האמת המזעזעת מאחורי סיכת היד האדומה של בילי אייליש

אני חייב להודות שברמה האישית, לי מאוד קשה עם כל הכוכבים והסלבריטאים בשנתיים וחצי האחרונות. אנחנו חיים בעידן שבו כל שחקן, זמר או משפיענית רשת מרגישים צורך עז להביע דעה על הסכסוך המורכב ביותר במזרח התיכון. פתאום כולם יוצאים בכל מיני הצהרות שאולי נחשבות למאוד פופולריות בקרב קהלים מסוימים, אולי הן אפילו הביאו להם מיליוני עוקבים חדשים ותהילה רגעית ברשתות החברתיות – אבל בפועל, כשבוחנים את הדברים לעומק, מגלים שאין להם שום מושג על מה הם מדברים.\n\nהקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים בעלי השפעה עצומה מאמצים נרטיבים מבלי לבדוק את העובדות, היא מסוכנת. ואחד המקרים הבולטים והמזעזעים ביותר של התופעה הזו קשור לזמרת בילי אייליש ולכוכבים הוליוודיים נוספים, שענדו בגאווה סיכה של "יד אדומה". הם ענדו אותה בטקסי פרסים נוצצים, צעדו איתה על השטיח האדום מול מאות מצלמות, כסמל של הזדהות וקריאה להפסקת אש. אבל האם הם עצרו לרגע לשאול את עצמם מה המשמעות ההיסטורית של הסמל הזה? האם הם יודעים מאיפה הוא הגיע?\n\nבפודקאסט של איש התקשורת האמריקאי ג'ון קרלי (John Curley), הוא פונה ישירות לבילי אייליש ועושה סדר במשמעות המצמררת של אותה סיכה. אני רוצה שניקח רגע, נסתכל על העובדות ההיסטוריות שעולות מהדברים שלו, ותגידו לי אתם מה אתם חושבים על האבסורד הזה.\n\n## 12 באוקטובר 2000: היום שבו נולדה "היד האדומה"\n\nכדי להבין באמת את הסמל שבילי אייליש ואחרים בחרו לענוד קרוב לליבם, אנחנו חייבים לחזור אחורה בזמן. התאריך הוא ה-12 באוקטובר 2000, תחילתה של האינתיפאדה השנייה.\n\nשני גברים יהודים וישראלים, אנשי מילואים שלא היו בתפקיד פעיל באותו רגע, יצאו לדרך. שמותיהם היו יוסי אברהמי, בן 38 ואבא לילדים, וואדים נורז'יץ, צעיר בן 28. ואדים היה עולה חדש שהגיע מרוסיה. הוא היה אדם אופטימי, מלא בתקווה, שהגיע לישראל כדי לחיות חיים חדשים, לבנות עתיד ולהקים משפחה.\n\nואדים נהג ברכב באותו בוקר גורלי. הוא לא הכיר היטב את הכבישים באזור יהודה ושומרון, ובשלב מסוים הוא פשוט עשה פנייה אחת לא נכונה. הטעות הניווטית התמימה הזו הובילה אותם היישר לתוך העיר רמאללה, לידיהם של שוטרים פלסטינים שלקחו אותם, כביכול לחקירה, לתחנת המשטרה המקומית.\n\n## הלינץ' והסמל שנחרט בדם\n\nמה שקרה לאחר מכן בתחנת המשטרה ברמאללה הוא אחד האירועים הטראומטיים, המזעזעים והקשים ביותר בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל. המון פלסטיני מוסת, זועם וצמא דם צבא על תחנת המשטרה. הם פרצו פנימה באין מפריע, ובאכזריות חייתית ובלתי נתפסת, ביצעו לינץ' בשני הישראלים חסרי המגן. הם רצחו אותם בדם קר, התעללו בגופותיהם והשחיתו אותן לקול צהלות ההמון.\n\nואז הגיע הרגע שבו נולד הסמל.\n\nאחד הרוצחים, שידיו היו מגואלות בדם של יוסי וואדים, ניגש לחלון תחנת המשטרה. הוא הוציא את ידיו מבעד לחלון, הרים את כפות ידיו האדומות מדם והציג אותן לראווה, בגאווה חולנית, להמון המשולהב שעמד בחוץ והריע לו. התמונה הזו – של הידיים האדומות המונפות בניצחון לאחר רצח של חפים מפשע – זעזעה את העולם ונחרטה בזיכרון הקולקטיבי שלנו כסמל האולטימטיבי לטרור, לאכזריות ולשנאה עיוורת שאינה יודעת שובע.\n\nוזה בדיוק הסמל. אותה יד אדומה ומדממת, שמצאה את דרכה אל דש הבגד של בילי אייליש וכוכבים הוליוודיים אחרים שמטיפים לנו על מוסר.\n\n## בורות היא לא תירוץ\n\nאנחנו רואים את זה שוב ושוב – טרנדים ברשתות החברתיות שמבוססים על חצאי אמיתות במקרה הטוב, ועל שקרים מוחלטים במקרה הרע. וכשדמות כמו בילי אייליש, שיש לה עשרות מיליוני עוקבים, בוחרת לענוד סיכה כזו, היא מעבירה מסר. גם אם היא לא התכוונה לכך, המסר הזה מחלחל.\n\nכאשר סלבריטאים עונדים סמלים שמקורם בטבח אכזרי של יהודים, הם לא מקדמים שלום, הם לא מקדמים זכויות אדם והם בטח לא עוזרים לאף אחד. הם פשוט נותנים לגיטימציה, גם אם מתוך בורות מוחלטת, לטרור ולרצח. הסיפור של יוסי וואדים הוא לא רק סיפור היסטורי מלפני שני עשורים. הוא תזכורת כואבת למציאות שאנחנו מתמודדים איתה גם היום. מציאות שבה טרור מקבל לעיתים קרובות תמיכה עקיפה, או אפילו ישירה, מצד גורמים במערב שפשוט מסרבים לראות את התמונה המלאה.\n\nג'ון קרלי מסכם את זה בצורה מדויקת בפנייתו הנוקבת לכוכבים: אולי, לפני שאתם עונדים סמלים מול מיליוני אנשים שנושאים אליכם עיניים, כדאי שתלמדו קצת היסטוריה. תעשו גוגל. תשאלו שאלות. תבדקו את המקור של הסמלים שאתם מאמצים כל כך מהר, ותגלו כבוד מינימלי למציאות שאתם פשוט לא מבינים בה שום דבר. בורות היא לא תירוץ, במיוחד כשיש לכם השפעה כל כך גדולה על דעת הקהל העולמית ועל בני נוער שמעריצים אתכם.\n\n### שורה תחתונה\n\nהסיכה של היד האדומה אינה סמל של שלום, של הפסקת אש או של תמיכה בזכויות אדם. היא סמל שנולד ישירות מתוך דמם של יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ הי"ד, שנרצחו באכזריות בלינץ' ברמאללה. הגיע הזמן שנדרוש מאנשי ציבור, ממשפיענים ומכוכבים בהוליווד לקחת אחריות על המסרים שהם מהדהדים לעולם, ולהפסיק להפיץ בורות מסוכנת שפוגעת בכולנו.