עלילת הדם החדשה: האם צה״ל ממלכד צעצועים בעזה?
רשתות החברה מתמלאות בעלילת דם חדשה נגד ישראל, הטוענת שחיילי צה״ל ממלכדים צעצועים ושימורים בעזה. אריאל אורבוך מסביר איך להתמודד עם מכונת התעמולה.
טוב, אתם מוכנים לעלילת הדם הבאה על ישראל?
לאורך ההיסטוריה, העם היהודי התמודד עם עלילות דם. פעם האשימו אותנו שאנחנו משתמשים בדם של ילדים נוצרים כדי לאפות מצות לפסח, פעם האשימו אותנו בהפצת מחלות, והיום – עלילות הדם פשוט לובשות צורה חדשה, מודרנית ודיגיטלית, ומכוונות נגד המדינה היהודית וצבא ההגנה לישראל.
בימים אלו, בזמן שישראל מפנה חלקים מהרצועה, רצה ברשתות החברתיות עלילת דם חדשה ומזעזעת. הטענה? חיילי צה״ל, בדרכם החוצה, דואגים למלכד בובות, צעצועים ושימורי אוכל. כן, קראתם נכון. מכונת התעמולה מנסה לשכנע את העולם שחיילינו משאירים מאחוריהם מלכודות מוות שנועדו לפגוע בעזתים המסכנים שרק רוצים לחזור הביתה.
האנטומיה של פייק ניוז: למה דווקא צעצועים ואוכל?
תחשבו על הנרטיב שהם מנסים לצייר כאן. הם מתארים סיטואציה שבה ילד קטן, שרק רוצה לשחק באיזה משחק שהוא מוצא ברחוב, מרים בובה – ומתפוצץ. או לחלופין, אדם רעב, אחרי מה שהם מכנים "ההרתעה וההרעבה של ישראל", מוצא פחית אוכל, מנסה לפתוח אותה כדי להשביע את רעבונו – וכמובן, מתפוצץ.
כשמסתכלים על הזוועה התעמולתית הזאת, אי אפשר שלא להזדעזע. אבל חשוב גם להבין את המנגנון הפסיכולוגי שעומד מאחוריה. למה הם בוחרים דווקא בצעצועים ושימורים? התשובה פשוטה: דמוניזציה מוחלטת. המטרה היא לא סתם להגיד שישראל תוקפת, אלא לצייר את ישראל כישות שטנית, סדיסטית, כזו שפוגעת בכוונה תחילה בנקודות הכי תמימות ופגיעות של האנושות – ילדים ורעב.
בסרטונים שמופצים, אפשר לשמוע את הקריינות המעוותת שמספרת איך "כשמתחילות הנסיגות, הם משאירים מאחור בובי-טראפס (מלכודות פתאים)". הם מייצרים מצג שווא שבו כל חפץ תמים הופך לנשק קטלני, והכל – כביכול – מתוך רוע ישראלי טהור.
מופע הפרופגנדה רק מתחיל
אני מסתכל על הסרטונים האלה, ואני לא יכול שלא להתריע: אנחנו, כישראלים, אולי מסתכלים על זה ומגחכים. זה נראה לנו כל כך מופרך, כל כך מנותק מהמציאות ומהערכים של צה״ל, שאנחנו נוטים לבטל את זה. אנחנו אומרים לעצמנו "נו באמת, מי יאמין לשטות הזאת?".
אבל תנו לי להגיד לכם משהו חשוב – בעולם, יש מי שמאמין לזה. ויותר מזה, אני מתריע שזו רק ההתחלה. מה שאנחנו רואים עכשיו עם עלילת הצעצועים הממולכדים הוא רק קצה הקרחון של מופע פרופגנדה שלם נגדנו, שרק ילך ויגבר בתקופה הקרובה.
הם ימשיכו לייצר עלילות דם שונות ומשונות. הם ישתמשו בטכנולוגיות מתקדמות, בעריכות וידאו, בשקרים חצי-אפויים שמעורבבים עם תמונות של הרס, כדי לייצר נרטיב שקרי. והשיא? השיא עוד לפנינו. אנחנו הולכים לראות תופעה שבה עזתים יתחילו לכנות את עצמם "ניצולי שואה". הם ינסו לקחת את הטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי, להפוך אותה על ראשה, ולהשתמש בה נגדנו. זהו "היפוך שואה" קלאסי, והוא נועד לשלול מאיתנו את הלגיטימציה הבסיסית ביותר להגן על עצמנו.
איך אנחנו צריכים להגיב?
קודם כל, לא לזלזל. אסור לנו לפטור את השקרים האלה בביטול רק כי לנו הם נשמעים הזויים. אנחנו חייבים להכיר את הטענות האלה כדי לדעת איך לפרק אותן.
שנית, אנחנו צריכים להבין שאנחנו במלחמה על התודעה. כשהם מפיצים שקרים על חיילי צה״ל שממלכדים בובות, אנחנו צריכים להדהד את האמת על הערכים של הצבא שלנו, על המאמצים הבלתי נתפסים שצה״ל עושה כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ועל הציניות המזעזעת של ארגוני הטרור שמשתמשים באזרחים שלהם כמגן אנושי.
השורה התחתונה
עלילת הדם על הצעצועים והשימורים הממולכדים היא שקר מתועב, אבל היא כלי נשק לכל דבר במלחמה נגדנו. זוהי יריית הפתיחה לשלב חדש של פרופגנדה פלסטינית, שתנסה לצייר אותנו כמפלצות ולנכס לעצמה את מושגי השואה. התפקיד שלנו הוא לא לעמוד מנגד ולא לשתוק. אנחנו חייבים להישיר מבט אל מול השקרים האלה, לחשוף את המנגנון שעומד מאחוריהם, ולהמשיך להילחם על האמת שלנו, בראש מורם ובגאווה גדולה.
שאלות ותשובות
שאלה: מהי עלילת הדם החדשה שמופצת כעת נגד חיילי צה״ל?
מדובר בטענה שקרית ומופרכת לפיה חיילי צה״ל, בזמן יציאתם מאזורים ברצועת עזה, ממלכדים בכוונה צעצועי ילדים וקופסאות שימורים. המטרה של השקר הזה היא לטעון שצה״ל מנסה לפגוע באזרחים תמימים ובילדים שחוזרים לבתיהם.
שאלה: מדוע גורמי תעמולה משתמשים דווקא במוטיבים של צעצועים ומזון?
מטרת התעמולה היא לייצר דמוניזציה ולפרוט על מיתרי הרגש של הצופה המערבי. שימוש בילדים תמימים שרוצים לשחק, או באנשים רעבים שמחפשים מזון, נועד לצייר את ישראל כרשע מוחלט, שטני וחסר מעצורים, וכך להטות את דעת הקהל העולמית נגדנו.
שאלה: למה עלינו לצפות בהמשך מבחינת התעמולה נגד ישראל?
כפי שאני מתריע, מדובר רק בתחילתו של מופע פרופגנדה שלם. אנו צפויים לראות התגברות של עלילות דם שונות, ואף ניסיונות של גורמים בעזה לנכס לעצמם את הנרטיב היהודי, למשל על ידי כך שיכנו את עצמם 'ניצולי שואה'.
עוד בנושא
זה מתחיל ביהודים, אבל לא נגמר שם: האמת על מכונת התעמולה נגד ישראל
אריאל אורבוך מסביר מדוע גל האנטישמיות הנוכחי והתעמולה ברשת אינם רק בעיה של העם היהודי, אלא סכנה ברורה ומיידית לעולם המערבי כולו.
הרצחת וגם ירשת? הפסיכולוגיה שמאחורי האנטישמיות המודרנית
איך אנשים נורמטיביים מצדיקים לעצמם שנאה ואלימות כלפי יהודים שהם כלל לא מכירים? אריאל אורבוך מסביר את תיאוריית הניתוק המוסרי דרך הסיפור התנ"כי של כרם נבות.
"אתם לא בני ישראל": איך מגיבים לניסיון למחוק את ההיסטוריה היהודית?
קיבלתי תגובה שטוענת ש"כל העולם שונא אותנו" ושאנחנו, היהודים, בכלל לא בני ישראל שנכחדו בתקופת משה. הנה המחשבות שלי על הטיעון ההזוי הזה, ולמה חשוב שנדע מה לענות.