סרן איתן ישראל שכנזי ז״ל: הלוחם שחסך כסף כדי להגן על המולדת

הסיפור של סרן איתן ישראל שכנזי ז״ל הוא מסוג הסיפורים שגורמים לך לעצור הכל, לקחת נשימה עמוקה, ולהבין איזה דור של גיבורים חי בתוכנו. כאן אריאל אורבוך, והיום אני רוצה לשתף אתכם בסיפורו של לוחם, בעל, בן ואח, שגילם בחייו ובמותו את תמצית המסירות והאהבה לארץ ישראל.\n\n## הילד מחצור הגלילית שכיוון הכי גבוה שאפשר\n\nאיתן נולד ביום א׳ באדר א׳ תש״ס, 7 בפברואר 2000, בחצור הגלילית. בנם של אירן סוניה ויוסף. הוא גדל בבית חם, אח תאום לרונן, שניהם אחים צעירים ליונתן ואחים בוגרים לשרה ובנימין. משפחה שורשית, אוהבת, כזו שערכי הנתינה והערבות ההדדית זורמים בעורקיה.\n\nאבל יש פרט אחד בסיפור של איתן שפשוט תפס אותי ולא הרפה. איתן שאף לשרת כלוחם ביחידה קרבית. זה היה החלום שלו, המטרה שעמדה לנגד עיניו. אלא שהייתה לו משוכה בדרך - הוא הרכיב משקפיים. עבור צעירים רבים, זו יכולה להיות סיבה מספיק טובה לוותר, להשלים עם המצב ולשרת בתפקיד עורפי או תומך לחימה. אבל לא איתן.\n\nכדי להגשים את חלומו, היה עליו לעבור ניתוח יקר להסרת משקפיים. מה עושה נער צעיר לפני צבא? הוא לא מבקש נדבות ולא מחכה שיעשו עבורו את העבודה. איתן יצא לעבוד. במקביל ללימודים התובעניים בבית הספר, ובמהלך החופשות, הוא עבד קשה וחסך שקל לשקל. את כל חסכונותיו הוא השקיע באותו ניתוח. תחשבו על עוצמת כוח הרצון הזה. תחשבו על המסירות הטהורה של נער שקונה בכספו שלו את הזכות לסכן את חייו למען המדינה. זוהי רוח ההתנדבות בשיאה, זוהי הרוח שאויבינו לעולם לא יבינו.\n\n## השבעה באוקטובר והיציאה לקרב ארוך\n\nואז הגיעה אותה שבת שחורה. כ״ב בתשרי, שמחת תורה תשפ״ד, 7 באוקטובר 2023. בשעה שש וחצי בבוקר, ארגון הטרור חמאס פתח במתקפת פתע אכזרית ורצחנית על מדינת ישראל. השמיים נפלו, אבל דור האריות שלנו קם משנתו וזינק אל האש.\n\nאיתן, שכבר היה נשוי להלל אהובתו, לא היסס לרגע. הוא הצטרף מיד ללחימה יחד עם פלוגתו. המלחמה הזו דרשה מאיתן ומחבריו תעצומות נפש אדירות. בתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בחודש דצמבר 2023, נכנסה הפלוגה של איתן ללחימה עצימה בתוך הרצועה.\n\nמאז אותו חודש דצמבר, ועד יום נפילתו, איתן נלחם ברציפות. תקראו את המשפט הזה שוב: נלחם ברציפות. למעלה משנה של לחימה בתוך סמטאות עזה, מול אויב ציני המסתתר מאחורי אזרחים, בתוך מבנים ממולכדים ופירים נסתרים. למעלה משנה של ניתוק מהבית, מהאישה הלל שמחכה בחרדה, מההורים והאחים. למעלה משנה של דריכות שיא, של אחוות לוחמים, של הגנה על הבית. זוהי גבורה יומיומית, שוחקת, שדורשת אמונה יוקדת בצדקת הדרך.\n\n## הקרב האחרון בבית חאנון\n\nביום שני, ו׳ בטבת תשפ״ה, 6 בינואר 2025, המערכה גבתה מחיר כבד מנשוא. איתן שהה עם כוח לוחמים בתוך מבנה בבית חאנון, שבצפון רצועת עזה. בית חאנון, קן צרעות של טרור, מקום שבו כוחותינו פועלים שוב ושוב כדי לעקור את תשתיות החמאס מהשורש.\n\nבמהלך הפעילות, הופעל מטען חבלה קטלני על ידי מחבלים שפלים, ומיד לאחר מכן החל ירי מקלעים לעבר הכוח. המציאות האכזרית של המלחמה הכתה במלוא עוזה. איתן נהרג במקום. לצידו, באותו קרב גבורה, נפל גם מפקד הפלוגה שלו, רב-סרן דביר ציון רווח ז״ל. שני לוחמים נוספים מהגדוד נפצעו. מפקד ופקוד, אחים לנשק, נפלו יחד בהגנה על מולדתם.\n\nתחשבו על הפער התהומי בינינו לבין אויבינו. בעוד שהם מתחבאים במנהרות, ממלכדים מבנים אזרחיים ושולחים צעירים להתאבד בשם תרבות של מוות, הצעירים שלנו, כמו איתן, בוחרים בחיים. איתן אהב את החיים, הוא הקים בית עם הלל, הוא חלם חלומות. אבל מתוך אותה אהבת חיים עצומה, הוא הבין שכדי שנוכל לחיות כאן בביטחון, מישהו חייב לעמוד בפרץ. והוא בחר להיות המישהו הזה.\n\n## מורשת של אהבה וגבורה\n\nסגן איתן ישראל שכנזי היה רק בן עשרים וארבע בנופלו. חיים שלמים שנגדעו באבחה אחת. לאחר נפילתו, הוא הועלה לדרגת סרן, הוקרה צנועה על גבורתו ומנהיגותו בשדה הקרב.\n\nהוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר הולדתו, חצור הגלילית. עיר שלמה, מדינה שלמה, עמדה והצדיעה לבן המקום שנתן את הכל. הפריפריה הישראלית מוכיחה פעם אחר פעם שהיא עמוד השדרה של החברה שלנו. משם מגיעים הלוחמים, משם מגיעה הרוח, משם מגיעה המסירות שאינה תלויה בדבר. איתן הותיר אחריו את אשתו הלל, את הוריו אירן סוניה ויוסף, את אחיו התאום רונן, ואת אחיו ואחותו יונתן, שרה ובנימין. חלל עצום נפער בלב המשפחה, חלל ששום מילה לא תוכל למלא.\n\n### השורה התחתונה\n\nכשאנחנו קוראים את סיפורו של סרן איתן ישראל שכנזי ז״ל, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו: האם אנחנו ראויים להקרבה הזו? איתן לא חיפש קיצורי דרך. הוא עבד, חסך, נותח ונלחם - הכל כדי להיות בחזית, הכל כדי להיות המגן של כולנו. המחויבות שלנו היא להמשיך את דרכו - דרך של אהבת העם והארץ, דרך של נחישות ללא פשרות, ודרך של אחדות. יהי זכרו של סרן איתן ישראל שכנזי ברוך, וחקוק בלב האומה לעד.