מפתחות לגן עדן, פטרוס הקדוש ודוד המלך: מה באמת מסתתר מאחורי המילה מוקש?

לא מזמן נתקלתי שוב באזכור לכך שיש לנו כאן, במדינת ישראל, עדיין שדות מוקשים פעילים. המחשבה הזו על אדמה שמסתירה בתוכה סכנה רדומה, גרמה לי להפליג במחשבות ולצאת למסע היסטורי שקושר בין הנצרות, האסלאם והיהדות. היום אני רוצה לדבר איתכם על כל ההיסטוריה המרתקת הזו, דרך מילה אחת קטנה וטעונה: מוקש.

המפתחות למלכות שמיים: ההתחלה הנוצרית

כדי להבין את הסיפור השלם, אנחנו צריכים להתחיל דווקא בברית החדשה. יש שם סיפור מוכר על בחור פשוט מאוד, דייג בשם שמעון. ישו מסמן את שמעון כמישהו שנועד לגדולות, ומודיע לו שמעתה שמו לא יהיה עוד שמעון, אלא "כיפא".

מה המשמעות של כיפא? סלע. ישו אומר לו שעל הסלע הזה הוא יבנה את הכנסייה שלו. כשהכתבים תורגמו ליוונית ולטינית, המילה "סלע" תורגמה ל"פטרוס". כך הפך שמעון כיפא לשמעון פטרוס (ובאנגלית של ימינו – פיטר. אז אם אתם מכירים מישהו שקוראים לו פיטר, תדעו שבעצם קוראים לו שמעון). לימים, הכנסייה הקתולית הכירה בפטרוס, רטרוספקטיבית, כאפיפיור הראשון. אבל הדבר המעניין ביותר בסיפור הזה הוא שישו מעניק לפטרוס את המפתחות למלכות שמיים.

מפתחות מזהב ושדות מוקשים: הטרגדיה של מלחמת איראן-עיראק

אתם יודעים מאיפה עוד חוזר אלינו בהיסטוריה המוטיב הזה של "מפתחות לגן עדן"?

הוא חוזר בצורה מצמררת במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. זו הייתה מלחמה עקובה מדם, אכזרית בצורה בלתי רגילה. עיראק, שהייתה אז מבוססת ומצוידת היטב, פיזרה שדות מוקשים עצומים לאורך הגבולות שלה עם איראן כדי לבלום את הכוחות האיראניים.

ומה איראן עשתה בתגובה? היא לקחה עשרות אלפי ילדים ונערים, צעירים בני 12 עד 17, ושלחה אותם אל מותם הוודאי. המשימה שלהם הייתה לרוץ אל תוך שדות המוקשים האלה ולנטרל אותם פשוט על ידי כך שהם יתפוצצו עליהם פיזית.

כדי לשכנע את הילדים האלה לרוץ אל המוות, המשטר האיראני נתן להם מפתח מזהב שהיה קשור על צווארם. הם חונכו להאמין שהמפתח הזה הוא המפתח לגן עדן, ושברגע שהם יתפוצצו הם יהפכו לשהידים ויזכו להיכנס בשערי שמיים.

תשמעו כמה שזה מטורלל. אבל זה באמת מה שהם עשו. אני אומר את זה כדי שתבינו שנייה אחת, לעומק, מול איזה משטר אנחנו מתמודדים עד היום. זה משטר שאין לו שום בעיה להקריב אנשים, אפילו ילדים, מתוך תפיסה שיעית-שהידית רדיקלית למען הג'יהאד.

מנהרות, חומרי נפץ ופיתיונות: גלגולה של מילה

אז דיברנו על שדות מוקשים, אבל מאיפה בכלל הגיעה המילה הזו?

באנגלית, המילה למוקש היא Mine. במקור, בימי הביניים ובתקופות קדומות, המשמעות של מיין הייתה מכרה, או מנהרה. התהליך של חפירת מנהרה מתחת לקווי האויב נקרא Mining (כרייה). הלוחמים היו חופרים מנהרה, ממלאים אותה בחומרי נפץ, וכשהצבא של האויב היה עובר מעל האזור הזה – הם היו מפוצצים את הכל מלמטה.

לימים, הפעולה של חפירת המנהרה נשכחה מעט בהקשר הצבאי, ומה שנשאר זו המהות: הטמנת חומר נפץ כמלכודת עבור האויב. ולכן, המילה Mine הפכה לביטוי למוקש (Landmine) – חומר נפץ שמוטמן באדמה.

אבל בעברית, הסיפור של המילה מוקש הוא שונה לגמרי. המילה מגיעה מהשורש י.ק.ש – כלומר, יקוש, מלכודת. המשמעות המקורית היא לא חומר נפץ באדמה (שזו האסוציאציה המיידית שלנו היום), אלא פיתיון. משהו שנועד ללכוד אותך.

המוקש של שאול המלך

המשמעות הזו של פיתיון ומלכודת מופיעה לא מעט במקרא. אחד הסיפורים המרתקים קשור לדוד המלך ולשאול המלך.

מיכל, בתו של שאול, התאהבה בדוד. דוד מצא חן בעיניה. שאול, שכבר ראה בדוד איום ורצה להביא למותו (הוא אפילו ניסה להרוג אותו בעצמו כשזרק עליו חנית), שמע על כך והבין שיש לו כאן הזדמנות פז.

שאול אמר לעצמו: אני אתן לדוד משימה מסוכנת כל כך, שסביר להניח תביא למותו. הוא אמר על בתו מיכל: "אֶתְּנֶנָּה לּוֹ, וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ" (שמואל א', י"ח, כ"א). עצם העובדה שמיכל רוצה להתחתן עם דוד, תהיה המלכודת – הפיתיון שיפיל אותו.

כך שאול שולח את דוד ואומר לו: אתה רוצה להתחתן עם הבת שלי? אני לא רוצה כסף. אני רוצה מאה עורלות של פלשתים. שאול היה משוכנע שאין סיכוי שבן אדם אחד יוכל לצאת להילחם, להרוג מאה פלשתים ולחזור בחיים. הוא ציפה שדוד ימצא את מותו בקרב.

אבל מה ששאול לא ידע שיקרה, זה שדוד לא רק יחזור בחיים – הוא לא יביא לו רק 100 עורלות, אלא יביא לו 200. הוא עשה מעל ומעבר, וניצל מה"מוקש" שטמן לו שאול.

שורה תחתונה

ראיתם איך מילה אחת קטנה לוקחת אותנו למסע חוצה תקופות? שזרתי לכם כאן את כל הסיפור דרך שמעון פטרוס הקדוש והמפתחות לשמיים, דרך הנערים השיעים המתאבדים שרצו אל המוקשים של ימינו, ועד לדוד המלך שניצל מהמוקש של שאול.

ההיסטוריה תמיד מהדהדת אל ההווה, והבנת העבר – והמונחים שאנו משתמשים בהם – עוזרת לנו להבין הרבה יותר טוב את המציאות שבה אנו חיים היום. תגידו לי בתגובות אם אתם אוהבים סרטונים ומאמרים כאלה, ונעשה לכם שזירות היסטוריות נוספות.