדיל לעשות ואומר ששפרה ופועה הן לא אחרות מאשר אמו ואחותו של משה רבנו – יוכבד ומרים.

אבל מה שבאמת יפה ומרגש בסיפור הזה, הוא שהן המרו את פיו של פרעה. המנהיג החזק ביותר בעולם העתיק נותן להן פקודה, והן – מתוך יראת אלוהים ומצפון אנושי – פשוט לא מסכימות לעשות את מה שהוא אמר. בזכות גבורתן, נולד לנו משה רבנו ולא הומת מיד עם היוולדו.

משה או משוי? הסוד הדקדוקי של מנהיג ישראל

ואם כבר הזכרנו את משה, לפני זמן מה אחד העוקבים הפנה את תשומת ליבי לנקודה סופר מעניינת לגבי השם שלו. (אני מתנצל שאני לא זוכר את שמו של העוקב ולא יכול לתת לו קרדיט ישיר, אבל הנקודה מרתקת).

מאיפה מגיע השם "משה"? הרי אנחנו יודעים שבת פרעה משתה אותו מהמים. היא אומרת: "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". כלומר, היא הוציאה אותו מהיאור. אבל בואו נחשוב על זה רגע ברמה של העברית הדקדוקית: אם אני קונה משהו, הפריט שקניתי הוא "קנוי". אם אני אופה משהו, הוא "אפוי". אם משהו בלה, הוא "בלוי".

זאת אומרת, אם בת פרעה משתה את הילד מהמים, הוא היה צריך להיקרא "משוי" – ברמה של סביל (Passive). אבל לא קוראים לו משוי, קוראים לו משה! מה זה "מֹשֶׁה"? זה כמו קוֹנֶה, כמו אוֹפֶה. זה פועל פעיל (Active). השם שלו לא מתאר רק את מה שעשו לו, אלא את מה שהוא עתיד לעשות – הוא זה שימשה ויוציא את עם ישראל ממצרים.

ענת: אלת הפריון הקנענית

נחזור לענת בן הלוי. מעבר למקצוע המיילדת, ראיתי את השם הפרטי שלה – ענת.

ענת הוא שם של אלה קנענית עתיקת יומין, שמוזכרת בהרבה מאוד כתבים היסטוריים וארכיאולוגיים. היא הייתה אלת המלחמה, ותקשיבו טוב – גם אלת הפריון. כמה סמלי שזה השם של מיילדת!

גם בתורה שלנו יש אזכור לשם הזה. בספר שופטים מוזכר שופט שקראו לו "שמגר בן ענת". זה מראה לנו שכבר באותה התקופה הקדומה, קראו לאנשים ונשים בשם ענת, כנראה על שם אותה אלת פריון קנענית שהייתה מוכרת במרחב.

בן הלוי: הכאב של לאה והולדת השבט

וזה מוביל אותי לדבר על שם משפחתה של ענת המקסימה – בן הלוי. מי היה לוי?

לוי היה בנה השלישי של לאה אמנו. אם אתם זוכרים את הסיפור מספר בראשית, יעקב עבד שבע שנים תמימות בשביל לקבל את רחל לאישה. הוא עבד אצל לבן הארמי, שהיה אביהן של לאה ורחל. אבל בליל החתונה, לבן רימה אותו ונתן לו את לאה במקום את רחל. כשיעקב גילה זאת, לבן אמר לו: אם אתה רוצה לקבל גם את רחל, תעבוד עוד שבע שנים.

הסיטואציה הזו יצרה מצב מורכב וכואב. לאה הפכה להיות מעין "ברירת מחדל" שיעקב בכלל לא רצה. הוא היה מאוהב ברחל. (אגב, צביקה פיק כתב על זה שיר מהמם, "אני אוהב אותך לאה", שמנסה להראות שכאילו הוא כן אהב אותה בסוף ואומר לה אל תהיי עצובה). אבל במציאות המקראית, התורה משתמשת בביטוי הקשה "שנואה" – היא הייתה פחות אהובה מרחל.

מתוך הכאב הזה, לאה קוראת לילדיה בשמות משמעותיים. לבכור היא קוראת ראובן ("כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי"), לשני שמעון ("כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי").

אבל למה דווקא לוי לבן השלישי? השם לוי מגיע מלשון לוויה, מהשורש להתלוות. לאה אומרת: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי". מה הכוונה המעשית מאחורי זה? תחשבו על אמא שיש לה שני בנים. כשהיא הולכת איתם, היא יכולה להחזיק כל אחד ביד אחת. עכשיו נולד לה בן שלישי. מי יחזיק את הבן השלישי? בעלה חייב עכשיו להתלוות אליה פיזית כדי לעזור. ולכן היא קראה לו לוי.

סגירת המעגל: מגרשון ועד גרשום

ומה שיפה בכל הסיפור הזה, הוא סגירת המעגל המדהימה. ללוי עצמו היו שלושה בנים, והראשון שבהם נקרא גרשון.

חלק מפרשני המקרא טוענים שהשם גרשון הוא בדיוק כמו השם גרשום. ומי זה גרשום? גרשום הוא בנו של משה רבנו, שקרא לו כך "כִּי גֵר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (גר-שם). יש פירושים שונים, אבל הפירוש המקובל הוא שגרשום וגרשון זה למעשה אותו הדבר.

זאת אומרת ש"בן הלוי" הוא גרשון. בדיוק כמו גרשום, הבן של משה רבנו. אותו משה רבנו שמי שיילדו אותו היו שפרה ופועה המיילדות – בדיוק כמו המקצוע של ענת בן הלוי שלנו. ענת, שקרויה על שם אלת הפריון.

השורה התחתונה

השמות שלנו, המקצועות שלנו וההיסטוריה שלנו שזורים זה בזה בחוטים בלתי נראים של שפה, תרבות ומורשת עתיקה. הודעה אחת קטנה ממיילדת בשם ענת בן הלוי, לקחה אותנו למסע מפרעה ושפרה, דרך הדקדוק של משה רבנו, ועד לכאב של לאה אמנו באוהל יעקב.

קודם כל, בואו נפרגן לענת המקסימה על העבודה הקדושה שהיא עושה כמיילדת ועל ההודעה המחממת. ותכתבו לי כאן בתגובות – האם אתם אוהבים סרטונים ומאמרים כאלה שחופרים במשמעויות של שמות עבריים? אם תרצו, אשמח להכין לכם עוד כאלו!