ארגון המורים בארה״ב נגד הליגה נגד השמצה: המשמעות המטרידה

יש רגעים שבהם אנחנו קוראים כותרת בחדשות, והיא גורמת לנו לעצור הכל ולהבין שמשהו יסודי מאוד משתנה מתחת לרגליים שלנו. התפתחות סופר מטרידה מגיעה אלינו בימים אלו מארצות הברית: ארגון המורים הגדול ביותר באמריקה – הגוף שאחראי באופן ישיר על עיצוב התודעה והחינוך של הדור הבא – החליט לנתק קשרים עם הליגה נגד השמצה (ה-ADL).

במבט ראשון, זה אולי נשמע כמו עוד מאבק פוליטי פנימי בין ארגונים בארצות הברית. אבל כשצוללים פנימה ומבינים את המשמעות, התמונה הופכת למצמררת. המשמעות המעשית של הדבר הזה היא שהם הולכים להפסיק לכלול תכנים שקשורים לזיכרון השואה בתוכנית הלימודים בארצות הברית. זה אומנם הולך לקרות בהדרגה, אבל זה דבר מאוד, מאוד מטריד.

למה ארגון מורים מחרים את הליגה נגד השמצה?

כדי להבין את גודל האירוע, צריך לשאול למה. למה שארגון שאמון על חינוך, סובלנות וקבלת האחר יחליט שה-ADL – ארגון הדגל ההיסטורי למאבק באנטישמיות ובגזענות בארה״ב – לא מספיק ראוי לשיתוף פעולה איתו?

התשובה קשה, אבל אנחנו חייבים להישיר אליה מבט: כי הליגה נגד השמצה עדיין נלחמת באנטישמיות. כי היא לא מתנצלת על הקשר שלה למדינת ישראל. אנחנו חיים בעידן שבו שנאה נגד יהודים מסתתרת תחת דגלים נוצצים של ״צדק חברתי״. בשיח הפרוגרסיבי הקיצוני שהשתלט על מוסדות חינוך רבים, מי שעומד עם היהודים, מי שמגן על זכותה של ישראל להתקיים, מוצא את עצמו מהר מאוד מחוץ למחנה. הניתוק הזה הוא לא בגלל שה-ADL הפסיק להיות ארגון זכויות אדם, אלא בגלל שהוא סירב ליישר קו עם האנטישמיות החדשה.

המחיר של מחיקת ההיסטוריה

תראו מה אומר על זה ארי יאקר, שמתייחס בדיוק לנקודה הזו. הוא מציג טענה שאי אפשר להתעלם ממנה: גם אם אנחנו לא חושבים שה-ADL היא ארגון מושלם, וגם אם יש עליה ביקורת, עולם בלי תוכניות הלימוד שלה בקהילות שלנו הוא עולם שמפקיר אותנו.

המשמעות הישירה של המהלך הזה היא שדורות שלמים של ילדים לא יתחנכו על פרקים קריטיים בהיסטוריה. הם לא ילמדו על השואה בקהילות שבהן ההסתה האנטי-יהודית רק הולכת וגוברת. כאשר מוציאים את לימודי השואה מתוכנית הלימודים, משאירים ואקום. והוואקום הזה מתמלא מהר מאוד. זהו מהלך שפותח דלת לגל חדש של התנגדות ליהודים, כזה ששואב השראה ומגיע ממש דרך כלים שמזכירים תעמולה נאצית. כשילד לא לומד לאן שנאה עיוורת יכולה להוביל, הוא הופך לטרף קל עבור אלה שמפיצים אותה היום ברשתות החברתיות ובקמפוסים.

2025 היא 1933 החדשה

הרבה פעמים אנחנו לומדים על ההיסטוריה ושואלים את עצמנו: איך הם לא ראו את זה מגיע? איך אנשים משכילים, מורים, רופאים ואנשי רוח בגרמניה של שנות ה-30 אפשרו לזה לקרות?

חבר'ה, 2025 זו 1933 החדשה. זה לא מתחיל במחנות. זה מתחיל בחרמות מוסדיים. זה מתחיל כשאומרים שארגון יהודי הוא ״לא לגיטימי״. זה מתחיל כשמוחקים את ההיסטוריה שלנו מספרי הלימוד בטענה שזה ״פוגע ברגשות״ של מישהו אחר או לא מסתדר עם האג'נדה הפוליטית הנוכחית.

חשבתם פעם מה הייתם עושים אם הייתם חיים בתקופת השואה, או בשנים שקדמו לה? איך הייתם מגיבים כשמוסדות רשמיים מתחילים להפנות עורף לקהילה היהודית?

אז זה עכשיו. המבחן שלנו הוא לא תיאורטי, הוא קורה ממש ברגעים אלו.

השורה התחתונה

ההחלטה של ארגון המורים בארה״ב לנתק קשרים עם הליגה נגד השמצה ולהעלים בהדרגה את לימודי השואה היא נורת אזהרה בוהקת. היא מוכיחה שהאנטישמיות המודרנית לא צריכה ללבוש מדים כדי להיות מסוכנת; היא יכולה ללבוש חליפות של איגודי מורים ולדבר בשפה של צדק חברתי. אם לא נחליט לפעול עכשיו, להשמיע קול, להסביר ולהיאבק על האמת ההיסטורית שלנו – מתי נעשה את זה? האחריות היא עלינו, כאן ועכשיו.