מכבסת המילים של התקשורת הבריטית: איך מסתירים טרור?

תשמעו, אם למישהו היה איזשהו ספק שאנגליה הולכת ונופלת, או משתנה לבלי היכר אל מול עינינו, אני חושב שהספק הזה הולך ונעלם. ואני אגיד לכם בדיוק למה. במאמר הזה אני רוצה להראות לכם כמה הוכחות חד-משמעיות לכך שהתקשורת שם מנסה להסתיר את המציאות ולהרגיע את הרוחות, בזמן שהמדינה למעשה נכבשת מבפנים. תשימו לב לדברים האלה, כי הם נוגעים לא רק למה שקורה מעבר לים, אלא גם לדרך שבה אנחנו צריכים ללמוד לצרוך חדשות ולפתח חשיבה ביקורתית.

פיגוע לאור יום והסרטון שאי אפשר להסתיר

אתמול התרחש בלונדון פיגוע של ממש. מהגר מאפגניסטן יצא לרחוב חמוש בסכין מטבח, ורצח למוות אדם תמים שפשוט הלך ברחוב עם הכלב שלו. המחבל לא עצר שם, אלא המשיך ודקר עוברי אורח נוספים. זו מציאות אכזרית שאנחנו, לצערי, מכירים היטב גם אצלנו בישראל.

אבל שנייה לפני שאנחנו צוללים לאיך שהתקשורת הממוסדת דיווחה על זה, חשוב לי שתדעו פרט קריטי: יצא סרטון שמתעד את האירוע. יש סרטון שרץ ברשתות החברתיות ומראה את הרצח ואת הפיגוע עצמו – איך המחבל מגיע מאחור, תוקף את האדם שטייל עם כלבו, דוקר אותו למוות, וממשיך הלאה בריצה כדי לדקור אנשים אחרים.

למה אני מציין את קיומו של הסרטון? כי בגללו, העיתונות פשוט לא יכולה להסתיר את עצם קיום האירוע. הסרטון הזה הפך לוויראלי. העם הבריטי יודע מה קורה בפועל ברחובות שלו. התקשורת חייבת לדווח, אבל השאלה הגדולה היא איך היא בוחרת לדווח על כך.

מבחן המציאות: איך זה היה נראה בישראל?

בואו נעשה תרגיל מחשבתי קצר. אם אירוע כזה היה מתרחש עכשיו בישראל – אדם יוצא למסע דקירות ברחוב – מה היו כותרות העיתונים ואתרי החדשות שלנו לדעתכם?

היינו רואים מיד מילים ברורות וחדות: "פיגוע", "מחבל", "רצח". אלו המילים שמתארות את המציאות כהווייתה. אין כאן מקום לספק או לפרשנות. יש תוקף ויש קורבן, יש כוונה לאומנית או רצחנית ויש תוצאה טרגית.

אבל תסתכלו באילו מילים התקשורת באנגליה בוחרת להשתמש. הפער בין המציאות המדממת לבין הטקסט הכתוב בעיתונים המובילים הוא לא פחות ממדהים, והוא חושף שיטה שלמה של טשטוש עובדות.

מכבסת המילים של ה-BBC והגארדיאן

בואו נבחן את הכותרות. באתר ה-BBC הכותרת זעקה (או יותר נכון, לחשה): "Dog Walker Dies in Triple Stabbing as Arrested Man..."

בתרגום חופשי: "מטייל עם כלב מת, בזמן שהתרחשו שלושה אירועי דקירה, ויש עצור".

שימו לב לניסוח המכובס והמדויק. הוא "מת". פשוט מת. כאילו מדובר במוות טבעי, בהתקף לב, או בתאונה מצערת שהתרחשה במקביל ל"אירועי דקירה" ערטילאיים שקרו מעצמם. המונח "Triple Stabbing" (דקירה משולשת) מנתק את הפעולה מהמבצע שלה. זה טשטוש מוחלט של העובדות. השפה היא פסיבית לחלוטין. אין רוצח שרצח, יש רק אדם שמת בזמן שהיו דקירות באוויר.

גם בעיתון "הגארדיאן" (The Guardian) התמונה דומה להחריד. הכותרת שלהם: "Man arrested after dog walker dies and two injured in West London stabbings."

שוב, "גבר נעצר לאחר שמטייל עם כלב מת ושניים נפצעו בדקירות במערב לונדון".

איפה ההפניה לעובדה שמדובר במחבל? איפה המילה פיגוע? איפה הפרטים על זהות הדוקר (מהגר מאפגניסטן)? שום פרטים. פשוט "בן אדם מת" ויש "דקירות". דברים מאוד מאוד פסיביים.

התמונות שלא מראים לכם

מעבר למילים, יש גם את עניין הוויזואליה. כאמור, יש סרטון ויראלי וברור של האירוע. אבל העיתונים לא לוקחים תמונות מתוך הסרטון כדי להמחיש את חומרת האירוע. במקום זאת, הם משתמשים בתמונות אקראיות. בכתבה אחת רואים סתם רחוב, בכתבה אחרת רואים אנשי זיהוי פלילי עומדים מרחוק. למה? כדי לא לזעזע? או כדי להרחיק את הקורא מהאלימות האמיתית שהתרחשה שם?

לא נימוס בריטי – אסטרטגיה של הרדמה

כשרואים את הדפוס הזה חוזר על עצמו, אי אפשר שלא לתהות: האם מדובר בנימוס בריטי מוגזם, בעדינות עיתונאית, או באסטרטגיה מתוכננת?

המסקנה שלי היא שזה לא קורה סתם. מה שאני מראה לכם כאן מעיד על משהו מתוכנן שבא להרדים ולהרגיע את הציבור. הממסד והתקשורת לא יכולים להתעלם לחלוטין מהאירוע, כי כאמור, הסרטון כבר רץ ברשת והאזרחים יודעים את האמת. הם חייבים לדווח כדי לשמור על מראית עין של רלוונטיות.

אבל השפה שנבחרת בקפידה – שפה פסיבית, עדינה, מנותקת מהאלימות האכזרית של האירוע – נועדה למסגר את האירוע כעוד תקרית פלילית מצערת או טרגדיה אקראית. הניסוחים העדינים ודקויות המילים נועדו למנוע זעם ציבורי ולהשקיט את השטח. בפועל, הם פשוט מעוותים את המציאות דרך השמטה וטשטוש.

השורה התחתונה

התקשורת אמורה לשקף לנו את המציאות, אבל כשהיא בוחרת להשתמש בשפה פסיבית ומכובסת כדי לתאר רצח אכזרי ברחובות העיר, היא למעשה מעצבת מציאות שקרית. הפער העצום בין התיעוד הוויראלי של המחבל מאפגניסטן לבין הכותרות העדינות והמרדימות ב-BBC ובגארדיאן הוא תמרור אזהרה בוהק. מדינה שלא מסוגלת לקרוא לטרור בשמו, שלא מסוגלת לכתוב את המילים "מחבל" ו"רצח", היא מדינה שמאבדת את היכולת להתמודד עם המציאות ולהגן על עצמה. זה מצב מאוד מטריד, וזה שיעור חשוב עבורנו בחשיבה ביקורתית ובקריאה נכונה של מה שמנסים (או לא מנסים) לספר לנו בין השורות.