אלכסנדר מוקדון: הילד שהפך לאל, כבש את העולם ושינה את ההיסטוריה

קיבלתי הבוקר הודעה ממש מרגשת ומקסימה מאחד מכם, אבל עם כל הכבוד – מיכאל, אבא שלי, גובר עליכם. בדיוק בעוד שלושה ימים אבא שלי יחגוג יום הולדת 80. איזה אירוע מרגש! לאבא שלי קוראים אלכסנדר, אלכסנדר אורבוך. שני גברים בעלי אותו השם השפיעו בצורה משמעותית: אלכסנדר אורבוך, אבא שלי, השפיע על העולם שלי, ודרכי הוא משפיע גם עליכם. אבל השם הזה, אלכסנדר, זורק אותנו מיד לאדם אחר ששינה את העולם כולו, עד עצם היום הזה.

חשבתי לעצמי, איזו הזדמנות מצוינת זו לעשות לכם סרטון ומאמר על אלכסנדר מוקדון. אני כמובן לא אספיק לספר לכם את כל הסיפורים סביב הדמות ההיסטורית העצומה הזו, אבל גם במעט שאספיק לשתף, אתם תראו עד כמה הדמות של אלכסנדר מוקדון היא מרתקת, מורכבת, ולעיתים גם אכזרית.

הילד שנועד להיות אל

קודם כל, קצת סדר היסטורי: אלכסנדר מוקדון נולד בשנת 356 לפני הספירה. מאיפה מגיע השם "מוקדון"? מדובר למעשה בשיבוש או התאמה של המילה "מקדון", מכיוון שאלכסנדר הגיע ממדינה בשם מקדוניה, שהייתה ממוקמת בחלק הצפוני של יוון.

אלכסנדר היה בנו של מלך מקדוניה, פיליפוס השני. אבל הסיפור המעניין באמת מתחיל בבית, עם אמא שלו. כבר מילדותו, אמו נהגה ללחוש לו באוזניו שהוא אינו אדם רגיל, אלא שהוא אל על פני האדמה. האמונה הזו, שהוחדרה בו מגיל אפס, עיצבה את הביטחון העצמי המוחלט שלו ואת חוסר הפחד שאיפיין אותו בהמשך חייו.

כבר כשהיה בן שמונה, אלכסנדר התגלה כאחד הילדים המעניינים והנועזים ביותר בסביבתו. ישנו סיפור מפורסם על כך שיום אחד, המלך פיליפוס השני קיבל במתנה סוס פרע ענק, חזק ומרשים במיוחד. טובי המאלפים והלוחמים של המלך ניסו להשתלט על הסוס הפראי הזה, אך ללא הצלחה. אף אחד לא הצליח לרכוב עליו. ואז, אלכסנדר הקטן, בסך הכל בן שמונה, ניגש ואמר: "אבא, אני רוצה לנסות".

בהתחלה, כולם צחקו עליו. ילד קטן מול בהמה אימתנית. גם אבא שלו פקפק, אבל בסופו של דבר אמר לו: "אתה יודע מה? יאללה, לך תנסה. נראה אם תצליח". אלכסנדר ניגש לסוס, הבין את ההתנהגות שלו, והצליח להרגיע אותו ולהשתלט עליו. כולם עמדו שם נדהמים והתרשמו עמוקות. מאותו הרגע, סוס הפרע הזה הפך להיות הסוס האישי של אלכסנדר מוקדון. קראו לו בוקצפלוס, והוא הפך לאגדה בפני עצמו כשליווה את אלכסנדר לאורך כל מסעות הכיבוש האדירים שלו ברחבי העולם.

השפעה תרבותית שנמשכת עד ימינו

אני אישית חושב שאלכסנדר מוקדון הוא הבן אדם עם ההשפעה הכי גדולה שהייתה אי פעם על העולם, בטח אם לוקחים בחשבון את שנות חייו הקצרות. הוא חי בסך הכל 33 שנה, אבל ההשפעה שלו מהדהדת עד היום.

גם כאן אצלנו, בישראל וביהדות, נכון לעכשיו, יש המון דברים שחדרו לתרבות שלנו מהתקופה ההלניסטית – התקופה היוונית שבה האימפריה היוונית שלטה בעולם בעקבות כיבושיו של אלכסנדר. קחו למשל את חג הפסח. כשאנחנו יושבים בליל הסדר ושותים או אוכלים בהסבה (נשענים על צד שמאל), יש לכך כמובן הרבה סיבות ודיונים בחז"ל. אבל אחת האמונות וההסברים המרכזיים היא שמנהג ההסבה מגיע ישירות מתרבות האירוח והסעודה של התקופה היוונית, ולאחריה הרומית. אנשי האצולה היו נוהגים לסעוד כשהם מסובים על ספות, וכדי להרגיש בני חורין בליל הסדר, אנחנו מצווים לשתות ולאכול בהסבה, ממש כמו אותם אצילים מאותה תקופה.

מסע הכיבושים: מגאונות הנדסית ועד אכזריות מצמררת

התפנית הגדולה בחייו של אלכסנדר התרחשה כשאבא שלו, פיליפוס השני, נרצח. דרך אגב, יש גם איזושהי שמועה או סיפור היסטורי שמדבר על כך שאלכסנדר עצמו עמד מאחורי הרצח הזה של אביו, אבל את הסיפור הזה נשמור ליום אחר.

מיד לאחר הרצח והכתרתו למלך, אלכסנדר פוצח במסע כיבושים אדיר וחסר תקדים לכיוון המזרח. באותה תקופה, מי ששלטה בעולם ללא עוררין הייתה האימפריה הפרסית, תחת שלטונו של המלך דריווש. אלכסנדר מתחיל לכבוש אזור אחר אזור. בהתחלה, כולם מזלזלים בו. הם לא מבינים איך הלוחם הצעיר הזה, כולה בשנות העשרים לחייו, מצליח לכבוש שטחים אדירים כל כך, ופשוט אי אפשר לעצור אותו.

שינוי מפת העולם: המקרה של העיר צור

יש סיפור מדהים שממחיש את הנחישות והגאונות הצבאית שלו. כשהוא מגיע לאזור של לבנון של ימינו, אזור שנקרא אז פיניקיה, הוא נתקל בעיר צור. כן, אותה העיר צור שקיימת היום בלבנון. אבל יש הבדל אחד עצום: היום צור היא חצי אי, אבל באותה תקופה היא הייתה אי של ממש, מוקף במים.

אלכסנדר ניסה לכבוש את העיר אך לא הצליח להתקרב אליה. העיר הייתה מבוצרת על האי, לא רחוקה מהחוף, אבל מספיק רחוקה כדי להקשות על צבא יבשתי. מה עושה אלכסנדר? במקום לוותר, הוא מחליט לשנות את הגיאוגרפיה. הוא פוקד על חייליו לסלול שביל של עפר ואבנים בתוך הים, מהחוף ועד לאי. כך הוא למעשה יצר גשר יבשתי וכבש את העיר.

עם השנים, עברו מאז יותר מ-2,000 שנה, סחף הים והחול הרחיבו את השביל הזה. אם תפתחו היום מפה של לבנון ותסתכלו על העיר צור, תראו שהיא חצי אי שמחובר לחלוטין לאדמת לבנון. תחשבו איזה מטורף, איזה חזון ואיזו תעוזה אתה צריך כדי לחשוב בכלל על רעיון כזה – להפוך אי לחצי אי רק כדי לנצח בקרב.

האכזריות בעזה

לסיום, אני חייב לספר לכם סיפור מעניין ואכזרי נוסף. מסתבר שגם בעת העתיקה, העיר עזה עשתה צרות. כשהגיע אלכסנדר מוקדון לאזור, שלט בעזה מושל בשם בטיס. בטיס סירב להיכנע לאלכסנדר והעמיד מולו התנגדות עיקשת.

אלכסנדר רתח מזעם על החוצפה ועל כך שהמושל סירב להיכנע לו מיד. כשהוא סוף סוף הצליח להבקיע את חומות העיר ולכבוש את עזה, הוא תפס את המושל בטיס והחליט להעביר מסר מרתיע לכל מי שיעז להתנגד לו בעתיד. הוא קשר את בטיס לעגלת המלחמה (המרכבה) שלו, ורכב איתו במהירות. לפי ההיסטוריונים, הוא גרר אותו באכזריות רבה כל כך, עד שגופו נקרע ונהיה "איברים איברים". כלומר, לא רק שבטיס מת בייסורים, אלא שכל איבריו נתלשו ממנו תוך כדי הגרירה הברוטלית.

שורה תחתונה

אלכסנדר מוקדון היה שילוב נדיר של גאונות צבאית, אמונה פנימית יוקדת (ואולי קצת מגלומנית) שהוא אל, ואכזריות חסרת פשרות כלפי אויביו. ב-33 שנות חייו בלבד, הוא הצליח להשאיר חותם שמעצב את התרבות, השפה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה שלנו עד עצם היום הזה.

אתם אוהבים סיפורים היסטוריים כאלה על אלכסנדר מוקדון? הייתם רוצים שאספר לכם עוד, ושאחבר לכם את ההיסטוריה העתיקה לדברים מודרניים שקשורים אלינו היום? תכתבו לי כאן בתגובות. אני תמיד שמח לעשות לכם עוד סרטונים ומאמרים כאלה, כמובן, אם בא לכם ואתם מוצאים בזה ערך.

ומזל טוב ענק לאבא שלי, אלכסנדר, שחוגג 80! ביי ביי.