בין ירמיהו הנביא לדוקטור מיכאל בן־ארי: כשהקונספציה מעוורת את העם

על הנביא הבוכה שמעתם?

ירמיהו ניבא את החורבן של ירושלים ובית המקדש הראשון, על אף שמסביב הנבואה הרווחת והתפיסה השלטת הייתה שירושלים, העיר של אלוהים, לעולם לא תחרב. ירמיהו כמובן צדק, אך נרדף קשות עקב נבואותיו.

הסיפור ההיסטורי הזה הזכיר לי סיפור אחר, בן זמננו, שנוגע ישירות למציאות שאנחנו חיים בה היום.

לא מזמן צפיתי בפרק מרתק בפודקאסט "על המשמעות" של תמיר דורטל. הוא ראיין שם שני ענקים – דוקטור מיכאל בן-ארי והרב בני לאו. הם ישבו ושוחחו על ירמיהו ועל נושאים נוספים, ואני מצאתי את עצמי מרותק. הרב בני לאו כתב את הספר הפנומנלי "גורלו של חוזה" על ירמיהו, ודוקטור מיכאל בן-ארי כתב את הספר המרתק "המרד הגדול".

במהלך ההאזנה לשיחה ביניהם, לא יכולתי שלא להבחין בדמיון המצמרר בין סיפורו של ירמיהו הנביא לבין סיפורו של ד"ר מיכאל בן-ארי עצמו. אני מקווה שהוא לא יכעס עליי על ההשוואה הזו, אבל יש כאן שיעור היסטורי שאנחנו חייבים ללמוד.

הקונספציה של ימי בית ראשון

כדי להבין את ההשוואה, בואו נחזור אחורה בזמן. ירמיהו היה נביא שפעל בסוף ימי בית המקדש הראשון, החל מתקופת המלך יאשיהו. הכינוי שלו היה "הנביא הבוכה", ולא בכדי. הוא מנבא לעם שאם הם לא יחזרו בתשובה, ירושלים והמקדש יחרבו. אלו, בלשון המעטה, חדשות שאף אחד לא רוצה לשמוע.

ככל שהמצב הגיאופוליטי הלך והחמיר, ונבוכדנאצר מלך בבל הפך לאימפריה אדירה וחזקה שאיימה על האזור, ירמיהו עומד מול העם וההנהגה וזועק: אל תמרדו! אל תילחמו בהם!

בעיני העם והשרים, ירמיהו נתפס כמי שמוריד את המורל הלאומי. היו אפילו שטענו שהוא ממש בוגד, שהוא מדליף ידיעות כדי להחליש את הצבא ואת העם ולמנוע את המרד בבבל.

למה העם סירב להקשיב לו? למה הם היו כל כך בטוחים בעצמם? התשובה טמונה ב"קונספציה". דורות קודם לכן, בתקופת המלך חזקיהו, האשורים הגיעו כדי להשמיד את ירושלים – וניגפו באורח נס. ירושלים ניצלה. האירוע הזה קיבע תפיסה עמוקה שירושלים היא עירו של אלוהים, ושהשם ישמור עליה בכל מצב ובכל סיטואציה. היה קל מאוד ונוח מאוד ליפול לקונספציה הזאת, להאמין ששום דבר לא יחריב את העיר.

אבל ירמיהו ראה את המציאות כפי שהיא. ועל כך הוא שילם מחיר כבד: הוא נרדף, נזרק לצינוק, ובסופו של דבר נכפה עליו לרדת למצרים. הוא בכה לאלוהים ושאל למה הכניס אותו לתפקיד כפוי הטובה הזה, במיוחד כשהוא ראה את נבואות החורבן שלו מתממשות אחת לאחת.

הבוגד שכתב את ההיסטוריה

לפני שאגיע לקשר לימינו, אני רוצה להתעכב רגע על ספרו של ד"ר מיכאל בן-ארי, "המרד הגדול". זו אחת המומחיויות הגדולות שלו, והוא מציג שם קונספט מרתק שהופך את הקערה על פיה.

בן-ארי טוען שכל הנרטיב שאנחנו מכירים על "שנאת אחים" שהחריבה את ירושלים בימי בית שני – לא היה ולא נברא, בטח לא בסדרי הגודל שמדברים עליהם. מאיפה נולד המיתוס הזה? מהכתבים של יוסף בן מתתיהו, שתיאר בפירוט את מלחמות היהודים בינם לבין עצמם.

אבל, מזכיר לנו בן-ארי, יוסף בן מתתיהו הוא ממש לא מקור אובייקטיבי. הוא היה בוגד לכל דבר ועניין. זהו אדם שהיה מפקד המרד בגליל, ראה את החורבן מתקרב, חצה את הקווים, והפך להיות סופר החצר של הקיסרים הרומיים. לא סתם שמו שונה ליוספוס פלאוויוס. הוא כתב את ההיסטוריה מנקודת מבט שמשרתת את אדוניו החדשים ואת בגידתו שלו.

נביא הזעם של עוטף עזה

כאן אנחנו מגיעים לנקודת החיבור המצמררת. למה ירמיהו הנביא מזכיר לי את ד"ר מיכאל בן-ארי?

כי במשך שנים ארוכות, מיכאל בן-ארי עמד והזהיר. הוא התריע מפני האסלאם ההולך ומתפשט, מפני הסכנה שאורבת לנו מעבר לגדר. בספר אחר שלו, "חזון ופגיון" (ספר עב כרס שגדול פי שמונה מ"המרד הגדול"), הוא מנתח לעומק את מנגנון ההפעלה של האחים המוסלמים, של חמאס ושל חיזבאללה. הוא מסביר איך הם עובדים, מהן התפיסות האסלאמיסטיות האמיתיות שלהם, ולאיזה חורבן הן עלולות להוביל.

נכון, ההמלצה המעשית שלהם הייתה הפוכה ב-180 מעלות: בעוד ירמיהו אמר לעם "תפסיקו להילחם" (כדי לשרוד מול בבל), מיכאל בן-ארי זעק "תשימו לב לאויבים שבגבולות שלכם ותילחמו בהם" (כדי לשרוד מול חמאס).

אבל הקונספט, הדינמיקה – זהים לחלוטין. יש לנו אדם שמזהיר שוב ושוב. מולו עומד עם שלא מבין את האזהרות, לא מכיל אותן, לא מעכל אותן, מסרב להקשיב – ואפילו רודף את המזהיר.

ישנם סרטונים של מיכאל בן-ארי מלפני שנים, הרבה לפני השבעה באוקטובר, שבהם הוא ממש צופה את העתיד. כששומעים היום את האזהרות שלו לעומת מה שקרה באמת, זה פשוט מפחיד.

באחד הסרטונים הוא אומר מפורשות: "עזה היא מטען צד שהתפוצץ עלינו. מה הם מבקשים עכשיו? הם מבקשים להיכנס ליישובים – לכפר עזה, לנחל עוז, לקיבוץ בארי, לאלומים, לעין השלושה, לרעים... הם רוצים לחדור אלינו מלמעלה, מלמטה... ואנחנו נלחמים בעפיפונים, נלחמים במנהרות, ולא נלחמים במחבלים... חשבתם שהשלטון החמאסי יגרום לנו כאן רוגע? הוא לא מביא לנו כאן רוגע... הוא מסית ומביא את הרוצחים האלה בעזה להסתער על הגדרות כדי לשחוט."

הוא ראה את המציאות נכוחה, בעוד שרבים מאיתנו היו שבויים בקונספציה שהאויב מורתע, שהגדר חכמה, ושהשקט יישמר.

שורה תחתונה

ההמלצה שלי אליכם היא להכיר את הדמויות האלה. לא הספקתי להרחיב כאן על הרב בני לאו, וזה בהחלט נושא לסרטון או מאמר נפרד, כי גם לו יש תכנים מדהימים.

אבל מעל הכל, אני ממליץ לכם בחום רב לקרוא ולהכיר את הספר ״חזון ופגיון״ של ד"ר מיכאל בן-ארי. אין לי אחוזים במכירות, והוא כנראה אפילו לא יודע שאני ממליץ עליו, אבל בתור אדם שקרא המון על האסלאם – זהו ספר ממצה, מעמיק ופוקח עיניים. יש שם אמיתות קריטיות שאנחנו חייבים להכיר, עבורנו ועבור הדור הבא. אסור לנו להיות שוב העם שאוטם את אוזניו כשנביאי האמת מנסים להציל אותנו מעצמנו.