הקוצים והציפורן: ה"מיין קאמפף" של יחיא סינוואר שהפך לרב-מכר

תגידו, האם ידעתם שלרב-המרצחים יחיא סינוואר יש רב-מכר בינלאומי? כמה מכם הכירו את הספר שלו, שנקרא "הקוצים והציפורן"?

היום אני רוצה לדבר איתכם על תופעה מטרידה במיוחד שמתרחשת ממש עכשיו מתחת לאף שלנו ברחבי העולם. אנחנו מדברים על ספר שמהווה סוג של מניפסט, מעין "מיין קאמפף" מודרני, פרי עטו של המוח מאחורי הטבח הנורא של השבעה באוקטובר. בעולם שבו אנחנו נאבקים יום-יום בזירת ההסברה, חשוב שנכיר לא רק את כלי הנשק של האויב, אלא גם את המילים והאידיאולוגיה שמניעות אותו.

מהכלא הישראלי אל המדפים ברחבי העולם

הסיפור של הספר הזה מתחיל הרחק בעבר, הרבה לפני ששמו של סינוואר הפך למוכר בכל בית בישראל ובעולם, והרבה לפני שהפך למנהיג חמאס בעזה. את הספר "הקוצים והציפורן" כתב יחיא סינוואר תוך כדי שהייתו בכלא הישראלי. כן, קראתם נכון. בזמן שהוא ריצה את עונשו, הוא מצא את הזמן, השקט והמשאבים לכתוב רומן אוטוביוגרפי.

תחשבו על האבסורד: מחבל מורשע, עם דם על הידיים, יושב בכלא של מדינה דמוקרטית. במקום להיות מבודד מהעולם, הוא מקבל תנאים שמאפשרים לו לכתוב, לערוך, ובסופו של דבר גם להבריח החוצה מניפסט שלם של שנאה. זוהי נקודה למחשבה על האופן שבו מערכות דמוקרטיות מתמודדות עם מי שמבקש להשמיד אותן. החופש שניתן לו בכלא הישראלי נוצל לא כדי להשתקם, אלא כדי לנסח את תוכנית ההשמדה הבאה.

בשנת 2004, הוא הצליח להבריח את כתב היד החוצה מכותלי הכלא. בתחילת דרכו, הספר יצא לאור באיזו הוצאה פיראטית. כמעט אף אחד לא הכיר אותו, אף אחד לא שמע עליו, והוא נותר בשוליים של הספרות והתעמולה. טקסט אנונימי למדי של אסיר ביטחוני, שחיכה לשעת הכושר שלו.

הזינוק בפופולריות והצביעות של קטאר

אבל אז הגיע השבעה באוקטובר. אחרי הטבח הנורא, וביתר שאת לאחר חיסולו ומותו של סינוואר, משהו השתנה בתפיסה העולמית. במקום להוקיע את האיש והאידיאולוגיה, הספר פשוט התפוצץ. היום, הכתבים הללו הפכו לרב-מכר בהרבה מאוד מדינות ברחבי העולם. הספר תורגם להרבה מאוד שפות ומושק שוב ושוב במהדורות חדשות.

כאן נכנסת לתמונה נקודה מקוממת במיוחד: קטאר. אותה קטאר שמציגה את עצמה לעולם כ"מתווכת" הוגנת לעסקאות בין ישראל לחמאס, היא זו שמקפידה לפאר ולהנציח את דמותו הגיבורה כביכול של סינוואר באמצעות הספר הזה. זוהי צביעות בהתגלמותה – מצד אחד יושבים לשולחן המשא ומתן בחליפות מערביות, ומצד שני מטפחים ומפיצים את המורשת של רב-המרצחים להמונים.

"מיין קאמפף" בגרסת סינוואר

אז מה בעצם כתוב שם? למה אני קורא לזה "מיין קאמפף" של יחיא סינוואר?

מדובר ברומן אוטוביוגרפי רווי במסרים איסלאמיסטיים קיצוניים, באנטישמיות טהורה ובשנאה יוקדת. אבל הדבר המצמרר ביותר הוא הסוף שלו. הספר מסתיים בכך שגיבור הסיפור – שהוא למעשה בן דמותו של סינוואר עצמו, המשקף את שאיפותיו החולניות – הופך להיות "שהיד". ואיך הוא זוכה למעמד הזה? אחרי שהוא רוצח ישראלים.

ותנו לי לתת לכם את הציטוט המדויק מהספר, שמתאר איך הוא רוצח אותם: "כמו כבשים".

כשקוראים את המילים הללו היום, אי אפשר שלא להצטמרר. זו לא רק ספרות בדיונית; זו תוכנית פעולה. זה מניפסט של שנאה שמתאר בדיוק את מה שהוא תכנן, חלם עליו, וביצע באכזריות מחרידה שנים מאוחר יותר, בשבעה באוקטובר.

סכנה עולמית על מדפי הספרים

העובדה שהספר הזה הופך לרב-מכר בינלאומי צריכה להטריד כל אדם שוחר שלום. כשאנשים ברחבי העולם קונים, קוראים וצורכים את הטקסט הזה, הם נחשפים לתעמולה ארסית שמוצגת כסיפור גבורה אקזוטי. זוהי נורמליזציה של טרור ורצח.

אנחנו חייבים לשאול את עצמנו: מה ההשפעה של הפצת טקסט כזה ברחבי העולם? איך ייתכן שספר שקורא לרצח ישראלים "כמו כבשים" מוצא את דרכו למדפים ולרשימות רבי-המכר במדינות שניצבות כביכול בצד הנאור של ההיסטוריה? התשובה טמונה במכונת ההסברה המשומנת של תומכי הטרור, שמנצלים את חופש הביטוי המערבי כדי להפיץ אידיאולוגיה שנועדה להחריב אותו.

כשאנחנו מדברים על הסברה, אנחנו בדרך כלל חושבים על תגובה לאירועים חדשותיים או על ויכוחים ברשתות החברתיות. אבל המקרה של "הקוצים והציפורן" מלמד אותנו שהסברה צריכה להיות גם פרואקטיבית. אנחנו חייבים להצביע על הספרים האלה, על התרבות שמקדשת את המוות, ולחשוף בפני העולם המערבי את העובדה שהם מכניסים לבתים שלהם אידיאולוגיה שמסכנת לא רק את ישראל – אלא את העולם החופשי כולו.

השורה התחתונה

הספר "הקוצים והציפורן" הוא לא סתם רומן; הוא עדות חיה לכוונות ולמחשבות של אחד מגדולי המרצחים שקמו נגד העם היהודי בדורנו. העובדה שהוא נכתב בכלא הישראלי, הוברח, והיום זוכה לחיבוק עולמי – כולל תמיכה ופאר ממדינות "מתווכות" כמו קטאר – היא תעודת עניות לעולם החופשי. אנחנו, בחזית ההסברה, חייבים להכיר את החומרים האלה. אנחנו חייבים להבין את מניפסט השנאה שעומד מולנו, ולהיאבק בהפצת ה"מיין קאמפף" המודרני הזה בכלים של ידע, מודעות וחשיפת האמת קבל עם ועדה. אל לנו לשתוק כשהשנאה הופכת לרב-מכר.