אין כזה דבר אסלאם לא פוליטי: השיחה המרתקת עם פרופ' רפי ישראלי

שלום לכולם, כאן אריאל אורבוך.

לאחרונה זכיתי לקיים ראיון מיוחד ומרתק עם אחד מחוקרי האסלאם הבכירים, הוותיקים והמוערכים ביותר שיש לנו במדינת ישראל – פרופסור רפי ישראלי. פרופסור ישראלי, שכבר עבר את גיל 90 בלי עין הרע, הוא איש אשכולות מיוחד במינו, חוקר חד-תער שהוציא תחת ידו עשרות ספרים חשובים. לאורך שנים רבות הוא התריע והזהיר מפני התפשטות האסלאם והסכנות הטמונות בחוסר ההבנה שלנו את המרחב.

בעידן שבו הפוליטיקלי קורקט מנסה לעדן את המציאות, השיחה איתו הייתה כמו משב רוח רענן של אמת צרופה. במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם בתובנות מתוך אותה שיחה, ולגעת בשאלה שמעסיקה רבים מאיתנו: האם יש דבר כזה "אסלאם פוליטי"? ומה באמת ההבדל בין מוסלמי "קיצוני" למוסלמי "מתון"?

המיתוס של "האסלאם הפוליטי"

פתחתי את השיחה עם פרופסור ישראלי בשאלה על המושג שכולנו שומעים בחדשות הבוקר והערב. שאלתי אותו: "אתה הרבה שנים הזהרת מפני ההתפשטות של האסלאם הפוליטי. אשמח קודם כל אם תגדיר בכמה מילים מהי ההגדרה של האסלאם הפוליטי כפי שאתה חקרת אותו".

התשובה שלו הייתה חדה, מהירה ולא משתמעת לשני פנים. הוא עצר אותי מיד ואמר: "אני לא קורא לזה כך. אני קורא לזה פשוט – אסלאם. זה האסלאם. אין אסלאם לא פוליטי".

האמירה הזו היא קריטית להבנת המציאות שלנו במזרח התיכון ובעולם כולו. במערב נוטים לעיתים קרובות לפצל את הדת המוסלמית ל"דת" במובן הרוחני והאישי, ול"אסלאם פוליטי" במובן המדיני והרדיקלי. הפיצול הזה עוזר לאנשים במערב לישון טוב יותר בלילה. אך פרופסור ישראלי, מתוך עשרות שנות מחקר מעמיק במקורות, מבהיר לנו שההפרדה הזו היא פשוט מלאכותית. האסלאם, במהותו, ביסודו ובכתביו, כולל בתוכו את המימד הפוליטי, החברתי והמדיני כמקשה אחת. אי אפשר לנתק את הדת מהשאיפות הפוליטיות שלה.

מוסלמים מתונים מול קיצוניים – האם החלוקה אפשרית?

המשכתי והקשיתי. הרי יש הרבה אנשים ופרשנים שמקטלגים את המוסלמים ל"קיצוניים" ול"מתונים". שאלתי את הפרופסור מה הוא חושב על החלוקה הזו, והאם היא בכלל אפשרית במציאות.

פרופסור ישראלי הסביר שהחלוקה הזו אכן אפשרית במידה מסוימת במישור הסוציולוגי, אך לא בגלל שינוי בטקסטים או במהות הדת, אלא בגלל גוונים שונים במקומות שונים, שנוצרים על רקע של תרבויות שונות.

הוא נתן דוגמה מרתקת: אינדונזיה. אינדונזיה היא מדינת איים גדולה עם אוכלוסייה עצומה של כמעט 300 מיליון בני אדם, ויש לה חשיבות אסטרטגית ודמוגרפית אדירה בעולם המוסלמי. התרבות המקומית שם שונה מאוד מהתרבות הערבית במזרח התיכון. פרופסור ישראלי מסביר שלמרות שכולם מוסלמים, באינדונזיה אפשר למצוא ציבור רחב שהוא "חצי חילוני" באורח חייו.

הפערים התרבותיים הללו יוצרים פרדוקס: מוסלמי אדוק במצרים עשוי לראות מוסלמי אינדונזי כ"בוגד" או כמי שלא מקיים את ההלכה כראוי. אך האינדונזים, מצדם, עדיין מגדירים את עצמם כחלק בלתי נפרד מהאסלאם ומאומת המאמינים.

מי הוא באמת ה"קיצוני"?

כאן הגענו לנקודה המרכזית בשיחה, נקודה שנוגעת בליבת ההסברה ההתקפית שלנו. שאלתי את הפרופסור: "אז בעצם, המוסלמי המתון, לפחות לפי מה שאתה מגדיר, הוא זה שלא מקפיד על כל הכללים?".

פרופסור ישראלי אישר זאת בפשטות: "נכון".

המשמעות של התשובה הזו היא דרמטית. כשאנחנו רואים אדם שדבק בכתבי האסלאם בצורה מלאה, אנחנו בתקשורת המערבית נוטים לקרוא לו "מוסלמי קיצוני". אבל האמת היא, כפי שחידדתי בשיחה והפרופסור הסכים איתי, שאותו אדם פשוט מקיים את הדברים שהאסלאם מצווה עליו במודע. הוא לא "עיוות" את הדת, הוא לא "חטף" אותה – אלא להפך, הוא הולך בדיוק לפי הספר. מי שאנחנו קוראים לו "מתון" הוא פשוט אדם שבוחר, מסיבות תרבותיות או אישיות, לא לקיים את כל ציוויי הדת.

שליחות עולמית מימי מוחמד

כדי להבין את המניעים של אלו שמקפידים על הכתבים, צריך לחזור למקורות. פרופסור ישראלי הדגיש שהאסלאם נולד כדת עולמית כבר מימי מוחמד. בקוראן מדברים בפירוש על השליחות הזו.

העניין הזה של "השליחות העולמית" הוא מוטיב מרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו. המאמינים האדוקים מוצאים בכתבים הצדקות ברורות להתפשטות ולהתרחבות של האסלאם על פני הגלובוס כולו. זו אינה תופעה חדשה, סטייה מהדרך או המצאה של ארגוני טרור מודרניים. זהו מסע שמתחיל בדברים הכתובים במפורש בקוראן ומלווה את האסלאם מראשיתו ועד ימינו.

שורה תחתונה

השיחה עם פרופסור רפי ישראלי עושה לנו סדר ומזכירה לנו שעלינו להסתכל על המציאות נכוחה, בלי משקפיים מערביים שמנסים לעדן או לפצל מושגים שלא ניתנים לפיצול. אין אסלאם לא פוליטי.

כשאנחנו מדברים על הסברה התקפית, אנחנו חייבים להכיר את העובדות לאשורן: מי שאנחנו מכנים "קיצוני" הוא לרוב מי שפשוט מקיים את ציוויי הדת ככתבם וכלשונם, מתוך אמונה יוקדת בשליחות עולמית שהחלה עוד בימי מוחמד. ההבנה הזו לא נועדה לייאש אותנו, אלא לחמש אותנו בידע אמיתי. רק כשאנחנו מבינים לעומק את השורשים של האידיאולוגיה שעומדת מולנו, אנחנו יכולים לעמוד מולה בגאון, להגן על האמת שלנו, להפסיק להתנצל, ולהשיב מלחמה שערה בזירת ההסברה.

אני מזמין אתכם לצפות בסרטון המלא של השיחה שלנו, ולספר לי בתגובות – מה אתם חשבתם על הדברים של פרופסור ישראלי? האם גם אתם מסכימים שהמושג "אסלאם פוליטי" הוא אשליה מערבית?