לזכרו של גיא: המוזיקאי שאהב עד הרגע האחרון

כאן אריאל אורבוך, עורך אתר "חרב גדעון". מאז אותה שבת שחורה של השבעה באוקטובר, אנחנו נחשפים לאינספור סיפורים של כאב, אובדן וגבורה. אבל ישנם סיפורים שחודרים עמוק אל תוך הנשמה, ששורפים את הלב ופשוט מסרבים להרפות. הסיפור של גיא הוא בדיוק כזה. זהו סיפור על חיים מלאי יצירה, אמנות ומוזיקה שנגדעו באבחה אחת אכזרית. זהו סיפור על אהבת אב ובן שחצתה את גבולות הפחד וההיגיון, ועל רגע אחד, מזוקק וטהור, של פרידה בתוך הכאוס המוחלט של מתקפת הטרור.\n\n## הבריחה מהמסיבה ברעים והמארב האכזרי\nהכל התחיל בשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום ארור. גיא יצא עם עשרה מחבריו מהמסיבה ברעים ברגע שהחל ירי הטילים המסיבי לעבר יישובי העוטף. הם נכנסו לג'יפ שלו, מנסים להימלט מהתופת, להתרחק מסכנה ולחזור הביתה בשלום. אך המציאות בשטח הייתה שונה ומזוויעה הרבה יותר ממה שמישהו מהם יכול היה לדמיין.\nמתיעוד מצלמות הגוף של מחבלי החמאס, נחשפנו מאוחר יותר לרגעים המצמררים בהם חוליית הטרור מגיעה אל הג'יפ של גיא. המחבלים, באכזריות בלתי נתפסת, רצחו את כל מי שהיה בתוך הרכב. בקצה התמונה של אותו תיעוד קשה, כמעט מחוץ לפריים, ניתן להבחין בדמות נמלטת על חייה. זה היה, ככל הנראה, גיא, שהצליח לחלץ את עצמו מהרכב תחת אש התופת.\n\n## "אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך"\nפצוע, מדמם וכואב, גיא הצליח למצוא מסתור מאחורי עץ באזור. בקור רוח מעורר השתאות, בעודו מוקף במחבלים צמאי דם, הוא התקשר למוקד מד"א. הוא דיווח בצורה מדויקת על חוליית המחבלים שפועלת בשטח וביקש שיזעיקו מסוק חילוץ כדי להציל את חייו.\nאבל אז, כשהבין אולי את חומרת מצבו ואת העובדה שהעזרה עלולה לאחר לבוא, הוא ביקש ממוקדנית מד"א בקשה אחת אחרונה, קורעת לב: להעלות את אביו, מישל, על קו הטלפון. כשהאב עלה לשיחה, גיא אמר לו משפט אחד שיהדהד לנצח: "אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך". אלו היו מילים של השלמה, של פרידה, ושל אהבה אינסופית.\nמישל לא היסס לרגע אחד. מונע מאהבת אב שאין לה גבולות, הוא נכנס לרכבו ודהר דרומה, אל תוך שדה הקרב הפעיל. הוא חיפש את גיא בערימה של גופות, מסרב לאבד תקווה, מסרב להאמין שהנורא מכל קרה. יומיים לאחר מכן, מישל איתר את הג'יפ של גיא בשטח – מרוסס בכדורים, ירוי ומלא בכתמי דם.\n\n## צלילים שנדמו: איש של מוזיקה וגיטרה\nכשאנחנו מדברים על גיא, אי אפשר שלא לדבר על מוזיקה. גיא לא היה רק קורבן של נסיבות טרגיות; הוא היה איש של יצירה, של חיים ושל אמנות. הוא היה מוזיקאי מחונן, נגן גיטרה בנשמתו, ועבד כאיש סאונד מוערך ומקצועי עם ענקי התרבות והמוזיקה הישראלית – מתי כספי, שלום חנוך ולהקת היהודים. החיים שלו היו מלאים בצלילים, בהופעות, ובחיבור בין אנשים דרך כוחה המרפא של המוזיקה. המחבלים שרצחו אותו לא רק לקחו חיים של אדם צעיר ומוכשר, אלא גם השתיקו מנגינה שלמה שהייתה אמורה להמשיך ולהתנגן עוד שנים רבות ולשמח לבבות רבים.\n\n## הסוף הכואב והשיבה הביתה\nבמשך שבועות ארוכים נאחזה משפחתו של גיא בתקווה שאולי הוא שרד, שאולי הוא מוחזק בחיים. אך ב-30 בנובמבר 2023, הגיעה הבשורה המרה מכל: המשפחה עודכנה כי גיא נרצח, וכי גופתו נחטפה ומוחזקת בשבי חמאס בעזה.\nההמתנה המיוסרת לחזרתו נמשכה זמן רב. רק ב-13 באוקטובר 2025, במסגרת העסקה לסיום המלחמה, הושבה גופתו של גיא לאדמת ישראל, והוא הובא לקבורה ראויה במולדתו. נתיחת גופתו אישרה את מה שחששנו ממנו יותר מכל – גיא שרד את הירי הראשוני, אך מת מפצעיו לאחר שלא קיבל טיפול רפואי הולם.\n\n### שורה תחתונה\nגיא השאיר אחריו מורשת של מוזיקה, של אהבה ושל גבורה שקטה. המילים האחרונות שאמר לאביו מאחורי אותו עץ, בעודו מדמם, הן צוואה של אהבה שתישאר איתנו תמיד ותאיר את החושך הגדול של אותה שבת. אנחנו באתר "חרב גדעון" נמשיך לזכור, להזכיר ולהנציח את האור שגיא הביא לעולם, ואת המנגינה שלו שלעולם לא תפסק. יהי זכרו ברוך.