מה ההבדל העיקרי בין סונים לשיעים?

הפיצול החל לאחר מות מוחמד סביב שאלת היורש. הסונים תמכו בח'ליפים הנבחרים מתוך מעגל מקורביו (כמו אבו בכר), בעוד השיעים האמינו שהיורש חייב לשאת את "הניצוץ האלוהי" מזרעו של מוחמד, ולכן תמכו בבן דודו וחתנו, עלי.

מה המשמעות של התואר "אייתוללה"?

המשמעות המילולית היא "סימן מאלוהים" (איית אללה). בתפיסה השיעית, מדובר בדמות רוחנית עליונה שאינה יכולה לטעות, אשר מסוגלת להעביר מסרים מהאימאם הנעלם.

אם הסונים והשיעים שונאים זה את זה, למה הם מתאחדים נגד ישראל?

למרות היסטוריה של 1,500 שנות סכסוך עקוב מדם ושנאה יוקדת, השנאה המשותפת לישראל וליהודים מצליחה לגבור על הפערים הדתיים העמוקים ולאחד את הארגונים האסלאמיסטים הקיצוניים משני הזרמים נגדנו.

מה ההבדל בין סונים לשיעים ולמה הם מתאחדים נגדנו?

חמאס הסוני ואיראן השיעית שונאים אלו את אלו כבר 1,500 שנה, אז איך הם מתאחדים נגדנו? אריאל אורבוך עושה סדר בפיצול ההיסטורי באסלאם ובמשטר האייתוללות.

התיאום בין חמאס לקטאר לא פסק מעולם. למעשה, הוא רק הולך ומתחזק, יחד עם הציר הטורקי שמאחוריו נמצאת גם מצרים אי שם ברקע. כשאנחנו מסתכלים על המציאות המזרח-תיכונית, עולה תמיד השאלה: מה זה בכלל הסיפור הזה של משא ומתן? הרי אנחנו רוצים להפיל את משטר האייתוללות.

התפיסה שלהם היא אסלאמיסטית קיצונית, ולכן אין פה באמת משא ומתן מתוך נקודת הנחה שהם רק רוצים להגיע לאיזשהו הסדר. ממש לא. הם מנסים אולי לעשות "סנוז" עד שמשטר טראמפ יתחלף. אבל מעבר לפוליטיקה העולמית, יש כאן תופעה מדהימה: ארגונים סונים מוכנים להצטרף לשיעים. אנחנו, ישראל, מצליחים לאחד את האסלאמיסטים הקיצוניים שאחרת היו פשוט הורגים אחד את השני.

אני רוצה להסביר רגע למה הפער בין הסונים לשיעים הוא כל כך גדול. אנחנו לפעמים לא מבינים מה ההבדל בין השניים, וחשוב להבהיר: זה לא בהכרח שהשיעים יותר קיצוניים מהסונים, כמו שהרבה חושבים. כדי להבין את השנאה היוקדת ביניהם, צריך לחזור אחורה בזמן ולהבין איך נוצר הפיצול הזה, ולמה העובדה שאנחנו – היהודים והישראלים – הצלחנו לאחד אותם, היא לא פחות ממדהימה.

הברית הבלתי אפשרית: סונים ושיעים נגד ישראל

כמו שאתם יודעים, חמאס הם סונים. איראן הם שיעים. חיזבאללה הם שיעים. הם טוענים שאם איראן תותקף, כולם יתקפו את ישראל יחד. אבל מאיפה התחיל ההבדל ביניהם?

תארו לעצמכם רגע שהיה זרם ביהדות שהיה מאמין במשה רבנו והכל, אבל היה שונא, ממש מקלל, את שאר האנשים שחשובים ליהדות. נניח, את דוד המלך, או את הנביא ישעיהו. זרם שהיה מקלל את כל הנביאים האחרים. זה, פחות או יותר, מזכיר את מה שקורה בין הסונה לשיעה.

המילה "שיעה" מגיעה מהמשמעות של סיעה או התפצלות. הפיצול הזה התחיל עוד בימים שלאחר מותו של מוחמד, נביא האסלאם. לאחר שהוא מת, עלתה השאלה הגדולה: מי יהיה היורש שלו? מי יירש אותו ואיך?

שאלת הירושה: הברנז'ה מול הניצוץ האלוהי

למוחמד הייתה קבוצה של אנשים סביבו, החבר'ה שלו, ה"צחאבה" (חברי הנביא). הקבוצה הזו כללה את האנשים שהיו בין הראשונים להתאסלם, בני משפחתו, חברים קרובים, ואנשים שבמהלך השנים האחרונות לחייו החליפו אותו בכל מיני מקרים. למשל, אם הוא היה צריך לתת דרשה ולא יכול היה, הוא היה ממנה מישהו שייתן את הדרשה במקומו. היו גם כל מיני שמועות על כך שהוא הכתיר חלק מהאנשים ואמר "אתה תהיה היורש שלי".

כל הדברים האלה התנקזו לאירוע אחד שבו היה צריך לבחור את המחליף שלו, מה שנקרא "ח'ליף". הח'ליף הראשון שנבחר היה אבו בכר (אבו בכר א-צדיק). הוא היה מהמבוגרים בחבורה, בתו הייתה נשואה למוחמד, והוא באמת נחשב לאיש ותיק ומכובד מאוד מהראשונים שהתאסלמו.

אבל אנשי השיעה (מי שלאחר מכן הפכו לשיעה) התמרמרו מאוד על הבחירה הזאת. הם אמרו: "לא יכול להיות שאנחנו נבחר מישהו – טוב ככל שיהיה – שהוא פשוט מה'ברנז'ה', לעומת האדם שנקרא עלי". עלי בן אבי טאלב הגיע מאותו סבא של מוחמד. מבחינתם, זה אומר שעלי נושא בתוכו את "הניצוץ האלוהי". הם טענו שלא ייתכן שנותנים את תפקיד הח'ליף למישהו מדהים ככל שיהיה, אבל שאין לו את אותו ניצוץ אלוהי שעובר בדם.

קללת הח'ליפים ותחושת הקורבנות הנצחית

הכעס, המרמור והתסכול הזה המשיכו גם כשהגיע הח'ליף השני, ועדיין לא הגיע תורו של עלי. הח'ליף השני היה עומר בן אל-ח'טאב (זה שדרך אגב, כבש את ירושלים מאוחר יותר). אחריו הגיע עות'מאן (זה שאיגד את כל הכתבים לכדי הקוראן שאנחנו מכירים היום). ורק אז, סוף סוף, הגיע עלי להיות הח'ליף הרביעי.

מה שמדהים הוא שהשיעים, לאורך כל השנים, מקללים את שלושת הח'ליפים הראשונים. בעוד שאצל הסונים, שלושת הח'ליפים הראשונים נמצאים ברמת קדושה מאוד מאוד גבוהה, כמעט כמו מוחמד הנביא בעצמו.

תחשבו על שני הזרמים האלה: אחד מהם מקלל את הדמויות החשובות ביותר של השני, והשני פשוט כל הזמן ממורמר. למעשה, אפשר להגיד שהשיעה נמצאת כל הזמן במצב של התקרבנות תמידית. היא עסוקה בטרגדיות שקרו לה (שהמשיכו אחר כך גם עם הבנים של עלי, חסן וחוסיין, אבל לא ניכנס לזה עכשיו).

התחושה הזאת שנגזלה מהם הבכורה, ומשם נעשה פיצול מאוד גדול, הביאה גם לתפיסות שונות לחלוטין לגבי הנביא או המשיח על פי האסלאם.

מה זה "אייתוללה" והאימאם הנעלם?

בשיעה מאמינים במושג של "האימאם השנים עשר" – אימאם שנעלם, לא יודעים איפה הוא מסתתר, והוא מחכה לחזור כדי להביא לגאולת העולם.

למעשה, לשליט של איראן כיום, עלי ח'אמנאי, יש כביכול איזושהי תקשורת עם אותו אימאם שנעלם, והוא אפילו טוען שהצליח להביא מסרים ממנו. בגלל זה מאמינים שהוא לא יכול לטעות. יש לו תקשורת ישירה עם האימאם הנעלם.

אנחנו כל הזמן שומעים את הביטוי "משטר האייתוללות". אבל מה זה אייתוללה? המילה "אייתוללה" (איית אללה) מורכבת מהמילים "איית" שזה סימן, ו"אללה" שזה אלוהים. כלומר, הבן אדם עצמו, השליט העליון, הוא סימן מאלוהים. הוא מסוגל להעביר את דעת אלוהים. זהו תפקיד דתי בכיר ביותר. הוא אמנם לא נחשב נביא בעצמו, אבל הוא בהחלט נחשב דמות רוחנית עליונה שלא יכולה לטעות. חשוב מאוד להכיר את זה כשמנתחים את קבלת ההחלטות באיראן.

השורה התחתונה

כל הדברים האלה מביאים אותנו להבנה שהשיעה והסונה נמצאים בסכסוך תמידי. תפיסות העולם שלהם שונות בתכלית, ויש ביניהם שנאה היסטורית מאוד רצינית. זה לא מובן מאליו בכלל. הם הרגו אחד את השני לאורך 1,500 השנים האחרונות לא פחות ממה שהם הרגו עמים אחרים.

ועדיין, כשזה מגיע לישראל – הם מסוגלים להתאחד. זה גם התהליך שיכול לקרות בהנחה ואיראן תותקף (ואגב, אני באופן אישי חושב שזה יקרה, אבל קטונתי מלהיות נביא בעצמי או אימאם נעלם).

היכולת שלנו להבין את המניעים, את ההיסטוריה ואת התיאולוגיה שעומדת מאחורי האויבים שלנו, היא קריטית לניצחון שלנו – גם בשדה הקרב וגם בזירת ההסברה.

מה אתם חושבים על החיבור הבלתי אפשרי הזה? אם אתם אוהבים תכנים כאלה ורוצים ללמוד עוד ולהכיר לעומק את עולמות האסלאם והמזרח התיכון, תכתבו לי. סרטונים ומאמרים עם ערך ותוכן היסטורי בדרך כלל פחות ויראליים מטרנדים חולפים, אז התגובות שלכם חשובות כדי שאדע להמשיך להכין לכם עוד תכנים כאלה.