הקריקטורה מ-1948 שחושפת את האמת על פלשתינה והנכבה היהודית

תארו לכם שהייתה קריקטורה אחת, משנת 1948, שהייתה מפריכה במכה אחת כל כך הרבה טענות שקריות שמופנות כנגדנו כיום. איור אחד, יוצא דופן, שלא רק מציג את האמת ההיסטורית בצורה חדה וברורה, אלא גם מעצים אותנו ומזכיר לנו מי אנחנו – ומאיפה באנו.

היום אני הולך לחלוק איתכם בדיוק את המסמך הזה. משהו שהולך לא רק לפרק את הנרטיב השקרי של הצד השני, אלא להעצים אתכם בצורה יוצאת דופן.

העמוד שחושף את ההיסטוריה הנשכחת

בואו נחזור בזמן אל ה-16 במאי 1948. אנחנו נמצאים יומיים בלבד לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמתה של מדינת ישראל. אני רוצה שתסתכלו על עמוד מתוך עיתון ה"ניו יורק טיימס" מאותו תאריך.

מה אנחנו רואים שם בכותרות? אנחנו רואים דיווחים על כך שהיהודים נמצאים בסכנה חמורה במדינות המוסלמיות. ולמה? כי כבר אז, לקראת הקמתה של מדינת ישראל ומיד אחריה, התחילו פוגרומים, מעשי טבח והרבה מאוד גירושים של יהודים ממדינות ערב השכנות.

המספרים בלתי נתפסים: הגענו כמעט ל-900 אלף יהודים שגורשו או נאלצו לברוח מכל מדינות ערב.

הפלסטינים נוהגים לדבר הרבה על ה"נכבה" שלהם שהייתה ב-48' (ועל זה נדבר בהרחבה בסרטון אחר), אבל תשאלו את עצמכם – למה אף אחד לא מדבר על הנכבה היהודית? מישהו בכלל שמע את הביטוי הזה בשיח הציבורי העולמי?

התשובה לכך טמונה באופי שלנו. למה אנחנו לא מדברים על זה כל היום? כי אנחנו, כעם היהודי, חווים את המשבר, מתנערים מהאבק, ומסתכלים קדימה להתפתחות ולצמיחה שלנו. אנחנו בונים מדינה, מקימים צבא, מפתחים כלכלה, ולא שוקעים ברחמים עצמיים ובהתקרבנות על מה שקרה לנו לפני 80 שנה.

הקריקטורה שמנפצת את הנרטיב

אבל מה שמדהים בעמוד הזה של הניו יורק טיימס הוא אפילו לא המאמר והכותרת על מצב היהודים במדינות ערב – אלא בעיקר הקריקטורה שמופיעה שם.

שימו לב טוב לפרטים, כי זה פשוט מדהים.

מה שאנחנו רואים באיור זה יהודי שעומד זקוף עם חרב שלופה, אל מול מוסלמי שגם הוא עומד עם חרב. המוסלמי באיור הזה אינו דמות אנונימית; הוא מייצג את חאג' אמין אל-חוסייני. איך אנחנו יודעים את זה? כי כתוב במפורש שמדובר במופתי. המופתי הגדול של ירושלים באותה התקופה היה אל-חוסייני.

עכשיו, תסתכלו על הגב של המופתי בקריקטורה. מה מצויר שם? סמל של הנאצים.

זה לא מקרי. בסרטונים אחרים כבר הסברתי בהרחבה כיצד חאג' אמין אל-חוסייני הפך לנאצי לכל דבר ועניין, וכיצד הוא ישב ותכנן יחד עם אדולף היטלר את השמדתם של יהודי ארץ ישראל. הקריקטוריסט של הניו יורק טיימס ב-1948 ידע את זה, והעולם ידע את זה.

מי באמת המציא את "Free Palestine"?

ישנם שני דברים מדהימים נוספים שעולים מהתקופה הזו ומנפצים את השקרים של ימינו.

הראשון הוא פרט היסטורי מרתק שמשום מה ההיסטוריה לא רק שכחה, אלא ממש עסוקה בלסלף: מי בכלל המציא את הביטוי "Free Palestine" (שחררו את פלסטין)?

היו אלה היהודים הציונים. כן, קראתם נכון. היהודים הם אלו שרצו להשתחרר מעול הכיבוש הבריטי בארץ ישראל (שנקראה אז פלשתינה-א"י), והם אלו שהשתמשו במונח הזה.

באותם ימים, המילה "פלשתינה" הייתה מזוהה לחלוטין עם יהודים. קבוצת הכדורגל של פלשתינה? אלו היו יהודים. העיתון "פלסטיין פוסט" (שהפך לימים לג'רוזלם פוסט)? עיתון של יהודים. התזמורת הפילהרמונית של פלשתינה? יהודים. לסבא שלי היה דרכון פלסטיני – והוא היה יהודי ציוני. הכל היה של יהודים.

רק עם השנים הכל התהפך וכל הנרטיב השתנה. פתאום, איכשהו, "פלסטינים" הפך להיות מונח שמתאר מדינה של ערבים. אבל מבחינה היסטורית, זאת פשוט לא הייתה ההתייחסות.

"כבר לא כמו בדכאו, נכון מר מופתי?"

הדבר השני, והחזק ביותר בקריקטורה הזו, הוא המשפט שמופיע למעלה.

הכיתוב אומר: "זה כבר לא כמו בדכאו, נכון מר מופתי?"

יש כאן עקיצה כפולה. קודם כל, יש פה רמז עבה וברור לכך שהמופתי הוא שותף של הנאצים (דכאו היה ממחנות הריכוז הראשונים והידועים לשמצה של גרמניה הנאצית).

אבל המשמעות העמוקה יותר של המשפט הזה היא ההתעצמות היהודית. הקריקטורה באה להראות שהיהודי של עכשיו, של 1948, הוא יהודי חזק. הוא קם, הוא עומד עם חרב, הוא נלחם, הוא מגן על שלו והוא עומד על שלו.

המסר הוא חד משמעי: אנחנו כבר לא היהודי החלש וחסר המגן של אירופה. אנחנו כבר לא צאן לטבח. בקריקטורה אחת, מ-1948, מפריכים את כל הנרטיב השקרי של הצד השני, ומציגים את לידתה של העוצמה הישראלית.

שורה תחתונה: למה אנחנו חייבים להכיר את זה

הרבה אנשים שואלים אותי: "אריאל, למה אתה לא עושה את הסרטון הזה באנגלית? הרי העולם צריך לשמוע את זה!".

אולי בהמשך אעשה לו גרסה באנגלית, אבל התלבטתי ובחרתי לעשות אותו קודם כל בעברית. למה? כי אחד הדברים שהכי מטרידים אותי הוא לגלות כמה ישראלים לא מכירים את ההיסטוריה הזו ואת הפרטים האלה.

כדי שנוכל לעמוד זקופים מול העולם, אנחנו קודם כל צריכים לדעת מי אנחנו ומהי האמת ההיסטורית שלנו. לצערי, סרטונים וטקסטים של ידע, עומק וערך לא נוטים להפוך לוויראליים באותה קלות כמו סרטונים של אלימות, צעקות או פרובוקציות.

לכן זה קריטי שתעזרו לי. זו ההזדמנות שלנו להפיץ את האמת. שתפו את המאמר הזה, הגיבו, ודאגו שכמה שיותר ישראלים יכירו את הקריקטורה הזו ואת הסיפור שמאחוריה. אנחנו כבר לא היהודי החלש – הגיע הזמן שגם נדע להגן על הסיפור שלנו.