איך פילוג ושטיפת מוח גורמים לאובדן ההיגיון הבסיסי?

אני באמת סקרן להבין איך מתחילים תהליכים. איך יוצרים תהליכים עמוקים שבהם גורמים לעם שלם, או לפחות לחלקים גדולים מאוד ממנו, להתנהג בצורה שהיא לחלוטין לא רציונלית ולא הגיונית. יותר מזה – השאלה שמטרידה אותי באמת היא האם עושים את הדבר הזה גם עלינו, כאן בישראל.

כדי להמחיש לכם על מה אני מדבר, נתקלתי לאחרונה בסרטון מארצות הברית שלדעתי הוא פשוט משוגע לחלוטין. ומה שהופך אותו למשוגע זה לא רק מה שהבחורה בסרטון אומרת, אלא העובדה המטרידה שהיא ממש לא היחידה שראיתי שחושבת ככה. יש כאן מגמה, יש כאן תופעה, וכשאנחנו מנתחים אותה – אנחנו מגלים משהו שבור מאוד ביסודות של השיח הציבורי.

אובדן ההיגיון: כשפוליטיקה גוברת על יצר ההישרדות

בסרטון המדובר, מראיין עוצר אישה אמריקאית ברחוב ושואל אותה שאלה היפותטית, אך טעונה מאוד: ליד מי היית מרגישה בטוחה יותר, או את מי היית מעדיפה בסביבתך – תומך טראמפ מהמחנה הרפובליקני (אנשי ה-MAGA), או אסלאמיסט רדיקלי?

התשובה שלה מדהימה. היא עונה, בביטחון גמור ובלי למצמץ, שהיא מעדיפה אסלאמיסט רדיקלי. היא מסבירה את זה בכך שהיא תופסת את תומכי המחנה הפוליטי הנגדי בארצה כאיום גדול יותר, כמשהו מפחיד יותר.

אתם הולכים להיות נדהמים מהסיפור הזה, כי אנחנו כישראלים מסתכלים על זה דרך משקפיים אחרים לגמרי. אנחנו חווים טרור. אנחנו יודעים מה זה אסלאמיזם קיצוני. אנחנו יודעים, לצערנו הרב, מה המשמעות של רצח בשם הדת. כשאתם מסתכלים על זה, אתם פשוט לא תאמינו שהבחורה הזאת תעדיף להיות ליד מישהו שרץ אליה עם סכין וצועק "אללה הוא אכבר", מאשר עם מישהו רפובליקני מהעם שלה. עד כדי כך הקיטוב עיוור אותה.

זה לא על דמוקרטים ורפובליקנים – זה על מחנאות

שימו לב, הנקודה שלי כאן היא לא להעביר ביקורת על הדמוקרטים בארצות הברית, או לקחת צד במפה הפוליטית האמריקאית. זה בכלל לא קשור לימין ושמאל באמריקה. הסרטון הזה הוא רק סימפטום של מחלה גדולה יותר.

הנושא האמיתי כאן הוא מחנאות. איך עושים פילוג בעם. כשמישהי מעדיפה קיצוניות אלימה וסכנת חיים ממשית על פני שכן שחושב אחרת ממנה בקלפי – נראה שמשהו פה שבור מהיסוד. האדם הסביר אמור להבין שיש הבדל תהומי בין מחלוקת פוליטית, קשה ככל שתהיה, לבין אידיאולוגיה רצחנית ששוללת את עצם קיומך. אבל כששטיפת המוח עובדת, ההיגיון הבסיסי הזה נמחק.

לדעתי, המצב הזה הוא לא משהו שקרה מעצמו. תהליכים כאלה של קיטוב קיצוני, של דמוניזציה מוחלטת של הצד השני עד כדי אובדן יצר ההישרדות אל מול אויב אמיתי – אלו תהליכים מתוכננים. לדעתי, מדובר בתהליך מתוכנן היטב, וכנראה גם ממומן היטב, שמטרתו לפרק חברות מבפנים.

המראה הישראלית: האם זה קורה גם לנו?

הסרטון הזה מארצות הברית צריך להדליק אצלנו נורה אדומה בוהקת. השאלה היותר מעניינת והרבה יותר קריטית עבורנו היא: האם עושים לנו גם את זה כאן בישראל?

האם גם אצלנו מופעלים מנגנונים של שטיפת מוח ופילוג שנועדו לגרום לנו לשנוא את האחים שלנו יותר מאשר את האויבים שלנו? האם אנחנו נותנים למחנאות הפוליטית לעוור אותנו עד כדי כך שנאבד את הרציונליות ואת ההבנה מי באמת רוצה בהשמדתנו ומי פשוט חולק עלינו על דרך ניהול המדינה?

אנחנו חייבים להיות ערניים לתהליכים האלה. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מי מרוויח כשאנחנו מפסיקים לדבר אחד עם השני, ומתחילים לראות בצד השני של המפה הפוליטית סכנה גדולה יותר מאשר הטרור שמקיף אותנו.

שורה תחתונה

הסרטון מאמריקה הוא תמרור אזהרה. הוא מראה לנו לאיזה תהום של חוסר היגיון חברה יכולה ליפול כשהיא נכנעת למחנאות רעילה ולשטיפת מוח. המשימה שלנו, כישראלים, היא להסתכל על זה, להזדעזע, ולוודא שאנחנו לעולם לא ניתן לפילוג פנימי לעוור אותנו מול המציאות האמיתית והאיומים האמיתיים שעומדים מולנו. תחשבו על זה, ותגידו לי מה אתם חושבים בתגובות.