איך באמת התחילה הנצרות? הסודות מאחורי תיאולוגיית ההחלפה

הרבה זמן לא הייתם כל כך חד משמעיים לגבי נושא שאתם רוצים שאני אדבר עליו, כמו על הנושא הזה של הנצרות. ובצדק, אני חייב להגיד. ביקשתם, וקיבלתם: על קצה המזלג, אני הולך לעשות לכם סדר בשאלה המרתקת – איך באמת התחילה הנצרות?

אני רוצה להגיד לכם שמבחינתי, לאורך כל שנות חיי, הייתי בתפיסה מסוימת. ככה חונכתי, אני חושב, ממש מילדות: שיש שלוש דתות מונותאיסטיות מרכזיות – היהדות, הנצרות והאסלאם. כל פעם שאמרו לי "שלוש דתות מונותאיסטיות" או ש"ירושלים חשובה לשלוש הדתות", בתפיסה שלי זה היה כאילו אמרו לי שיש בחניה שלושה רכבים. שלוש מכוניות, שלוש דתות, כל אחת במעמד פחות או יותר שווה. הן חלופיות, כל אחד יכול לבחור לאן הוא רוצה ללכת, אפשר לעבור מאחת לשנייה, אבל בסוף – אלו שלוש דתות שחיות זו לצד זו.

אבל חברים, זה לא המצב. המצב האמיתי, המצב לאשורו, הוא שונה לחלוטין.

אשליית הדתות המקבילות

בפועל, יש דת אחת שנקראת יהדות. היא הדת הקדומה, והיא באמת מביאה את כל הבסיס גם לשתי הדתות האחרות – גם לנצרות וגם לאסלאם. אבל כאן מגיע האבל הגדול: הנצרות הגיעה כדי להחליף את היהדות. מאוחר יותר, האסלאם הגיע כדי להחליף את הנצרות ואת היהדות גם יחד.

זאת אומרת, בתפיסה התיאולוגית שלהם, אלה לא דתות מקבילות שפועלות במקביל אלינו. הן לא "עוד רכב בחניה". הן הגיעו מתוך תפיסה שהן השלב הבא, המעודכן והנכון, שבא לבטל את מה שהיה קודם. יש המון סוגים של זרמים בנצרות – קתולים, פרוטסטנטים, אבנגליים ועוד – אבל כדי להבין את המהות, צריך להבין מאיפה הכל התחיל.

ישו וכתות בית שני

אנחנו הרי יודעים שהנצרות התחילה מישו, נכון? ובכן, זה לא באמת מדויק.

ישו היה עוד סוג של תפיסה, או מנהיג של כת, שהייתה רווחת בימי בית שני. באותה תקופה היו הרבה מאוד כתות בעם ישראל. דיברנו עליהן בעבר: הפרושים, הצדוקים, האיסיים – אלה השמות המפורסמים שכולנו מכירים משיעורי היסטוריה. אבל היו גם המון כתות קטנות אחרות.

ישו, בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב היום, היה דווקא מאוד קפדן ומאוד חרד למצוות. הוא בא והטיף לכך שהכוהנים בבית המקדש הם מושחתים. הוא הגיע עם מסרים מאוד חזקים על כך שהיהדות צריכה לחזור להיות מה שהיא באמת. למעשה, אם תקראו את הדברים שהוא אמר באותה תקופה, הוא אמר דברים שבסך הכל עושים הרבה מאוד שכל בתוך ההקשר היהודי הפנימי של ימי בית שני.

האיש ששינה את הכל: פאולוס

אז אם ישו היה יהודי שומר מצוות שפעל בתוך ההקשר היהודי, איך הגענו לדת עולמית חדשה? כאן נכנס לתמונה אדם אחר לחלוטין. מי שהפך את התפיסות של ישו למה שאנחנו יודעים כיום כ"נצרות", הוא דווקא מישהו שלא פגש מעולם את ישו פנים אל פנים.

קראו לו שאול הטרסי. בברית החדשה הוא מוכר בשם פאולוס.

פאולוס הוא זה שעשה את המהפכה האמיתית. הוא זה שהגדיר שמה שחשוב בנצרות זה לא קיום המצוות המעשיות. ברגע שפאולוס גרם לתפיסה הזו להשתנות, הוא בעצם פתח את הדלתות ואפשר להמון המון גויים להתנצר. הרי עבור גוי בעולם העתיק, לקבל על עצמו את כל עול המצוות היהודיות (ברית מילה, כשרות, שבת) היה מחסום אדיר. ברגע שהמצוות בוטלו והאמונה הפכה לעיקר, המון אנשים הצטרפו לתנועה הזו שנקראת הנצרות.

מדת נרדפת לאימפריה: ועידת ניקאה ותיאולוגיית ההחלפה

בתחילת דרכה, הדת הנוצרית הייתה נרדפת. אבל מי שנתן לה את חותמת ההכשר האמיתית והפך אותה לכוח עולמי היה קיסר רומי בשם קונסטנטינוס. בתחילת המאה הרביעית, בשנת 313 לספירה, הוא נתן גושפנקה רשמית לכך שהוא רוצה שהנצרות תהיה הדת הרשמית ברחבי האימפריה הרומית.

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 325 לספירה, התרחש אירוע מכונן: ועידה מאוד חשובה שנקראת "ועידת ניקאה". בוועידה הזו ממש קיבלו החלטות תיאולוגיות קונקרטיות שעיצבו את הנצרות לדורות. אחת ההחלטות והתפיסות המרכזיות שהתקבעו שם היא "תיאולוגיית ההחלפה" (או תיאוריית ההחלפה).

מה אומרת תיאולוגיית ההחלפה? היא אומרת שבעצם הכנסייה באה להחליף את כל מה שהיה עד עכשיו עם היהדות. נכון, היהדות הייתה העם הנבחר. היהודים היו העם של אלוהים. אבל ברגע שהגיע ישו, התחילה תקופה חדשה, ובעצם הברית עברה אל הנוצרים. אנחנו חייבים להבין את העומק של זה: זה מחליף את מה שהיהדות הייתה עד עכשיו.

ההשפלה של היהודים והרעידת אדמה של 1948

במשך כ-1,600 שנים (מוועידת ניקאה ב-325 ועד לשינויים התיאולוגיים של שנת 1962 בוותיקן), היו תפיסות נוצריות שאמרו דבר מזעזע: תקשיבו, צריך להשאיר את היהודים בחיים. למה? כי זה מה שמראה לאנשים איך זה נראה כשאלוהים נוטש את עמו.

היהודים המושפלים, הגולים, הסובלים – הם העדות החיה לכך שצריך להאמין בנצרות. הרבה פעמים יש כתבים שממש מראים איך הם השאירו את חורבות בית המקדש בכוונה, בגלל שהם רצו להראות למאמינים: הנה, תראו, זה מה שקורה למי שלא מאמין בישו. זו המשמעות של היהדות כעת – עדות נודדת ומושפלת.

אבל אז הגיעה שנת 1948.

כאשר הוקמה מדינת ישראל, כל התיאוריה הזאת בעצם התפוצצה להם בפנים. כי איך יכול להיות שהעם הזה, שהוא בסך הכל לפי תפיסתם "ישראל של הבשר" (הנצר הפיזי בלבד, בניגוד ל"ישראל של הרוח" שהיא הכנסייה), העם שאלוהים כביכול נטש – איך יכול להיות שהם קמו מהאפר והקימו מדינה ריבונית, חזקה ומשגשגת במולדתם ההיסטורית?

הקמת מדינת ישראל לא הייתה רק אירוע פוליטי או היסטורי; עבור העולם הנוצרי, זו הייתה רעידת אדמה תיאולוגית שחייבה אותם לחשב מסלול מחדש.

שורה תחתונה

הנצרות לא קמה כדי להיות "עוד דת" לצד היהדות, אלא מתוך תפיסה שהיא המחליפה הבלעדית שלה. בעוד שישו פעל כיהודי, פאולוס הפך את התנועה לדת עולמית נטולת מצוות, וועידת ניקאה קיבעה את תיאולוגיית ההחלפה. במשך מאות שנים תפקידנו בעיניהם היה להיות עדות מושפלת, עד שהקמת מדינת ישראל טרפה את כל הקלפים התיאולוגיים.

אם הנושא הזה מעניין אתכם – ובקושי נגעתי בו, ממש על קצה המזלג – תכתבו לי כאן בתגובות. אולי אכין סרטים ומאמרים נוספים גם על הפרוטסטנטים, על האבנגליים, ובאמת נבין מי הם הנוצרים שאוהבים אותנו ומי הנוצרים שפחות. מחכה לשמוע מכם!