יהודים נגד ישראל: כשהשואה הופכת לנשק במועצות ערים בארה"ב

שנייה לפני שאני מאחל לכם צפייה בסרטון שהוא ככה מורכב לצפייה, אין לי דרך פשוטה להגיד את זה. המציאות שאנחנו מתמודדים איתה בחזית ההסברה היא מורכבת, לעיתים כואבת, ודורשת מאיתנו להסתכל לאמת בעיניים, גם כשהיא קשה לעיכול. אני רוצה להסביר לכם שנייה רק על הסרטון הזה ועל מה שעומד מאחוריו, כי זה סיפור שחייבים להכיר.

אנחנו בעמותת "חרב גדעון", יחד עם ארגון נוסף וחשוב שנקרא OCT7, מנהלים מאבק יומיומי. אנחנו נלחמים ב-BDS ובארגונים נוספים שמנסים לפגוע בישראל. אבל הזירה שבה הם פועלים היא לא תמיד הזירה הבינלאומית הגדולה של האו"ם או בתי הדין בהאג; הרבה פעמים, הזירה הזו קרובה הרבה יותר לבית של האזרח האמריקאי – דרך הערים ודרך העיריות.

שדה הקרב המוניציפלי: איך ה-BDS פועל בתוך ארה"ב

השיטה שלהם מחושבת מאוד. פעילי החרם מגיעים למועצות ערים ברחבי ארצות הברית, והם מפעילים לחץ כבד ומשפיעים על ערים כדי לקבל כל מיני החלטות שמגנות את ישראל. המטרה שלהם היא להעביר החלטות שפוגעות כלכלית בישראל, שמונעות מהעירייה לשתף פעולה עם ישראל, ושאוסרות על גורמים עירוניים לרכוש או למכור מוצרים מישראל.

המון נזק כלכלי הם עושים בשיטה הזו, מתחת לרדאר של התקשורת הארצית, ואנחנו מנסים לעצור אותם.

כדי להבין את גודל האתגר, צריך להבין מי יושב מול אותם פעילים. בדרך כלל, במועצות העיר האלה יושבים אמריקאים ממוצעים. אלו אנשים שבחרו לעצמם תפקיד להיות חברי מועצת עיר, הם נבחרו לתפקיד הזה, אבל חלקם הגדול עושה את זה בהתנדבות. הם באו לדאוג לפינוי האשפה, לחינוך, לפארקים. הם בטח ובטח לא מעורים במה שקורה כאן בישראל, ובטח לא בקיאים בפרטי קונפליקט כל כך עתיק ונושן כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

תארו לעצמכם מה עובר בראש של האמריקאי הממוצע שיושב שם, כשפתאום מגיעה קבוצה מאורגנת שמדברת על זכויות אדם ודורשת ממנו לנקוט עמדה.

נשק יום הדין: יהודים נגד ישראל

כאן מגיע החלק הכואב באמת. אל מול המועצות האלה, מי שמגיע הרבה פעמים להעיד נגדנו הם לא רק פעילים פרו-פלסטינים. מגיעים יהודים.

הם עומדים מול חברי המועצה ואומרים: "תקשיבו, המדינה הזאת, מדינת ישראל, לא מייצגת בכלל לא אותנו ולא יהודים אחרים. ואם אתם, חברי המועצה, תומכים בישראל – אתם פוגעים בנו, היהודים תושבי העיר".

הסרטון שאני מתייחס אליו (ואירועים דומים שקורים כל הזמן) מציג מציאות טיפה אחרת אבל מאוד מאוד קשורה לזה. מדובר בסרטון מתוך ועידה שהתקיימה במדינת מסצ'וסטס. בוועידה הזאת דנו בקבלת ההגדרה לאנטישמיות על פי ארגון שנקרא IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה). זוהי ההגדרה המקובלת והחשובה ביותר כיום למאבק באנטישמיות מודרנית.

ואתם תראו שם יהודים. מתוך הרבה יהודים שהגיעו להעיד שם, יש מי שמעיד על כך שישראל היא בעצם מדינה שמאוד דומה לפעילות של הנאצים. הם עומדים שם, משתמשים בזהות היהודית שלהם, וטוענים שמה שישראל עושה מאוד דומה לפעילות של הנאצים ושזה לגמרי רצח עם. הם מזהירים שאם ישראל לא תיעצר, מה שיקרה לפלסטינים זאת שואה.

ההתמודדות שלנו

איך אפשר לצפות מהאמריקאי הממוצע, ששומע דברים כאלו מפי אנשים שמציגים את עצמם כיהודים, לא להיות מושפע? כשאדם שאינו מבין את המורכבות שומע יהודי שמשתמש בזיכרון השואה כדי לתקוף את מדינת היהודים, זה יוצר בלבול עצום ונזק הסברתי אדיר.

התופעה הזו, שבה ארגונים כמו J-Street ואחרים נותנים רוח גבית לשיח שמבודד את ישראל, היא משהו שאנחנו חייבים להישיר אליו מבט.

השורה התחתונה

אנחנו כעמותה, אבל גם אנחנו כמדינת ישראל כולה, צריכים להתמודד עם יהודים שמכל העולם יוצאים כנגד מדינת ישראל ואומרים: "הם לא מייצגים את היהודים וזה לא נעשה בשמנו". המאבק הזה הוא לא רק על העובדות בשטח, אלא על הזכות שלנו להגן על עצמנו, ועל החובה שלנו לחשוף את השקרים – גם כשהם נאמרים, למרבה הצער, על ידי אנשים מתוך העם שלנו.