שלושת השלבים של האסלאם: האם קיים באמת אסלאם מתון?

שלום לכולם, כאן אריאל אורבוך. היום אני רוצה להציג בפניכם קונספט מעניין ומרתק במיוחד שקשור לאסלאם, כזה ששופך אור חדש על האופן שבו אנו מבינים את המציאות סביבנו. בעולם המערבי, וגם אצלנו בישראל, נהוג מאוד לחלק את האסלאם לשני מחנות עיקריים: מצד אחד 'אסלאם מתון' ושוחר שלום, ומצד שני 'אסלאם קיצוני' ורדיקלי. אבל האם החלוקה הזו באמת נכונה?

ישנו חוקר של האסלאם בשם סאם שאמון, שמציג תזה שונה לחלוטין. סאם מדבר כל הזמן על כך שאין באמת דבר כזה דרגות שונות באסלאם. הוא טוען בתוקף: לאסלאם יש רק מטרה אחת ויחידה, והיא המטרה להתפשט. השאיפה הסופית היא להגיע למצב שבו כל העולם יהיה מוסלמי ושתקום חליפות אסלאמית נוספת.

אם כך, נשאלת השאלה: מדוע אנחנו בכל זאת רואים מוסלמים שמתנהגים בצורה מתונה לצד מוסלמים שפועלים באלימות ובקיצוניות? התשובה של סאם שאמון פשוטה ומטלטלת: זה לא קשור לסוגים שונים של דת, אלא למקום שבו הם נמצאים ולשלב ההתפתחות שלהם באותו אזור.

הרקע ההיסטורי: בין מכה לאל-מדינה

כדי להבין את התיאוריה הזו לעומק, אנחנו חייבים לחזור אחורה אל ההיסטוריה של האסלאם ואל הטקסטים המכוננים שלו. סאם מסביר שהאסלאם, מתוקף ההתפתחות שלו, פועל בשלושה שלבים ברורים של השלטת הדת במקומות שונים בעולם.

הבסיס לשלבים הללו נעוץ בחייו של מוחמד, מייסד האסלאם. בתחילת דרכו, כאשר היה בעיר מכה, התגלו אליו פסוקים מסוימים. באותה תקופה, מוחמד עמד בראש קבוצה קטנה מאוד של מאמינים, והוא נאלץ להתמודד עם סביבה של פוליאתאיסטים – אנשים שהאמינו בריבוי אלילים, דבר שאסור לחלוטין על פי האסלאם. מכיוון שהיה חלש ובמיעוט, הפסוקים שירדו במכה הם פסוקים שמשדרים הרבה יותר סובלנות ויכולת להכיל את האחר.

לעומת זאת, בהמשך דרכו, כאשר מוחמד הגר לעיר אל-מדינה וצבר כוח פוליטי וצבאי, התגלו אליו פסוקים אחרים לגמרי. הפסוקים של אל-מדינה הם הרבה יותר תוקפניים. אלו פסוקים שמדברים בגלוי על אלימות, על הצורך לתקוף את הכופרים, להרוג אותם או 'להכות בצווארם'.

על בסיס ההבחנה ההיסטורית הזו, סאם שאמון משרטט את שלושת שלבי ההתפתחות של האסלאם כפי שהם באים לידי ביטוי גם בימינו:

שלב ראשון: מיעוט סובלני במסווה

בשלב הראשון, כאשר האסלאם רוצה להשליט את עצמו על מדינה זרה או על אזור שבו הוא עדיין לא שולט, ישנה נוכחות של מעט מאוד מוסלמים. וכאשר יש מעט מאוד מוסלמים והם נמצאים בעמדת נחיתות מספרית ופוליטית, הם מתנהגים בצורה מאוד מאוד סובלנית.

בשלב הזה, הם יקפידו לצטט את הפסוקים שירדו לנביא במכה – אותה תקופה שבה היה בתחילת דרכו עם קבוצה קטנה של מאמינים והטיף לסובלנות. דוגמה מובהקת לכך היא סורה 109 בקוראן. בסורה זו מופיע הפסוק המפורסם שאומר: 'לכם דינכם ולי דיני' (לָקֻם דִינֻכֻם וְלִי דִינִי). כלומר, לכל אחד יש את האמונה שלו ואת התורה שלו. מוחמד השתמש בפסוק הזה כדי לשרוד מול הפוליאתאיסטים, והמסר היה: 'חבר'ה, אנחנו לא כופים את עצמנו על אף אחד'. זה בדיוק המסר שמועבר בשלב הראשון של ההגירה המוסלמית למקומות חדשים.

שלב שני: התרחבות, קורבנות ודרישת זכויות

כאשר הקהילה המוסלמית מתרבה בכמות ועוברת מאסה קריטית מסוימת, הם עוברים לשלב מספר שתיים. בשלב הזה, מסביר סאם, אתם תראו אותם הופכים להרבה יותר תוקפניים ברמת המסרים שהם מעבירים.

הם מתחילים לדרוש את הזכויות שלהם בקול רם. הם מדברים וצועקים על 'אסלאמופוביה', הם טוענים שיש הרבה מאוד הדרה ואפליה של מוסלמים בחברה הכללית. השימוש בשיח של קורבנות וזכויות אדם מאפשר להם לצבור יותר ויותר תהודה והשפעה. דרך הזעקות על קיפוח, הם מכשירים את הקרקע ומקדמים את הדברים והערכים שהם רוצים להטיף אליהם, תוך ניצול הסובלנות של החברה המארחת.

שלב שלישי: אגרסיביות והשתלטות

השלב השלישי והאחרון הוא השלב שבו יש להם כבר את הכוח והיכולת המעשית להשתלט על אזור מסוים – בין אם זו שכונה, עיר, או אפילו מדינה שלמה. בשלב הזה, המסכות יורדות והם נהיים מאוד אגרסיביים.

כאן, הם כבר לא מצטטים את פסוקי הסובלנות של מכה. בשלב ההשתלטות הם מצטטים את הפסוקים מהקוראן שירדו למוחמד באל-מדינה. אלו אותם פסוקים שאומרים שצריך להכות את הכופר, שצריך להכות אותו על צווארו. אלו פסוקים של אפס סובלנות כלפי כל מי שאינו מוסלמי. הכוח מאפשר להם ליישם את האסלאם בצורתו השלטונית והכוחנית ביותר.

השורה התחתונה

הקונספט שסאם שאמון מציג דורש מאיתנו לשנות את הדיסקט. הוא מתאר מציאות שבה לא מדובר בדת שיש בה זרם של 'טוב' וזרם של 'רע', שבה אפשר פשוט לקחת את מה שאתה רוצה ולבחור בגרסה המתונה. מדובר בתהליך מובנה, בשיטה אסטרטגית שנגזרת מהטקסטים עצמם: ההתנהגות נקבעת אך ורק לפי שלב ההתפתחות והכוח שבו הם נמצאים באותו רגע נתון.

זוהי נקודת מבט מרתקת שמעוררת הרבה מאוד שאלות על האופן שבו מדינות המערב מתמודדות עם הגירה ועם התפשטות האסלאם באירופה ובעולם כולו. מעניין אותי מאוד לשמוע מה אתם חושבים על הדבר הזה. האם התיאוריה של שלושת השלבים מסבירה טוב יותר את המציאות שאנחנו רואים היום? שתפו אותי בתגובות.