ההבטחה, לא האיום: מה המערב מסרב להבין על ההגירה המוסלמית לאירופה?

המהגרים המוסלמים באירופה מקפידים לומר זאת באופן שלא משתמע לשתי פנים, אך משום מה, המערב עדיין מסרב להתעורר. אנחנו רואים את ההפגנות, אנחנו שומעים את ההצהרות, ואנחנו עומדים משתאים מול מה שנראה לנו כחוסר היגיון מוחלט. אבל האמת היא, שההיגיון שם, והוא מוצק וברור – אנחנו פשוט מנסים לנתח אותו בכלים הלא נכונים. לכן, אני חושב שמחובתנו להכיר קצת יותר לעומק את 'האחים המוסלמים', את הכתבים שהשפיעו עליהם, ולהבין לאן אירופה והעולם כולו מובלים בימים אלו. זוהי מהותה של הסברה התקפית – להכיר את שורשי האידיאולוגיה של הצד השני.

השורשים של האסלאם הרדיקלי: מי אתם, האחים המוסלמים?

כדי להבין את המציאות שמתהווה היום ברחובות דנמרק, שבדיה, צרפת ובריטניה, אנחנו חייבים לחזור קצת אחורה בזמן. תנועת האחים המוסלמים נוסדה בצורה רשמית בשנת 1928 במצרים, על ידי חסן אלבנא. אך מי שהשפיע עליהם עמוקות ועיצב את התפיסה שאנו פוגשים כיום, הוא הוגה דעות בשם סייד קוטוב.

קוטוב כתב ספר מכונן, מעין מניפסט של האסלאם הרדיקלי, שנקרא "ציוני דרך". בספר הזה הוא מניח את התשתית האידיאולוגית שמובילה את הג'יהאד ואת ההתפשטות האסלאמית המודרנית. הוא אומר שם דבר מדהים בפשטותו ובנחרצותו: תפקידו של האסלאם אינו להתפשר עם תפיסות ה"ג'אהליה" הסוררות במדינה מסוימת, או להתקיים לצידן בשלום. האסלאם לא נועד להיות עוד דת במרחב דמוקרטי פלורליסטי. תפקידו הוא להכניע את אותן שיטות.

מהי ה"ג'אהליה" ואיך היא קשורה למערב של ימינו?

כדי להבין את עומק דבריו של קוטוב, אנחנו חייבים להתעכב על המושג "ג'אהליה". בערבית, משמעות המילה היא בערות. מבחינה היסטורית, המושג הזה מתאר את התקופה החשוכה שהייתה בחצי האי ערב לפני שמוחמד הביא את האסלאם לעולם. זו הייתה תקופה שבה אנשים האמינו באלילים, לא ידעו מה מותר ומה אסור, חיו ללא חוקים מוסריים ברורים, והתבוססו בשחיתות ובהשתוללות של יצרים. ואז, על פי האמונה המוסלמית, הגיע האסלאם וניקה את האזור מאותה בערות.

אבל סייד קוטוב לא דיבר רק על ההיסטוריה. הוא הסתכל על העולם המודרני, על התרבות המערבית, על החילוניות, על מה שאנחנו קוראים לו "חופש" ו"ליברליזם" – וקבע: זוהי ה"ג'אהליה החדשה". עולם שאין בו גבולות, שאין בו ישר ואין בו חוקים אלוהיים שמנחים את האדם.

ואומר סייד קוטוב בצורה מפורשת: תפקידו של האסלאם הוא איפה להרחיק את הג'אהליה מהנהגת האנושות, ולקחת את ההנהגה הזו לידיו. לא לחיות לצידה, לא להשתלב בתוכה – אלא להחליף אותה.

שאלת מיליון הדולר: למה הם לא נשארים במדינות מוסלמיות?

תחשבו על זה. כאשר מגיעים מהגרים מוסלמים למדינות אירופה, אחת השאלות שכל הזמן שואלים אותם בתקשורת המערבית היא: "תגידו, ברחתם ממדינה מוסלמית כושלת לכאן, למערב. אתם נהנים מהתנאים של המערב, מהכלכלה, מחופש הביטוי, ממערכת הרווחה. אז למה אתם רוצים להחיל כאן בדיוק את אותו אסלאם שברחתם ממנו?"

זו שאלה שנשמעת לנו מאוד הגיונית. למי שתפיסת העולם שלו היא מערבית, קשה להבין את ההיגיון הזה. האדם המערבי בטוח שברגע שהוא שואל את השאלה הזו, הוא חושף את הצביעות של אותו מהגר. הוא חושב לעצמו: "הנה, תפסתי אותו. הוא רוצה ליהנות מהכסף שלנו אבל להרוס לנו את המדינה".

אבל כאן בדיוק טמונה הטעות הטראגית של המערב. אותו מהגר לא צבוע בכלל. הוא לא רואה את עצמו כמי ש"ברח" מהאסלאם. להפך. אותו מהגר מאמין בכל ליבו שהוא מגיע כדי לשחרר את העם המערבי הנבער הזה. הוא רואה חברה שקועה ב"ג'אהליה" – חברה של אלכוהול, פריצות, התפרקות התא המשפחתי וחוסר משמעות רוחנית – והוא מאמין שהוא מגיע להציל אותה על ידי כך שהוא יחבר אותה לאסלאם.

השאיפה העליונה היא שככל שהאנושות תהיה יותר אחת, גדולה ומוסלמית – מה שנקרא "האומה" (האומה המוסלמית העולמית) – כך ייטב לעולם כולו.

השורה התחתונה

אתם חייבים להבין את תפיסת העולם מבעד לעיניים שלהם. מה שאתם, או אנחנו בעולם החופשי, תופסים בתור "חופש", "נאורות" ו"קדמה" – הם תופסים בתור בערות, שחיתות וג'אהליה.

ברגע שמבינים את הפער התהומי הזה בתפיסות העולם, מבינים שמה שאמרה אותה מפגינה מוסלמית בדנמרק, כשהצהירה שהאסלאם ישתלט על אירופה, זה לא איום. מבחינתה, זו הבטחה. זו שליחות דתית ומוסרית עליונה. הגיע הזמן שהמערב יפסיק לשפוט את המזרח התיכון ואת האסלאם הרדיקלי דרך משקפיים מערביים ויתחיל להקשיב למה שהם אומרים, בגלוי, כבר כמעט מאה שנה.