השואה לא התחילה במחנות: התהליך המסוכן שמתרחש היום בעולם

אני רוצה לדבר איתכם על משהו שעלול להדיר שינה מעיניכם. אני מנסה להראות לכם תמונה רחבה, דרך סרטונים ותיעודים שאולי יהיו לכם מאוד קשים לצפייה, אבל הם מזכירים לנו נשכחות. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא פשוטה: האם אנחנו מבינים איך נראה תהליך של הסתה? האם אנחנו יודעים לזהות את השרשרת שמובילה למצב קיצון?

בעצם, כשאנחנו מדברים על סיטואציה היסטורית הרסנית, אנחנו מדברים על סדרה של נקודות ותהליכים. כשאתה נמצא בתוך התהליך, אתה לא תמיד רואה את הסוף שלו. אתה רואה את ההתחלה, אולי את האמצע, אבל התהליך הזה – אם לא עוצרים אותו – מוביל לקריסה גדולה או לאסון.

השואה לא התחילה במחנות ההשמדה

זה בדיוק מה שקרה בעבר, ובמיוחד בהקשר של השואה. הרבה מאוד אנשים, כשהם מדברים על השואה, ישר קופצים לסוף הסיפור. הם מדמיינים את מחנות הריכוז, את מחנות ההשמדה, את מכונות המוות הנאציות, ואת ששת המיליונים מהעם שלנו שנרצחו.

אבל חייבים להבין: זה היה רק סוף התהליך. זו הייתה התחנה הסופית, התוצאה המחרידה של שרשרת אירועים ארוכה. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא: מה היו התהליכים שהובילו לזה? אילו פעולות מקדימות אפשרו לאסון כזה להתרחש?

אנחנו מדברים על פרופגנדה – תעמולה שיטתית ומתוחכמת. אנחנו מדברים על תהליך של נרמול (נורמליזציה) של השנאה. אנחנו מדברים על אנטישמיות שהפכה למקובלת בשיח הציבורי. כל התהליכים האלה לוו בכישלון מערכתי מוחלט – כישלון דיפלומטי, וכישלון גלובלי של העולם החופשי שעמד מנגד. כל הדברים האלה יחד הם אלו שהביאו עלינו את השואה.

זה קורה עכשיו: מאירופה ועד ברוקלין

הסיבה שאני מעלה את זה עכשיו, היא שאותם תהליכים בדיוק מתרחשים סביבנו גם היום. אלה אותם פרקטיקות ואותם מנגנונים. ואני רוצה שתראו את המידע הזה עכשיו, כדי שתבינו שאנחנו לא מדברים רק על המזרח התיכון. אנחנו רואים את זה בכל העולם.

אנחנו רואים את זה ברחבי אירופה, אנחנו רואים את זה באוסטרליה, ואנחנו רואים את זה בקנדה. זה פועל בכל מקום. ישנם גורמים שעובדים במרץ, יום ולילה, כדי להביא את התהליך הזה שוב לאותה נקודת קצה.

כשצופים בתיעודים של ארגונים כמו 'ממרי' (MEMRI) או 'קנרי מישן' (Canary Mission), שומעים את הדברים נאמרים בקול רם. אין פה סודות. הם לא מסתירים את הכוונות שלהם. אנשים שואלים את עצמם מתי זה יגיע אלינו? האם זה ייקח עוד שנתיים? האמת היא שהתהליך כבר כאן, והוא יגיע לפתח ביתם של אנשים.

הם אומרים את זה בקול רם

המידע הזה והאידיאולוגיה הזו לא עוברים מעצמם. הם מועברים הלאה. מדברים על היסטוריה, מדברים על המהות של האסלאם הרדיקלי כפי שהם מפרשים אותו, והם משתמשים בזה כדי לעצב דעת קהל.

אתם חושבים שאתם מעצבים דעת קהל? יש מי שעושה את זה בצורה אגרסיבית הרבה יותר. בתיעודים שאנחנו רואים, למשל מדרשות של אנשי דת קיצוניים בברוקלין, ניו יורק, אנחנו שומעים רטוריקה מחרידה. אנשים עומדים שם ומדברים בגלוי על הכנסת אנשים לתאי גזים. בארצות הברית של אמריקה, בלב ניו יורק, הם משתמשים בטרמינולוגיה של השמדה.

השורה התחתונה

הם אומרים את זה בקול רם, והם עושים את זה לנו. השאלה הגדולה שניצבת בפנינו עכשיו היא לא רק מה הם עושים – אלא מה אנחנו עושים להם בתגובה.

אנחנו חייבים להכיר בכך שאנחנו כבר נמצאים בעיצומו של תהליך. אנחנו חייבים להבין לאן התהליך הזה מוביל, ולפעול. אסור לנו לחכות לסוף התהליך כדי להתעורר. ההיסטוריה הוכיחה לנו מה קורה כשמתעלמים מתעמולה ומנרמול של אנטישמיות. הפעם, אנחנו חייבים לעצור את זה בזמן.