1200 גיבורי השבעה באוקטובר: מיצג ההנצחה המטלטל באוניברסיטת קולומביה

כשאנחנו מדברים על המערכה הנוכחית, מלחמת חרבות ברזל, אנחנו מדברים לא רק על החזית הפיזית בעזה, ביהודה ושומרון או בגבול הצפון. אנחנו מדברים גם על חזית התודעה, ההסברה והזיכרון. זוהי המלחמה על האמת ההיסטורית. בימים אלה, כשהעולם מנסה להסיט את המבט, לטשטש את העובדות או להאשים את הקורבן, יש מי שדואג להציב את המציאות הכואבת והמדממת ישירות מול העיניים של אלו שמסרבים לראות.\n\n## בלב ליבו של מעוז האנטישמיות\n\nאוניברסיטת קולומביה בניו יורק הפכה בחודשים האחרונים לסמל מטריד במיוחד. סמל למקום שבו חופש הביטוי נוצל לרעה כדי לתת במה פתוחה לשנאה יוקדת, לאנטישמיות מודרנית ומסוכנת שמתחבאת תחת סיסמאות פוליטיות ריקות. הקמפוסים בארצות הברית הפכו לזירת קרב של ממש עבור סטודנטים יהודים וישראלים.\n\nאבל דווקא שם, בלב ליבו של מעוז האנטישמיות הזה, התרחש רגע אחד של אמת מזוקקת, כואבת וקורעת לב. רגע שבו השקט זעק הרבה יותר חזק מכל הפגנה מתלהמת או קריאת שנאה.\n\n## 1200 כיסאות ריקים, 1200 עולמות שנגדעו\n\nהמיצג שהוקם על מדשאות האוניברסיטה הוא פשוט, אך העוצמה שלו משתקת ומהדהדת: 1200 כיסאות ריקים. על כל כיסא, תמונה. פנים, חיוך, מבט, חיים שלמים שנקטעו באכזריות בלתי נתפסת בבוקר השבעה באוקטובר. 1200 נרצחים.\n\nכל כיסא כזה מייצג עולם ומלואו. אבא שהגן על משפחתו, אמא שחיבקה את ילדיה בממ״ד, צעירים שרק רצו לרקוד ולחגוג את החיים במסיבת הנובה, סבא וסבתא שנלקחו מבתיהם, וחיילים וחיילות שלחמו בגבורה עילאית כדי להציל אזרחים. אנשים שקמו בבוקר חג שמחת תורה ולא ידעו שזו תהיה שעתם האחרונה.\n\nכשמסתכלים על שורות הכיסאות הבלתי נגמרות האלה, אי אפשר שלא להרגיש את המחנק בגרון ואת הדמעות שמציפות את העיניים. התמונות שלהם מביטות אלינו, אבל חשוב מכך - הן מביטות אל הסטודנטים, המרצים ועוברי האורח בקמפוס. הם לא יכולים להתעלם. הם לא יכולים להגיד 'לא ידענו', 'זה לא קרה' או 'זה מורכב'. ההוכחה, הכאב, והאובדן העצום של העם היהודי ומדינת ישראל מוצגים שם, חשופים, דוממים, אך זועקים לשמיים.\n\n## ההבטחה שלנו: לא ניתן שישכחו אתכם\n\nהמראה הזה של 1200 הכיסאות הריקים הוא תזכורת כואבת ויומיומית למחיר הנורא ששילמנו כמדינה וכעם. אבל המיצג הזה הוא גם קריאת כיוון ברורה עבורנו. המשימה שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו, היא להיות הקול של אלו שכבר אינם יכולים לדבר. אנחנו כאן כדי לוודא שהעולם יזכור, גם כשהוא מנסה לשכוח.\n\nלא ניתן לאף אחד להשכיח את הטבח. לא ניתן לאף אחד להקטין את הכאב, לעוות את ההיסטוריה או להפוך את היוצרות. אנחנו נמשיך להזכיר, נמשיך להנציח, ונמשיך להילחם על האמת שלכם בכל מקום בעולם - גם במקומות החשוכים והעוינים ביותר שבהם האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער.\n\nשורה תחתונה: 1200 הגיבורים שלנו, הנרצחים והנופלים של השבעה באוקטובר - אנחנו זוכרים אתכם. כל שם, כל פנים, כל סיפור. התמונות שלכם חקוקות בלבנו לנצח, והמורשת שלכם היא הכוח שמניע אותנו להמשיך, לבנות, ולהגן על הבית של כולנו. לא נשכח, ולא נסלח. יהי זכרכם ברוך.