מכונת החרם נחשפת: איך ה-BDS באמת עובד ומה קורה באירופה?

כשהקמנו את עמותת "חרב גדעון", ידענו שניצב בפנינו אתגר עצום. המטרה שלנו הייתה ברורה מהרגע הראשון: להילחם למען שמה הטוב של מדינת ישראל, להיאבק בשקרים, ולהתמודד חזיתית מול ארגון ה-BDS. ידענו שהם פועלים בעיריות, בקמפוסים אקדמיים, וברחבי העולם המערבי – מארצות הברית וקנדה ועד למדינות אירופה. אבל אני רוצה לשתף אתכם במשהו שלא ידענו בהתחלה. משהו שהתגלה לנו יותר ויותר ככל שהעמקנו את הפעילות והמחקר שלנו בשטח: פשוט לא הבנו עד כמה הארגון הזה סופר-מאורגן.

מכונת רעל משומנת: מעבר לשלטים ולהפגנות

כשמדברים על ה-BDS, רבים בציבור הישראלי נוטים לדמיין קבוצה של פעילים ספונטניים, סטודנטים בקמפוסים שיוצאים להפגין עם שלטים ורמקולים. המציאות, לצערי, רחוקה מכך שנות אור. אני מדבר איתכם על רמת ארגון ותיאום שקשה לתפוס עד שלא חוקרים אותה לעומק.

מדובר ברשת ענפה ומתוחכמת של עמותות שונות הפועלות בסינרגיה מוחלטת ותומכות אחת בשנייה. הם לא מסתפקים רק בהפגנות רחוב; הם פיתחו אפליקציות ייעודיות, הקימו אתרים מושקעים, ומפיצים מאמרים, מחקרים וספרים. הכל מתוכנן, הכל מתוזמן, והכל מתואם להפליא. צריך להודות באמת המרה, גם אם היא כואבת: הם עושים את זה בצורה מבריקה.

אם תיכנסו לאתר הרשמי של ה-BDS, אתם לא תראו רק סיסמאות ריקות נגד ישראל. אתם תראו תוכנית עבודה מפורטת וקרה. הם מציגים שם ממש עשרה אפיקים שונים שבהם הם פועלים כדי להחרים את ישראל ביעילות המרבית. הם מחלקים את העבודה לגזרות מקצועיות: יש זרוע שפועלת נגדנו בעולם האמנות והתרבות, יש זרוע שמתמקדת במועצות מקומיות ועיריות ברחבי העולם, וישנו הפן המשפטי שנועד לסבך את מדינת ישראל, קציני צה"ל ותומכי ישראל בבתי משפט בינלאומיים. כל אפיק כזה מנוהל במקצועיות, עם תקציבים ויעדים ברורים.

התוצאות בשטח: מהאירוויזיון ועד למועצות הערים

החכמה שלנו, כמי שעומדים בחזית ההסברה והמאבק, היא לא רק לראות את התוצאה הסופית בחדשות, אלא להבין את המנגנון שמייצר אותה. קחו לדוגמה את מה שחווינו לא מזמן סביב תחרות האירוויזיון. כשראינו מדינות שמאיימות לפרוש, אמנים שחותמים על עצומות, ורעש תקשורתי בלתי פוסק שקורא להחרים את ישראל – זו לא הייתה התקוממות ספונטנית של חובבי מוזיקה אירופאים שפתאום החליטו לנקוט עמדה פוליטית.

האירועים האלה, והלחץ האדיר שהופעל שם, הם תוצאות ישירות של אותה רשת מאורגנת שאנחנו קוראים לה BDS. כשהם מחליטים להתביית על מטרה, כמו השתתפות ישראלית באירוע תרבות בינלאומי, הם מפעילים את כל עשרת האפיקים שלהם במקביל. הלחץ על האמנים, הפניות האגרסיביות לעיריות המארחות, הקמפיינים הממומנים ברשתות החברתיות – הכל חלק מאותה מכונה משומנת שנועדה לבודד אותנו בעולם.

הכסף הגדול: אירופה מתחילה להתעורר

אבל מאיפה מגיע הכוח להניע מכונה כזו? מאיפה מגיע המימון לכל אותן עמותות, אפליקציות ומערכי תעמולה חובקי עולם? כאן אנחנו מגיעים לנקודה הקריטית, ולשמחתנו, אנחנו כבר לא היחידים שרואים אותה. גם באירופה מתחילים להתעורר ולהבין מי בוחש להם מתחת לאף.

בסרטון שפרסמנו לאחרונה, מופיע חבר הפרלמנט הפולני, דומיניק טרצ'ינסקי. הדברים הנוקבים שהוא אומר בפרלמנט האירופי בשטרסבורג שופכים אור על מה שקורה מאחורי הקלעים – איך כל העמותות האלה מחוברות, ואיך בסופו של דבר, חוטים רבים מובילים אל הכסף הקטארי.

טרצ'ינסקי עומד מול חבריו לפרלמנט ומזכיר להם את מה שקרה שם רק לפני שנתיים או שלוש, כשהחלו להיחשף הניסיונות של קטאר להשפיע על מקבלי ההחלטות באירופה באמצעות שוחד ומימון. הוא מצביע על כך שהם היו שם, בתוך הפרלמנט האירופי, והוא לא חוסך במילים כדי לתאר את עומק החדירה שלהם למוסדות הדמוקרטיים של היבשת.

"אנחנו יודעים מה אתם עושים": המסר לאל-ג'זירה

הנאום של טרצ'ינסקי הוא קריאת השכמה מהדהדת. הוא פונה ישירות לאותם גורמים ואומר: "אנחנו יודעים מה אתם עושים עם העמותות. אנחנו יודעים שחלק מהעמותות האלה הן מכונת הפרופגנדה והתעמולה שלכם, שפועלת בפרלמנט כל יום".

הוא מבהיר שהאירופאים מתחילים להבין את המשחק הציני שמשוחק על חשבונם. "אנחנו לא נשתוק ואנחנו לא ניכנע", הוא מצהיר מעל הדוכן. טרצ'ינסקי שם את האצבע בדיוק על נקודת התורפה – התקשורת הממומנת והמוטה. הוא מזכיר במפורש את רשת "אל-ג'זירה" וגופי תקשורת אחרים שפועלים בחסות קטארית. כמי שהתראיין בעצמו באל-ג'זירה לא פעם, הוא מכיר את השיטות שלהם, את העיוותים ואת האג'נדה מקרוב. המסר שלו אליהם חד, ברור ולא מתנצל: "אנחנו יודעים בדיוק מה אתם עושים. אנחנו מסתכלים עליכם, ומאוד מקרוב".

השורה התחתונה

המאבק שלנו ב"חרב גדעון" נגד ה-BDS ונגד האנטישמיות המודרנית הוא לא מאבק מול אספסוף זועם וחסר כיוון. זהו מאבק מול ארגון מתוחכם, ממומן היטב, בעל זרועות ארוכות שמגיעות עד לפרלמנטים באירופה ומוזנות מכסף זר שנועד לערער את הלגיטימציה של מדינת ישראל.

ההתעוררות של מנהיגים כמו דומיניק טרצ'ינסקי בפולין ובאירופה היא צעד חשוב ומעודד, אבל היא גם תזכורת מהדהדת עבורנו: כדי לנצח את המכונה הזו, אנחנו חייבים להיות מאורגנים, חכמים ונחושים לפחות כמותם. אנחנו נמשיך לחקור, לחשוף את האמת, לעמוד על שלנו בגאווה, ולא ניתן לאף קמפיין תעמולה, מתוחכם ככל שיהיה, להשתיק אותנו.