סמל רועי פרי ז״ל: הגיבור מגולני שבחר לחייך אל הקושי ולחפות על חבריו

כאן אריאל אורבוך. במסגרת פרויקט ההנצחה של אתר "חרב גדעון", אנו עוצרים היום את שגרת חיינו כדי להרכין ראש, לזכור ולהזכיר. היום אנו מספרים את סיפורו של סמל רועי פרי ז"ל. גיבור ישראל, לוחם חטיבת גולני, אשר בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023, בחר לעמוד בחזית האש אל מול פני הרוע, כדי שחבריו יוכלו לחיות. סיפורו של רועי הוא תמצית הישראליות היפה והכואבת, זו שמשלבת חיוך כובש, שמחת חיים מידבקת, עם אומץ לב נדיר ומסירות נפש שאין שנייה לה.

ילד של חיוכים, אהבה וה"ביס המושלם"

רועי נולד בשנת 2004 (י"ג בתשרי התשס"ה). הוא גדל והתחנך כבנם האהוב של עופר ורונית, אח קטן לעידו, ואח תאום לאיתי. הוא היה גם בן זוגה האוהב של נויאל, שותפתו לדרך. כשמדברים במושגים של "מלח הארץ", מדברים בדיוק על צעירים כמו רועי. הוא היה בחור שדבק בכל נימי נפשו בערכים של כבוד, אהבה ונתינה לזולת.

מצד אחד, רועי היה ילד מצחיק ושטותניק, כזה שמשך אליו את כולם בקסמו האישי ובאור שהפיץ סביבו. מצד שני – הוא היה אדם אחראי, בוגר ורציני, שתמיד אפשר היה לסמוך עליו. חייו הקצרים של רועי היו מלאים בעשייה ברוכה ובאהבת הארץ. הוא אהב לטייל בשבילי ישראל, לנגן, לשחק טניס ולעסוק בספורט ובכושר קרבי. מעבר לכל אלה, רועי היה ידוע באהבתו הגדולה לבישול. הוא תמיד חיפש את הדרך להכין את ה"ביס המושלם", מתוך רצון אמיתי לשמח את הסובבים אותו ולהעניק להם רגעים קטנים של אושר וטעם טוב.

הקרב ההרואי במוצב פגה

עם גיוסו לצה"ל, בחר רועי בשירות קרבי ומשמעותי. הוא שירת כלוחם בחטיבת גולני, בגדוד 13 המפואר, בפלוגה ג' שזכתה לכינוי "טורפי הלילה", בתוך המחלקה הפיקודית. בשבת שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023 (כ"ב בתשרי התשפ"ד), שהה רועי במוצב "פגה" שבעוטף עזה. עם פרוץ מתקפת הפתע הרצחנית, מצאו את עצמם רועי וחבריו לצוות מול המוני מחבלים צמאי דם שניסו לפרוץ למוצב ולטבוח ביושביו.

הלוחמים התחלקו מיד לעמדות שמירה וניהלו קרב בלימה הרואי מול נחילי האויב. בשלב מסוים, מול עדיפות מספרית מוחצת ואש תופת, הבין מפקדו של רועי כי על הכוח לסגת אל המרחב המוגן כדי לשרוד, להתארגן ולהמשיך להילחם. אולם, הדרך אל המיגונית עברה בשטח פתוח שהיה חשוף לחלוטין לאש המחבלים.

ברגע המכריע הזה, שבו נבחנת גבורתו האמיתית של לוחם, רועי לא היסס לרגע. יחד עם מפקדו, הוא התנדב להישאר אחרון בעמדה. השניים סיפקו אש חיפוי רציפה, משכו אליהם במודע את אש האויב, ואיפשרו לשאר חבריהם למחלקה לרוץ בבטחה אל המרחב המוגן. חבריו של רועי נכנסו למיגונית וניצלו, בעוד הוא ומפקדו המשיכו להילחם כאריות. הם חיסלו מחבלים רבים, לחמו בעוז ובגבורה, עד שנפלו בקרב להגנת המולדת.

"לחייך אל הקושי"

המשפט שליווה את רועי בחייו היה "לחייך אל הקושי". המילים הללו אינן רק סיסמה ריקה; הן מסמלות בדיוק את מי שהיה ואת הדרך שבה בחר לחיות ולהילחם. רועי התמודד עם כל אתגר בחיוך, באומץ ובנחישות. גם ברגעיו האחרונים, מול תופת שקשה לתאר במילים, הוא בחר לעמוד בחזית, לא להירתע, ולשים את חייהם של חבריו לפני חייו שלו.

בזכות גבורתו העילאית, אומץ ליבו והבחירה המודעת להיות זה שמחפה מאחור, ניצלו חבריו למחלקה, ונמנע אסון כבד עוד יותר ביישובי העוטף ובמדינת ישראל כולה.

שורה תחתונה

סמל רועי פרי ז"ל הותיר אחריו משפחה כואבת, הורים, אחים, בת זוג אוהבת, וחברים שחבים לו את חייהם. הוא הותיר אחריו גם מורשת נצחית של אומץ, נתינה, ואהבה אין קץ לזולת ולמולדת. אנו באתר "חרב גדעון" מתחייבים כי זכרו של רועי ייחרט לעד בליבנו כגיבור ישראל, וסיפורו ימשיך להאיר את דרכנו. יהי זכרו ברוך.