ביל קלינטון חושף: למה יאסר ערפאת באמת דחה את הסכמי אוסלו?

שמעתם אי פעם את הטענה שישראל "לא באמת נתנה סיכוי" לשלום עם הפלסטינים? הטענה הזו חוזרת על עצמה לא פעם, ולעתים קרובות היא נאמרת בביטחון כה רב, עד שאנשים מתחילים להאמין לה. שנייה לפני שאני מראה לכם סרטון באמת מדהים שחושף את האמת לאשורה על הסיכוי לשלום עם מי שמכונים "הפלסטינים", אני חייב לשתף אתכם בסיפור אישי.

הפסיכולוגיה של "אתה יודע שלא באמת..."

לא מזמן הייתה לי שיחה עם אדם שמגדיר את עצמו כמי שנמצא בצד השמאלי של המפה הפוליטית. אני אישית פחות אוהב להשתמש במונחים האלה של ימין ושמאל, אבל כך הוא הגדיר את עצמו. במהלך השיחה שלנו, הוא זרק לעברי משפט ששמעתי לא פעם: "אתה יודע שלא באמת נתנו סיכוי לאוסלו, ולא באמת נתנו סיכוי לשלום אמיתי עם הפלסטינים".

עכשיו, מה שמעניין בסיפור הזה הוא הניסוח. כשבן אדם פותח משפט במילים "אתה יודע שלא באמת...", זה כבר אומר דרשני. הביטוי הזה נועד לטעת ספק, לגרום לנו לחשוב שאולי אנחנו מסתירים מעצמנו איזו אמת מוחלטת. יש כאן מנגנון פסיכולוגי עמוק: אנשים שרוצים להאמין בטוב, שרוצים להאמין שפתרון הסכסוך נמצא אך ורק בידיים שלנו, נוטים להאשים את עצמם. נוח יותר לחשוב ש"אנחנו לא נתנו סיכוי", כי זה אומר שאם רק נתאמץ קצת יותר, אם רק נוותר קצת יותר, יהיה שלום. אבל אני לא נתתי למשפט הזה לעבור באוויר.

ההצעה חסרת התקדים שנדחתה

שאלתי אותו ישירות: "אתה באמת חושב שלא נתנו להם הצעה טובה?"

בואו נסתכל על העובדות ההיסטוריות. הרי הציעו להם מעל 95% משטחי יהודה ושומרון. למעשה, בסופו של דבר הסתבר שההצעה עמדה על לא פחות מ-96% מהשטח! בנוסף לכך, הציעו להם את ירושלים המזרחית, ועוד שורה של ויתורים ודברים מדהימים שישראל הייתה מוכנה לתת למען סיום הסכסוך.

העדות המטלטלת של ביל קלינטון

כאן נכנס לתמונה העד המרכזי ביותר לאותם אירועים – נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון. בסרטון שאני מנתח, אתם יכולים לראות את קלינטון אומר בצורה מפורשת וברורה שיאסר ערפאת פשוט שיקר לו. ערפאת הבטיח לקלינטון: "אני אקח את העסקה הזאת". וזו הייתה העסקה הטובה ביותר שהוצעה להם אי פעם.

אבל אז, לקלינטון עצמו נפל האסימון. הוא הבין את מה שרבים מאיתנו מבינים היום: הם לא רוצים מדינה. הם פשוט לא רוצים מדינה פלסטינית לצידה של ישראל. הם רוצים את כל שטח ארץ ישראל.

קלינטון מפרט את המספרים המדויקים של אותה הצעה נדיבה: 96% משטחי יהודה ושומרון, ועוד 4% של שטחים מתוך ישראל עצמה. כל זה ניתן להם על מגש של כסף, והם פשוט אמרו "לא".

יותר מכך, קלינטון מתייחס גם לארגוני הטרור כמו חמאס. הוא מציין שפעולה מצדם מוכיחה שחמאס לא באמת חושב על טובת הפלסטינים או על הקמת מדינה. עבורם, המטרה היא לא בנייה, אלא הרס. הם ראו ורואים בהרג ישראלים ובפגיעה במדינת ישראל את המטרה העליונה והיחידה.

למה זה קריטי להסברה ההתקפית שלנו?

אנחנו נמצאים בחזית הסברתית יומיומית. כשאנחנו נתקלים בטענות כאלה, אנחנו חייבים להיות חמושים בעובדות. "הסברה התקפית" לא אומרת לצעוק או להתלהם; משמעותה היא להציג את האמת בביטחון, בלי להתנצל, ולחשוף את השקרים שעליהם נשענת התעמולה נגדנו.

העדות של ביל קלינטון היא נשק הסברתי מהמעלה הראשונה. לא מדובר בדובר צה"ל או בפוליטיקאי ישראלי שאפשר לטעון שהוא "מוטה". מדובר בנשיא ארצות הברית, המתווך הראשי, האדם שרצה יותר מכל אחד אחר שההסכם הזה ייחתם. כשהוא עומד מול המצלמות ומודה שערפאת הוליך אותו שולל, זה שומט את הקרקע מתחת לכל נרטיב ה"כיבוש" וה"מסכנות" הפלסטינית.

שורה תחתונה

בפעם הבאה שמישהו אומר לכם ש"ישראל לא נתנה סיכוי לשלום", תזכירו לו את העובדות. תזכירו לו את ההצעה של 96% מיהודה ושומרון, את ירושלים המזרחית, ואת העדות המפורשת של ביל קלינטון. המכשול לשלום מעולם לא היה היעדר נכונות ישראלית לוותר, אלא הסירוב המוחלט של ההנהגה הפלסטינית – מערפאת ועד חמאס – להכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל. הם לא רוצים שלום לצידנו, הם רוצים את המקום שלנו. וזו אמת שכולנו חייבים להכיר ולהשמיע בגאווה.