הצביעות נחשפת: מפיצת עלילות הדם חוטפת מהתומכים שלה

אתם מכירים את התופעה הזאת? משפיעני רשת שמקדישים את כל זמנם, מרצם והפלטפורמות שלהם כדי להפיץ עלילות דם ושקרים על מדינת ישראל ועל צה"ל. כמי שעוסק בהסברה וחי את הרשתות החברתיות, אני נתקל בזה מדי יום. זה דורש תעצומות נפש כדי לא לטבוע בים השנאה הזה. אבל לפעמים, המציאות מספקת לנו רגעי אירוניה כל כך מזוקקים ומושלמים, שפשוט אי אפשר להתעלם מהם. הסיפור הבא ממחיש בדיוק את הניתוק העמוק שבו חיים אותם מפיצי שנאה, ואת ההתנגשות הבלתי נמנעת בין עולם הערכים שלהם לבין זה של האנשים שעליהם הם מנסים להגן.

מכונת הרעל: עלילות דם של המאה ה-21

ישנה בחורה אחת ברשתות החברתיות, משפיענית מוכרת, שהפכה לאחת האלופות הבלתי מעורערות בהפצת עלילות דם על ישראל. חשוב להבין: אנחנו לא מדברים כאן על ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל או על ויכוח פוליטי מנומק. אנחנו מדברים על שקרים בוטים, רעילים, שאין כדוגמתם.

כדי להבין במי מדובר ועד כמה מכונת הרעל הזו משומנת, מספיק להסתכל על סוג התוכן שהיא מייצרת. היא הפיצה, למשל, טענה שישראל מרעילה את המזון שהיא מכניסה לעזתים. כן, שמעתם נכון. מוטיב הרעלת הבארות האנטישמי הקלאסי מקבל כאן טוויסט מודרני. בנוסף, היא לא בחלה בהפצת עלילה מזעזעת והזויה לפיה חיילי צה"ל אנסו מחבל באמצעות מקל שטבול בדם חזירים, ועוד שלל המצאות חולניות מהסוג הזה. אלו עלילות דם מודרניות, שמטרתן אחת: לעורר גועל, דמוניזציה ושנאה תהומית כלפי כל מה שישראלי, והן מופצות בקליק אחד למיליוני צופים ברחבי העולם.

מגינת האסלאם באפריקה

אבל מה שמעניין באמת קרה ממש לאחרונה, אתמול למעשה. אותה משפיענית העלתה סרטון חדש, והפעם המוקד לא היה ישראל. הסרטון עסק במתרחש ביבשת אפריקה, וספציפית בסודאן. המטרה של הסרטון הייתה ברורה: להגן על כבודם של המוסלמים מול ביקורת בינלאומית.

בסרטון, היא מסבירה בנחרצות שכל הסיפור הזה של רדיפות מוסלמים אחרי נוצרים באפריקה הוא פשוט לא נכון. לטענתה, מדובר בשקר מוחלט. היא עטתה על עצמה את גלימת הסנגורית, חבשה חיג'אב כדי לשדר הזדהות ואותנטיות, וניסתה להציג תמונה שבה האסלאם מותקף על לא עוול בכפו.

משטרת הצניעות מגיעה לתגובות

ואז הגיעה המציאות וטפחה לה על הפנים. היא ציפתה כנראה למחיאות כפיים מהקהל המוסלמי שעליו ניסתה להגן, ללייקים ולשיתופים על עמידתה האמיצה. אבל במקום זאת, היא קיבלה הודעה מפתיעה מאחד העוקבים שלה – בחור מוסלמי.

הוא לא הודה לה על ההסברה. הוא לא שיבח את עמידתה האיתנה או את הטיעונים שלה. במקום זאת, הוא כתב לה כך: "תקשיבי, אני מתעצבן מזה שאני רואה את האיפור שלך, ואת העגילים שלך, ואת החלקים החשופים בגוף שלך. קדימה, שתהיה לך קצת צניעות".

הוא המשיך והסביר לה שלמרות שהיא שמה חיג'אב, היא ממש לא מייצגת את האסלאם כראוי בגלל ההופעה החיצונית שלה. "אז לפחות שזה יהיה שווה את זה", הוא הוסיף. הוא אפילו חתם את ההודעה בנימוס מקפיא דם, כזה שמאפיין לעיתים משטרות מוסר: "אני מתנצל אם אני מעצבן אותך או מעציב אותך, אבל אני עושה את זה מתוך דאגה".

התנגשות הציביליזציות ברשת

התגובה שלה לא איחרה לבוא, והיא חושפת את עומק הניתוק הפרוגרסיבי. היא כמובן לא נשארה חייבת, והגיבה בזעם: "איך יכול להיות שבזמן שאני מדברת על רצח עם בסודאן, העגילים שלי והאיפור שלי מעצבנים אותו יותר מאשר טבח של אנשים חפים מפשע?". היא הוסיפה בנחרצות שאם זה המצב, היא בכלל לא רוצה אותו בערוץ שלה בשום צורה.

האירוניה כאן זועקת לשמיים. אותה משפיענית, שמרשה לעצמה להמציא עלילות דם חולניות על חיילי צה"ל ועל מדינת ישראל בשם "זכויות אדם" ומוסר כביכול, מגלה פתאום את פרצופו האמיתי של הפונדמנטליזם הדתי שהיא מנסה לרצות. היא מנסה להיות הפנים היפות והפרוגרסיביות של מאבק רדיקלי, אבל הקהל שלה שופט אותה קודם כל ולפני הכל על פי אורך השרוול וכמות האיפור.

השורה התחתונה

הסיפור הזה הוא הרבה יותר מאנקדוטה משעשעת על משפיענית רשת שחטפה ריקושטים מהקהל של עצמה. זהו שיעור מאלף על עיוורון מרצון. הרבה מאוד מאלה שתוקפים את ישראל ומפיצים עליה שקרים ברשתות החברתיות במערב, עושים זאת מתוך תפיסת עולם ליברלית כביכול. הם לא מבינים שהאידיאולוגיות הקיצוניות שהם מגינים עליהן בחירוף נפש, בזות להם, לאורח החיים שלהם ולחופש הביטוי שלהם.

כשמשפיענית רשת מפיצה עלילות דם נגדנו, היא חושבת שהיא בצד "הנכון" של ההיסטוריה. אבל מספיק עגיל אחד בולט מדי או איפור קצת יותר מדי מודגש, כדי להזכיר לה שבסופו של דבר, בעיני הקיצוניים שהיא מנסה לרצות, היא לעולם לא תהיה מספיק טובה. עלינו, כאנשי הסברה, להאיר את הצביעות הזו בכל הזדמנות – לא רק כדי להגן על שמנו, אלא כדי לחשוף את האבסורד שעומד בבסיס התעמולה נגדנו.