הפסקת אש עם איראן: ניצחון טקטי או מלכודת קטלנית?

הפסקת אש עם איראן – זה דבר טוב או דבר רע?

מצד אחד, המחשבה על הפסקת אש קוסמת לרבים. אחרי הכל, בכל פעם שיש אזעקה ואנחנו רצים למקלטים, התחושה היא של רולטה רוסית. יש הרס עצום, יש אובדן חיי אדם טרגי ונורא, והרצון להגיע לשקט הוא טבעי ומובן. אבל מצד שני, האם ייתכן שזה בעצם דבר רע? האם עלי ח'אמנאי הוא רק נחש שמנסה להתל בנו, ואנחנו הולכים לאכול אותה כפליים על כל הפסקת אש שכזו?

כדי להבין באמת את המצב, אנחנו לא יכולים להסתכל עליו דרך המשקפיים המערביים שלנו. אנחנו חייבים לנתח אותו מנקודת המבט של השלטון השיעי הקיצוני באיראן. כדי לעשות סדר, בואו נענה על שלוש שאלות קריטיות שיעזרו לנו להבין את התמונה המלאה.

1. למה איראן רוצה בכלל לחסל אותנו?

זה נכון שיש הרבה אנשים והרבה מדינות מוסלמיות שאולי שונאות אותנו, או פשוט יושבות ומחכות שיום אחד נכחד. אבל איראן שונה. איראן פועלת באופן אקטיבי ומסיבי להשמדתנו. למעשה, כל המלחמה שאנחנו מנהלים בכמעט שנתיים האחרונות היא הכל, אבל הכל, מלחמה נגד איראן – נגד ראש התמנון הזה ששולח את זרועותיו אלינו.

למה הם עושים את זה? התשובה טמונה בדת. בגלל שהם שיעים. יש הרבה גורמים ששונאים אותנו מהרבה סיבות, ולא ניכנס כרגע לכולן, אבל הסיבה המרכזית עבור המשטר באיראן נעוצה במשהו שאמר רוחאללה ח'ומייני כאשר הוא עלה לשלטון במהפכה האסלאמית של 1979.

ח'ומייני הסביר שבתור שיעים, הם מאמינים ב-12 אימאמים – 12 מנהיגים היסטוריים של האומה המוסלמית. המנהיג האחרון בשושלת הזו, האימאם השנים-עשר, הוא "האימאם הנעלם" – המהדי. על פי האמונה שלהם, כאשר האימאם הנעלם הזה יגיע ויתגלה, הוא יביא גאולה לעולם כולו. אבל – וזה אבל גדול – התהליך הזה מתחיל בישראל.

לכן, אנחנו חייבים להבין שמבחינה דתית, הם פשוט מחויבים להשמיד אותנו. זה מה שהם מאמינים בו באמונה שלמה. זה לא סכסוך על גבולות, זו חובה תיאולוגית.

2. איך המשטר האיראני תופס הפסקת אש?

אם אנחנו מבינים שהם מחויבים דתית להשמיד אותנו, אנחנו עוברים לשאלה השנייה: אז למה לכל הרוחות שהם יסכימו, או אפילו יציעו, הפסקת אש עם ישראל במצב הנוכחי?

התשובה היא מאוד פשוטה. סביר להניח שח'אמנאי מבין את מצבו. הוא רואה שהולכים או להתנקש בו, או במשפחתו, או גם וגם. הוא מבין שהוא פשוט מאוד חלש כרגע והוא לא רואה שום סיכוי להצליח בהמשך המלחמה הזו. ולכן, הוא מושיט יד להפסקת אש – אך ורק בשביל לשרוד ולהתחזק.

הדבר הזה לא מגיע משום מקום, הוא מבוסס על תקדים היסטורי עמוק באסלאם. דבר דומה מאוד עשה הנביא מוחמד ב"הסכם חודייביה". כאשר מוחמד ידע שהוא לא יוכל לנצח את בני העיר מכה כי הם היו חזקים ממנו בהרבה, הוא עשה איתם הסכם. זה היה הסכם שדרך אגב, היה די משפיל מבחינתו. הוא היה צריך לוותר על השימוש בתואר "הנביא" במסמך, ועוד כל מיני ויתורים אחרים שהיו שם.

אבל המטרה של מוחמד לא הייתה שלום. כל האסלאם הקיצוני בהמשך למד מהתקדים הזה שלעשות הסכם עם אויבי האסלאם זה דבר שהוא מותר לכתחילה, כאשר אתה חלש. המטרה של ההסכם היא אחת: להרוויח זמן, להתחזק, וכשתהיה מספיק חזק – אתה תפר את ההסכם, תנצח ותמשיך לכבוש. זה אף פעם לא במטרה להגיע לאיזשהו הסכם קבע, ובטח ובטח שלא להגיע לשלום אמיתי.

3. מה יוצא לנו מהפסקת האש הזו?

אז עכשיו נשאלת השאלה – למה שאנחנו כישראל נסכים לדבר כזה?

יכול מאוד להיות שמופעל עלינו לחץ כבד מארצות הברית. בכל זאת, דונלד טראמפ רוצה להראות שהוא הפגיז את מתקני הגרעין, אבל שהוא לא הביא לבערה של כל המזרח התיכון. להפך, הוא רוצה להצטייר כמי שמסיים את הקונפליקט.

אבל אני רוצה להגיד לכם מה המשמעות האמיתית של עצירה עכשיו. קודם כל, אנחנו נתנו תקווה אדירה לעם האיראני. העם שם צמא לשינוי, ועוד מעט יכולה הייתה לפרוץ שם מהפכה של ממש. אם אנחנו עוצרים עכשיו, אנחנו פשוט משאירים אותם בגפם. יכול להיות שיש כאלה שלא אכפת להם מזה, אבל צריך להבין את העובדה הפשוטה: אם המשטר שם לא יתחלף, המשטר הזה, כאמור, יישאר מחויב לפעול להשמדתנו. אני בכלל לא רוצה לחשוב מה יקרה עכשיו לעם האיראני תחת מגפי המשטר אם הוא ישרוד את המשבר הזה.

מעבר לכך, אם הפסקת האש הזו באמת תיכנס לתוקפה, אנחנו בעצם מראים להם שהם ניצחו. ככה בדיוק הם תופסים את זה. ואל תאמינו לי – תראו את התמונה שעלתה לרשת (שחברתי, חוקרת תרבות הערב והאסלאם עידית בר, שיתפה רק הבוקר) שמראה בדיוק איך הם ממסגרים את הפסקת האש. הם תופסים את עצמם כמנצחים הגדולים.

יכול להיות שאנחנו נסתכל על זה, נצחק ונגיד "טוב, שטויות, העיקר שיש שקט". אבל זה לא סתם שטויות. תמונת הניצחון הזו נותנת הרבה מאוד מוטיבציה. כאשר בוצעה המהפכה באיראן ב-1979, ההצלחה שלה נתנה המון מוטיבציה לארגונים אחרים לקום ולהתאגד. בין אם אלו השלוחות הישירות של איראן כמו חיזבאללה, ובין אם זה אפילו חמאס – שהם בכלל סונים – שהתאגדו ושאבו השראה כי הם אמרו לעצמם "וואלה, הנה האסלאם כן יכול להשתלט ולנצח".

השורה התחתונה

אני רוצה להגיד לכם משהו ברור: הפסקת אש מבחינתנו, בתנאים האלה, היא מוטיבציה אדירה עבור איראן ועבור כל ארגון מוסלמי קיצוני ואסלאמיסטי, להמשיך ולחפש את השמדתה של מדינת ישראל. אסור לנו לעשות את הדבר הזה. אנחנו חייבים להכריע.

אבל אתם יודעים מה? אם כבר כן הגענו להפסקת אש, אם כבר הדרגים המדיניים כן החליטו להגיע למשא ומתן ולעצור את הלחימה – אתם לא חושבים שהמינימום, אבל המינימום שאנחנו צריכים לקבל בתמורה, זה את החטופים שלנו בחזרה?