השיר של סטינג, דוד המלך והתפקיד המוסרי של העם היהודי
איך שיר של סטינג על דוד המלך הוביל לאכזבה מהוליווד, ומה הקשר בין המכתב לשחרור מרואן ברגותי לבין התפקיד ההיסטורי שלנו כנושאי המוסר היהודי?
היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי על שיר שאהבתי, על אכזבה גדולה, ועל תובנה אחת חשובה ומשמעותית לגבי התפקיד שלנו כעם.
יש שיר של הזמר סטינג שנקרא "Mad About You". במשך שנים ארוכות הקשבתי לשיר הזה. פשוט נהניתי מהלחן, מהקול, מהאווירה, אבל לא עצרתי לרגע אחד כדי לברר מה המשמעות האמיתית של המילים. עד שפעם אחת, תוך כדי האזנה, קלטתי פתאום את המילה "ג'רוזלם" (ירושלים). אמרתי לעצמי: רגע, בוא נלך לברר על מה השיר הזה באמת מדבר.
דוד, בת שבע ומרחק זריקת אבן מירושלים
כשצללתי למילים, גיליתי משהו מדהים. מסתבר שהשיר הזה מדבר על סיפור דוד ובת שבע, והוא נכתב ממש מנקודת מבטו של דוד המלך. כל המשמעות של הפזמון, שבו הוא אומר "Mad About You", היא בעצם הדרך שלו לספר עד כמה הוא משוגע על בת שבע, עד כמה הוא שבוי בקסמה.
אבל מה שבאמת תפס אותי זו השורה שפותחת את השיר: "A stone's throw from Jerusalem" – במרחק זריקת אבן מירושלים.
אמרתי לעצמי – איזה מדהים סטינג! הוא הצליח להיכנס לראש של דוד המלך ולכתוב מנקודת מבטו בשפה שכנראה דוד עצמו היה משתמש בה. הרי באותה תקופה לא היה שעון, לא היו דקות. דוד לא יכול היה להגיד "אני נמצא שתי דקות מירושלים". איך אתה יכול לתאר קרבה למקום בעולם העתיק? אתה אומר: "אני נמצא במרחק זריקת אבן מירושלים". מצאתי את זה פשוט מרתק, עמוק ומלא בהערכה להיסטוריה שלנו.
שברון הלב: כשהוליווד מתייצבת לצד הרוע
אחרי שגיליתי את החיבור המיוחד הזה, תחשבו מה גדולה הייתה עוגמת הנפש שלי כשגיליתי לאחרונה שסטינג חתום על מכתב, יחד עם עוד כ-200 כוכבים, זמרים ואומנים מהוליווד, שקורא לשחרר מהכלא את לא אחר מאשר מרואן ברגותי.
הגילוי הזה הצטרף לשורה אדירה של כוכבים ואומנים לאורך השנתיים האחרונות – אנשים שבאופן אישי באמת הערצתי, כמו אריק קלפטון ואחרים – שפשוט יצאו כנגד ישראל. חלקם עשו זאת אפילו ברמה אנטישמית ממש. זה פשוט שבר את ליבי.
אבל המכתב הזה של סטינג, מכתב שקורא לשחרר רוצח שפל כמו מרואן ברגותי מהכלא, עשה אצלי משהו אחר.
שחור ולבן: הבהירות שבתוך הכאב
ואז אמרתי לעצמי: אוקיי, כאן זה כבר נהיה ברור. כאן זה כבר משהו אחר לגמרי.
כאן לא מדובר על איזשהו טשטוש של ערכים. כאן לא מדובר על סכסוך מורכב שבו "לא ברור מי צודק ומי לא צודק בקונפליקט". כאן מדובר באמת על שחור ולבן. מדובר על אנשים שקוראים לשחרר רוע טהור מהכלא.
ברגע שהבנתי את זה, פתאום נהייתי הרבה יותר רגוע. למה? כי עכשיו ברור לי לחלוטין מה התפקיד שלנו.
עד עכשיו אולי לא היה לנו ברור שאנחנו צריכים להזכיר לעולם מהו המוסר היהודי. באמת קשה כרגע לאנושות להבין מה טוב ומה רע. העולם התבלבל. ולכן, אני רוצה להזכיר לכם את התפקיד החשוב של העם היהודי בהסברה הזו של המוסר: להסביר מהו מוסר, מה הדבר הנכון ומה הדבר הלא נכון.
המוסר היהודי מול תפיסת העולם של היטלר
זה תמיד היה התפקיד שלנו בתור העם היהודי. אנחנו אלו שהבאנו לעולם חלק גדול מהמוסר האנושי הבסיסי, בין אם בתצורת עשרת הדיברות ובין אם בתצורת כללים וערכים אחרים. היינו העם הראשון בעולם שבכלל דיבר על מושגים כאלה.
כדי להבין עד כמה המוסר הזה משמעותי, כדאי להסתכל דווקא על האויבים הכי גדולים שלנו. היטלר, בספרו "מיין קאמפף", מתייחס ספציפית למוסר היהודי. הוא כותב שם שהמוסר היהודי זה מה שמחליש את האנושות. למה? כי לפי תפיסתו המעוותת, הטבע שלנו, כדי להביא את הפוטנציאל שלנו למימוש, הוא גם להיות אכזרים, גם להיות חזקים ודורסניים – והמוסר היהודי, לטענתו, בולם את זה ומוריד אותנו למטה.
אז כמובן שאני לא מסכים עם התפיסה המזעזעת הזאת של היטלר, אבל תעצרו רגע ותחשבו על זה: כבר היטלר זיהה את המוסר היהודי כמשהו שהוא קריטי לאנושות. מבחינתו זה היה קריטי ברמה השלילית (כי זה מנע אכזריות), אבל מבחינתנו, כמובן, זה קריטי ברמה החיובית ביותר.
הרצון בחיים וההכרח להילחם
יש אנשים בעולם שאומרים שאנחנו נהנים מהמלחמה, שאנחנו רוצים שיהיה סבל. אבל אני משוכנע, בשיא הכנות, שכל יהודי באשר הוא, אם הייתה לו אפשרות שלא יהיה סבל, שלא תהיה מלחמה ושלאף אחד לא יקרה שום דבר רע – היה בוחר באפשרות הזאת מיד.
אנחנו נלחמים רק בגלל שיש לנו את ההבנה שאין לנו ברירה. אנחנו רואים את המלחמה באמת כמו שהיא. אנחנו מבינים שהרבה אנשים נפגעים, גם אם הם לא עשו כלום, גם אם הם ילדים. זה כואב לנו. אבל הרבה אנשים נפגעים כי יש מולנו אנשים באמת רעים, שרוצים פשוט את ההשמדה של העם היהודי.
אם הייתה לנו את האופציה, אני בטוח שיהודים באשר הם היו מעדיפים שלא תהיה מלחמה, שאף אחד לא ימות, ושכולם יחיו, ישגשגו ויצליחו בחיים.
שורה תחתונה
אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית שבה אנחנו חייבים להזכיר לאנשים מה זה המוסר היהודי, ומהי המשוואה הפשוטה שלנו: אם מישהו בא להרוג אותנו – אנחנו נחסל אותו עד הסוף, ואת כל מי שעומד בדרך ומנסה לפגוע בנו. אבל אם מישהו באמת רוצה שלום איתנו – הוא בהחלט יקבל אותו בזרועות פתוחות.
שאלות ותשובות
שאלה: על מה באמת מדבר השיר 'Mad About You' של סטינג?
השיר נכתב מנקודת מבטו של דוד המלך, ומספר על אהבתו העזה והאובססיבית לבת שבע. סטינג אפילו משתמש בביטוי 'במרחק זריקת אבן מירושלים' כדי לתאר את המיקום בצורה תקופתית ואותנטית.
שאלה: למה אריאל התאכזב כל כך מסטינג ומאמנים נוספים?
סטינג, יחד עם אמנים כמו אריק קלפטון ועוד כ-200 כוכבים מהוליווד, חתם על מכתב הקורא לשחרר מהכלא את מרואן ברגותי, רוצח מורשע. התמיכה הזו באדם שסימל רוע טהור שברה את ליבו של אריאל.
שאלה: איך היטלר התייחס למוסר היהודי בספרו 'מיין קאמפף'?
היטלר ראה במוסר היהודי גורם שמחליש את האנושות. לתפיסתו, הטבע האנושי נועד לממש פוטנציאל גם דרך אכזריות וכוח, והמוסר היהודי בולם את היצרים הללו ומוריד את האנושות 'למטה'.
עוד בנושא
האם ישמעאל באמת נועד להיות מחבל? האמת מאחורי הביטוי פרא אדם
אחרי אירועי השבעה באוקטובר, רבים קישרו את הביטוי המקראי פרא אדם למחבלי חמאס. אריאל אורבוך מסביר מדוע זו טעות, ומה באמת אמר המלאך להגר.
בין ירמיהו הנביא לדוקטור מיכאל בן־ארי: כשהקונספציה מעוורת את העם
מה הקשר בין ירמיהו "הנביא הבוכה" שניבא את חורבן הבית, לבין אזהרותיו של ד"ר מיכאל בן-ארי לפני השבעה באוקטובר? סיפור על נביאי זעם, קונספציות מסוכנות, והמחיר הכבד של התעלמות מהמציאות.
כוחו של מיעוט נחוש: מה ניסוי חברתי ושנים-עשר המרגלים מלמדים אותנו על עתיד עם ישראל?
איך קבוצה קטנה יכולה להוביל המון שלם? אריאל אורבוך מסביר דרך ניסוי סוציולוגי מרתק וסיפורם של יהושע וכלב בחטא המרגלים, מדוע גיבוש זהות יהודית ברורה הוא קריטי דווקא היום.