האם עשרת השבטים האבודים מעכבים את הנבואה בקוראן?

חברים בוקר אור! היום אני רוצה לשתף אתכם בהתכתבות מרתקת שיש לי עם בחור מוסלמי אדוק, אי שם מהצד השני של העולם. אני אומר לכם מראש – זה תוכן למתקדמים. יש כאן שילוב עמוק של תיאולוגיה, היסטוריה ותנ"ך. אבל אני חייב להודות שדווקא הוויכוחים איתו הם הכי מעניינים שיש. הוא מביא לשולחן טיעונים מקוריים שלא נתקלתי בהם בשום מקום אחר.

בואו נצלול פנימה אל אחד הטיעונים המפתיעים ביותר שלו, ונראה מה אתם חושבים על זה.

בני ישראל מול היהודים: ההבחנה בקוראן

הוא התחיל את הטיעון שלו בשאלה: "אתה יודע למה הקוראן מבדיל בין בני ישראל לבין היהודים?".

לדבריו, הקוראן מדבר על "בני ישראל" כישות הכוללת את כל 12 השבטים, ילדיו של יעקב. בהתכתבות שלנו הוא ציין את ראשי התיבות PBUH (Peace Be Upon Him) – בערבית "עליו השלום" (צלי אללה עליה וסלם). חשוב לדעת שגם יעקב אבינו נחשב לנביא על פי האסלאם, ולכן כשהם נוקבים בשמו, הם מוסיפים "עליו השלום". כך גם לגבי שלמה המלך, דוד המלך ודמויות מפתח נוספות ביהדות – כולם נחשבים קדושים גם באסלאם.

אבל אז הוא הגיע לנקודה המרכזית שלו: "אחרי ההגליה, עשרה שבטים מתוך ה-12 הלכו לאיבוד. איפה אתה חושב שהשבטים האלה נמצאים היום?".

טעות היסטורית ותיקון: מי באמת הגלה את השבטים?

קודם כל, הייתי צריך לדייק אותו היסטורית. הוא טען שהבבלים הגלו את עשרת השבטים, אבל האמת היא שהשבטים האלה הוגלו על ידי האשורים, בתקופתו של המלך תגלת פלאסר השלישי.

לגבי השאלה איפה הם היום, סיפרתי לו על הפרויקט המדהים של רודי רוחמן, שמנסה לאתר ברחבי העולם את צאצאי השבטים האבודים. האם יכול להיות שחלקם עברו לאסיה ונטמעו שם? בהחלט ייתכן.

אבל יש כאן עובדה היסטורית דרמטית שרבים מפספסים: לפני שעשרת השבטים הוגלו, חלק גדול מהם ירד דרומה אל ממלכת יהודה.

הפיצול: ממלכת ישראל וממלכת יהודה

כדי להבין את זה, צריך לחזור אחורה לתקופה שבה היו כאן שתי ממלכות נפרדות. ממלכת ישראל שכנה בחלק הצפוני של הארץ, וממלכת יהודה (שבירתה ירושלים) שכנה בחלק הדרומי. ממש שני מלכים נפרדים – מלך לישראל ומלך ליהודה.

הסיבה לפיצול הזה התחילה אחרי מותו של שלמה המלך. בנו, רחבעם, הסתכסך עם ירבעם בן נבט, מה שהוביל לפיצול העם: עשרה שבטים בישראל, ושני שבטים ביהודה.

עשרת השבטים אכן הוגלו על ידי האשורים אחרי שניסו למרוד בהם. הסברתי לבחור המוסלמי שכל מה שהוא אומר על ההגליה נכון, אבל חייבים לקחת בחשבון שחלק גדול מאותם שבטים הפכו להיות חלק משבט יהודה. הם התמזגו, וכיום הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי והתרבות הישראלית.

הטיעון המפתיע: "הנבואה לא התממשה במלואה"

כאן פתאום נפל לי האסימון והבנתי לאן הוא חותר. הוא אמר לי: "תראה, אתם אומרים שאלוהים מחזיר אתכם לארץ ישראל, שיש נבואה כזו. אבל איפה עשרת השבטים מתוך השנים עשר? לא יכול להיות שאומרים שתחזרו לארץ, אבל עשרה שבטים נעלמו וחזרו רק שניים".

הוא בעצם טען טענה תיאולוגית מרתקת: בקוראן מופיעה הנבואה שהארץ הובטחה לבני ישראל. אבל, הוא אומר, מכיוון שחזרו רק מעטים (היהודים) ולא כל 12 השבטים (בני ישראל המקוריים), הנבואה בעצם לא התממשה במלואה.

ומה המסקנה שלו מזה? "אין לי את החובה הדתית לתמוך בכם".

הוא מוסלמי אדוק, והוא מנהל איתי דיון ממקום דתי לחלוטין. הוא אומר: נכון, כבשתם את השטח, ניצחתם את הערבים, אבל זה לא אומר שהמדינה הזו שלכם מבחינה דתית, כי הנבואה לא הושלמה. הוא אפילו עקץ ואמר: "כבר עברו 77 שנים. כמה עוד צריך? אני לא מאמין שישראל תשרוד עוד 100 שנים בתור מדינה עצמאית". (כאן לא יכולתי להתאפק ושמתי לו אימוג'י צוחק על הבדיחה הזו).

עניתי לו בפשטות: לנבואה אין דד-ליין. הנביאים שלנו תמיד אמרו שהחזרה לארץ תהיה הדרגתית, לא בבת אחת. הקמת מדינת ישראל היא לא סוף הגשמת הנבואה, אלא ההתחלה שלה. השבטים פוזרו, אבל הם מעולם לא נמחקו מן העולם.

הרגע שבו הוא כמעט כפר בקוראן

לקראת סוף השיחה, הוא זרק משפט מאוד בעייתי מבחינתו כאדם דתי: "רק בגלל שיש כמה פסוקים בקוראן שאומרים שהארץ מובטחת לכם... אין לי חובה לתמוך בכם".

כאן הייתי חייב לעצור אותו. עניתי לו: "אסתגפר אללה!" (השם ישמור). זה מסוג הדברים שמוסלמים זועקים כשמישהו מערער על דברי האל. אמרתי לו: "אחי, תיזהר עם המילים שלך. לזלזל ולהגיד 'רק בגלל כמה פסוקים בקוראן' – זה ייקח אותך עם כרטיס חד-כיווני לגיהינום של הדת שלך".

הוא התעשת וסיכם: "הקוראן לא מאפשר לי לתמוך בישראל המודרנית, כשלא כל האנשים שיש שם הם בני ישראל מהתורה ומהקוראן".

שורה תחתונה

כמו שאמרתי בהתחלה, זה דיון עמוק. אבל הסיבה שהוא כל כך מעניין אותי היא היושרה האינטלקטואלית של הבחור הזה.

יש מוסלמים שאומרים "היהודים של היום הם לא בני ישראל המקוריים, בני ישראל נמחקו מזמן". הוא לא טוען את זה. הוא יודע שאלה טיעונים שקריים, והוא לא משתמש בהם. על זה אני תמיד נותן לו קרדיט. בעוד שהרבה מוסלמים שאני מתווכח איתם פשוט מסלפים את הכתובים של עצמם ואת הפרשנים הגדולים של האסלאם, הוא לא עושה את זה.

במקום זאת, הוא עושה תעלולים מחשבתיים ותיאולוגיים מורכבים כדי לנסות להצדיק את העמדה שלו שלא לתמוך בישראל, למרות מה שכתוב לו בספר הקדוש. רואים שזה קשה לו, אבל זה מה שהופך את הדיון איתו למרתק כל כך.