שפת הגוף של הכוח: לחיצת היד שמסגירה את חזון האימפריה של ארדואן

אני הולך להראות לכם עכשיו את אחד הסרטונים הכי מטרידים שתראו אולי בתקופה הקרובה. ולפני שאתם מדמיינים תמונות קשות, אני רוצה להרגיע ולהפתיע אתכם: אין בסרטון הזה שום זוועה. אין בו שום דם, ואין שם איזה ג'יהאדיסט שמספר למצלמה איך הוא הולך לרצוח. למעשה, זהו סרטון קצרצר של 20 שניות בלבד. אינטראקציה שקטה לחלוטין שבה לא נאמרת אפילו מילה אחת. אבל השקט הזה, חברים, הוא שקט רועם.

אנחנו חיים בעידן שבו אנחנו מופצצים במידע, בנאומים ארוכים, בהצהרות לתקשורת ובציוצים בלתי פוסקים. אבל לפעמים, האמת המזוקקת ביותר מתגלה דווקא ברגעים שבהם המיקרופונים כבויים. ברגעים שבהם המילים נגמרות, והגוף מתחיל לדבר.

אלפא בחדר: הדינמיקה האילמת שבין שני מנהיגים

הסרטון מתעד אינטראקציה בין נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לבין נשיא צרפת, עמנואל מקרון. כשמסתכלים על הדינמיקה הזו, קשה לפספס את מה שמתרחש מתחת לפני השטח. אתם תראו שם מישהו שמתנהג כמו "אלפא" בצורה קיצונית. ארדואן מחזיק את מקרון חזק, פשוט מסרב לשחרר את האחיזה, ובסופו של דבר דופק לו מבט חודר. מבט שאומר ללא מילים: "אתה יודע מי הבוס פה, נכון? אתה הבנת אותי היטב?".

כשאתם תראו את זה, אתם פשוט תשתגעו. שפת הגוף כאן מדברת הרבה יותר חזק מכל נאום דיפלומטי או הצהרה רשמית לתקשורת. היא חושפת את יחסי הכוחות האמיתיים, או לפחות את האופן שבו ארדואן תופס אותם ומכתיב אותם.

מי עומד מול מי? משמעות הכוח בזירה הבינלאומית

כדי להבין למה הסרטון הזה כל כך מטריד, אנחנו חייבים להבין את ההקשר ואת זהות המעורבים. אנחנו לא מדברים פה על מנהיג מעצמה שמפעיל לחץ על נשיא של מדינת עולם שלישי קטנה ונטולת השפעה.

האיש שארדואן "מכופף" ומשדר מולו עליונות מוחלטת הוא נשיא צרפת. צרפת היא מעצמה עולמית. מעבר להיותה כלכלה מובילה, מדובר במדינה שמחזיקה בארסנל של נשק גרעיני. יתרה מכך, צרפת היא אחת מחמש המדינות הבודדות בעולם שמחזיקות בזכות וטו במועצת הביטחון של האו"ם. יש לה כוח פוליטי, צבאי ומדיני אדיר בזירה הבינלאומית.

תחשבו על המשמעות של זה. נשיא של מעצמה מערבית, עם יכולות צבאיות וכלכליות מהשורה הראשונה, מוצא את עצמו בעמדת נחיתות פיזית ופסיכולוגית מול מנהיג שמאתגר את הסדר העולמי. זה לא עניין של נימוסים או פרוטוקול דיפלומטי שהשתבש; זוהי הפגנת כוח מחושבת. ב-20 השניות הללו, נראה שצרפת פשוט כפופה לטורקיה.

החלום על אימפריה עות'מאנית חדשה

הסיבה המרכזית שאני מראה לכם את הסרטון הזה ומנתח אותו יחד איתכם, היא כי ההתנהגות הזו לא מגיעה מחלל ריק. היא לא סתם מאבק אגו רגעי בין שני פוליטיקאים.

לארדואן יש שאיפות רציניות ביותר. הוא מאמין, ופועל מתוך אמונה יוקדת, שהוא הולך להקים בשנית את האימפריה העות'מאנית האיסלאמיסטית ולהחזיר אותה לגדולתה. המבט הזה, האחיזה הזו שלא מרפה, הדומיננטיות הפיזית הזו – כל אלה הם ביטויים חיצוניים של תפיסת עולם עמוקה. תפיסת עולם שרואה בטורקיה את מרכז הכוח העולמי, ואת מנהיגי המערב כמי שאמורים להרכין ראש בפני ההגמוניה החדשה-ישנה הזו.

האימפריה העות'מאנית שלטה בעבר על שטחים עצומים. עבור ארדואן, זו אינה היסטוריה רחוקה, אלא תוכנית עבודה. כשהוא עומד מול מנהיג אירופאי בכיר, הוא לא רואה את עצמו כשותף שווה, אלא כמי שמחזיר עטרה ליושנה.

קריאת השכמה למערב

אנחנו נוטים לעיתים קרובות להתעלם מסמלים ולחפש רק את המעשים הגדולים – הסכמים שנחתמים, צבאות שזזים, נאומים דרמטיים. אבל בזירה הבינלאומית, שפת גוף היא כלי נשק. כלי שנועד להעביר מסר גם פנימה, אל קהל הבוחרים, וגם החוצה, אל מנהיגי העולם. כשארדואן מציג את עצמו כ"אלפא" מול מנהיג של מעצמה גרעינית, הוא מסמן לכל השחקנים בזירה מה הוא חושב על מאזן הכוחות הנוכחי, ולאן הוא מתכוון לקחת אותו.

שורה תחתונה

הסרטון הזה הוא הרבה יותר מאנקדוטה ויראלית. הוא הצצה נדירה ולא מצונזרת לתוך המיינדסט של מנהיג ששואף לעצב מחדש את העולם. בפעם הבאה שאתם מסתכלים על "הגדולים" – על מנהיגי העולם שנפגשים בפסגות בינלאומיות – אל תקשיבו רק למה שהם אומרים. שימו לב לאיך שהם עומדים, איך שהם לוחצים ידיים, ומי משפיל את המבט ראשון. מה שחשבתם על יחסי הכוחות בעולם, עשוי להיראות פתאום אחרת לגמרי. תודה.