לזכרו של רב-סמל ראשון נערן אשחר ז"ל: איש חינוך, תורם כליה ולוחם מסור

כשאני קורא את סיפור חייו של רב-סמל ראשון נערן אשחר ז"ל, אני נדהם מעוצמת הנתינה שיכולה להיות באדם אחד. נערן לא רק לימד על מסירות נפש ועל אהבת ישראל - הוא חי אותן, הלכה למעשה, עד נשימתו האחרונה. זהו סיפור על איש חינוך, לוחם שריון, ואדם שהעניק חיים לאחרים הרבה לפני שנפל על הגנת המולדת.

מנגינה של אכפתיות ויושרה

את דרכו הצבאית החל נערן במסגרת ישיבת ההסדר נערן, כשהתגייס לחיל השריון ושירת כטנקיסט וכמפקד טנק. בקיץ 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", הוא השתתף בלחימה מול ארגוני הטרור ברצועת עזה. כבר אז, הפלוגה שבה שירת זכתה להכיר את אישיותו המיוחדת. הוא הקרין מסירות ויושרה, ובשעות הפנאי המעטות של הלוחמים, היה מנעים את זמנם בשירה מלווה בנגינה בגיטרה. אחד מפקודיו היטיב לתאר זאת כשכתב עליו: "תמיד ידעת להגיד את הדבר הנכון ולהשרות אווירה טובה. היית איש של כבוד ואכפתיות". גם לאחר שחרורו משירות סדיר, נערן לא היסס והתייצב למילואים בכל פעם שנקרא לדגל.

חיים של פשטות ושליחות חינוכית

כשחזר לספסל הלימודים בישיבה, הכיר נערן את צוף (יפת צוף דבורה). החיבור ביניהם היה מיידי. הם נישאו, קבעו את ביתם בישיבה באלון שבות, ושם זכו לחבוק את שני בניהם: בארי-יובל וקדם.

לאחר חמש שנים באלון שבות, בחרה המשפחה לעבור לשדמות מחולה שבצפון בקעת הירדן. נערן מונה לר"מ (רב מחנך) ב"ישיבת הבקעה – שדמות נריה". הוא אהב בכל ליבו את חיי הפשטות בקרוואן שבו התגוררו. יומו היה גדוש בעשייה חינוכית ובשליחות. עבור תלמידיו, הוא הפך לאיש חינוך נערץ; הוא הנחיל להם את אהבתו והתעמקותו בתורה, ניהל איתם שיחות נפש עמוקות והיה שותף אמיתי לחייהם. הדלת שלו תמיד הייתה פתוחה - בערבים, לאחר שילדיו נרדמו, היה מזמין את תלמידיו לביתו, ולומד איתם אל תוך הלילה.

לתת חיים פעמיים: תרומת הכליה וההתעקשות להתגייס

בקיץ 2023, חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה, עשה נערן מעשה אצילי מאין כמותו ותרם כליה לאדם שלא הכיר כלל. אותו אדם סיפר בהתרגשות: "שש שנים עשיתי דיאליזה עד שנערן הגיע וגאל אותי. הוא עשה את זה בלב שלם, ואמר לי שמעכשיו אנחנו אחים. אדם אצילי, משכמו ומעלה".

כאשר פרצה המלחמה בשבעה באוקטובר, נערן היה פטור משירות מילואים בשל הניתוח שעבר. אך עבורו, להישאר מאחור לא הייתה אפשרות. הוא נאבק וביקש להתנדב. לאחר שקיבל אישור רפואי, הוא עבר אימוני כושר מפרכים בפלוגה רק כדי להוכיח למפקדיו שהוא כשיר לחלוטין. הוא שובץ כטען טנק בגדוד 71 ("רשף") של עוצבת "ברק" (חטיבה 188).

הקרב האחרון בגבול הצפון

כעבור כשבועיים מתחילת שירות המילואים שלו, נערן וצוות הטנק שלו אבטחו את אזור ראש הנקרה מפני חדירת מחבלים מלבנון. ביום ראשון, 29 באוקטובר 2023, נסע הצוות בתוואי שטח קשה מאוד, והטנק התהפך. באותה תאונה טראגית נהרג חברו לצוות, התותחן רב-סמל ינון פליישמן ז"ל.

נערן נפצע באורח אנוש והובהל למרכז הרפואי לגליל בנהריה. במשך שבוע שלם עמדו בני משפחתו וחבריו סביב מיטתו, התפללו להחלמתו, שרו וניגנו את השירים שכל כך אהב. אך למרבה הצער, ביום ראשון, כ"א בחשוון תשפ"ד (5 בנובמבר 2023), נפטר נערן מפצעיו. בן 33 היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

שורה תחתונה

רב-סמל ראשון נערן אשחר ז"ל היה התגלמות הישראלי היפה - איש של תורה ועבודה, של רוח ושל מעשה. אדם שבחר להעניק חיים מגופו לאדם זר, ובחר לסכן את חייו למען ביטחון המדינה, גם כשהיה פטור מכך. מורשתו של נערן, שמורכבת מניגון של גיטרה, מלימוד תורה אל תוך הלילה וממסירות נפש שאין לה גבולות, תמשיך להאיר את דרכנו. יהי זכרו ברוך.