"היטלר צדק": המגמה האנטישמית החדשה והמסוכנת ברשת

שלום לכולם, כאן אריאל. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לתופעה מטרידה, מסוכנת, ובעיקר כזו שמעידה על שינוי כיוון עמוק בשיח האנטישמי העולמי. לאחרונה, פודקאסטר בשם מיירון גיינס (Myron Gaines), אדם שמתחזק קהל עוקבים עצום של למעלה משלושה מיליון מאזינים קבועים, שיתף תכנים סופר-אנטישמיים. אבל מעבר לזעזוע הראשוני מעצם הדברים, יש כאן מגמה חדשה ומעניינת שאנחנו חייבים להכיר ולהבין לעומק.

מ"הנאצים החדשים" ל"היטלר צדק"

במשך עשרות שנים, ובמיוחד מאז תחילת המלחמה הנוכחית, התרגלנו לטקטיקה קבועה של שונאי ישראל: השוואת מדינת ישראל, צה"ל והעם היהודי לנאצים. הרציונל המעוות שלהם היה בנוי על הנחת יסוד אחת שכולם הסכימו עליה — מלחמת העולם השנייה הייתה דבר נורא, השואה הייתה הפשע הגדול בהיסטוריה, והיטלר היה התגלמות הרוע האנושי. לכן, כדי לפגוע בנו בצורה הקשה ביותר, הם ניסו להדביק לנו את התווית של הדבר השלילי ביותר המוכר לאנושות.

אבל עכשיו, אנחנו עדים להיפוך יוצרות מצמרר. במקום להסכים על כך שהיטלר היה אדם נורא, צומחת מגמה חדשה ברשתות החברתיות שאומרת: "רגע, אולי היטלר בכלל לא היה כזה בן אדם נורא? אולי ההיסטוריה ציירה אותו כאדם אכזר שלא בצדק? ואולי... אולי יש צדק בדבריו, לפחות בכל מה שקשור ליהודים?".

זהו קו שבר מסוכן. אנחנו כבר לא מדברים על עיוות המציאות הנוכחית במזרח התיכון, אלא על שכתוב מוחלט של ההיסטוריה המודרנית והלבנה של הארכי-רוצח הגדול ביותר של העם היהודי.

עלילות הדם הישנות באריזה מודרנית

כשמקשיבים לדברים ששותפו באותו פודקאסט, אי אפשר שלא להצטמרר מהדמיון לתעמולה של שנות השלושים בגרמניה. הדוברים שם מציגים נרטיב שלפיו היטלר למעשה "הציל את גרמניה" מידי היהודים.

הם ממחזרים את עלילות הדם הקלאסיות והשחוקות ביותר: טענות על כך שאנחנו, היהודים, שולטים בעולם, מנהלים את הבנקים, מושכים בחוטים של הפוליטיקה הבינלאומית ושולטים בתקשורת. מעבר לכך, נשמעות שם אמירות מסוכנות המטילות ספק בעצם קיומה של השואה, בטענה ש"אין באמת תיעוד אמיתי" (דוקומנטציה) למה שהתרחש, ושהכל חלק ממערך שליטה יהודי.

כשאדם עם שלושה מיליון עוקבים מפיץ את הרעל הזה, הוא לא רק זורק מילים לאוויר. הוא מנרמל את השיח הזה עבור מיליוני צעירים שאולי חסרים את הרקע ההיסטורי כדי להדוף את השקרים האלה. הוא הופך את האנטישמיות הבוטה ביותר ללגיטימית במסגרת מה שנקרא "חופש הביטוי" או "חשיבה ביקורתית".

האשליה של "היהודי הטוב"

הנקודה הבאה מופנית דווקא פנימה, אל תוך העם שלנו. ישנם יהודים, בארץ ובעיקר בעולם, שחושבים שאם הם רק יתנערו ממדינת ישראל, אם הם יצטרפו למקהלת המגנים ויפגינו נגד הציונות, זה יקנה להם חסינות. הם מאמינים ששנאת ישראל תקנה להם "נקודות זכות" בקרב שונאינו, ושהם ייתפסו כ"יהודים הטובים".

אז הנה תזכורת היסטורית כואבת אך הכרחית: היטלר לא הבחין בין סוגי היהודים השונים. הוא לא שאל אף אחד לפני שעלה לקרון הרכבת אם הוא ציוני נלהב, מתבולל, חרדי, או קומוניסט שמתנגד ללאומיות יהודית. בעיני מכונת ההשמדה הנאצית, הדם היהודי היה זהה.

ככל שאנשים ברשתות ידברו יותר על כך ש"היטלר צדק", כך תראו מהר יותר שלא מעניין אותם איזה סוג של יהודי אתם. השנאה שלהם אינה מבוססת על המדיניות של ממשלת ישראל או על גבולות כאלה ואחרים; היא מבוססת על עצם הקיום שלנו כיהודים.

שורה תחתונה

המסכות יורדות. אנחנו נמצאים בתקופה שבה האנטישמיות כבר לא טורחת להסתתר מאחורי מילים מכובסות של "אנטי-ציונות" או "ביקורת לגיטימית". כשהם אומרים "היטלר צדק", הם אומרים לנו בדיוק מה הם חושבים עלינו ומה הם היו רוצים שיקרה לנו. התפקיד שלנו הוא לא לעצום עיניים, לא לחשוב שזה "יעבור", ובוודאי שלא לנסות להתחנף אליהם. עלינו לעמוד זקופים, להכיר את ההיסטוריה שלנו, להילחם על האמת בכל פלטפורמה, ולהישאר מאוחדים — כי מול השנאה הזו, הערבות ההדדית שלנו היא מגן הברזל האמיתי. עם ישראל חי.