קריקטורות כנשק הסברתי: הסוד מאחורי הקמפיין לעולם המוסלמי

היום כבר אפשר לספר, ואני נרגש לחלוק איתכם את זה. לפני קצת יותר משנה, הרחק מאור הזרקורים, מצאתי את עצמי מעורב בפרויקט מיוחד, מרתק וחשוב מאין כמותו. יחד עם מזרחנים מובילים וחוקרים בחסד כמו עידית בר ודוקטור מוטי קידר, יצאנו למהלך של הסברה התקפית. המטרה שלנו הייתה שאפתנית: להפיץ תכנים בערבית, ישירות לעולם המוסלמי ולמדינות ערב, ואפילו לקמפוסים בארצות הברית. רצינו לערער את הנרטיב של חמאס מבפנים, וכלי הנשק המרכזי שלנו במערכה הזו היה כלי שלצערנו אנחנו בישראל כמעט ולא משתמשים בו כלפי חוץ – קריקטורות.

הקריקטורה שחושפת את הצביעות של חמאס

אני רוצה להראות לכם ולספר לכם על קריקטורה אחת מדהימה במיוחד, פרי יצירתו של הצייר האלוף נתן. הקריקטורה הזו היא למעשה מה שהכניס אותי עמוק לתוך הפרויקט הזה. במבט ראשון, רוב העולם המערבי, וגם רובנו כאן בישראל, כנראה לא נבין מיד מה כל כך מיוחד בה ולמה אני מתלהב ממנה כל כך. אבל כשמבינים את הניואנסים העמוקים של המזרח התיכון, מגלים שמדובר בפצצה הסברתית של ממש.

בקריקטורה רואים טרוריסט של חמאס – מחבל סוני לכל דבר ועניין – מגיע למסגד שיעי, ופשוט מתרפס בפני האימאם שלו. הוא עומד מול עלי ח'מינאי, המנהיג העליון של איראן שהוא כמובן מנהיג שיעי, ואומר לו בהכנעה: "אני לרשותך, האימאם".

כדי להבין את העוצמה של הדימוי הוויזואלי הזה, אנחנו חייבים להכיר את הרקע ההיסטורי והדתי. בעולם המוסלמי יש פער אדיר, תהום של ממש, ומלחמה עתיקת יומין בין הסונים לשיעים. מבחינה מספרית, הסונים מהווים בערך 80 עד 85 אחוזים מהעולם המוסלמי, בעוד שהשיעים הם מיעוט של כ-15 אחוזים (אם אנחנו מתעלמים לרגע מקבוצות ופלגים קטנים אחרים). הסכסוך ההיסטורי הזה מלווה בתחושה עמוקה של השיעים שנגזלה מהם הבכורה והשליטה באומה המוסלמית. השנאה שם היא תהומית.

ובכל זאת, קרה כאן משהו בלתי נתפס. איכשהו, הם הצליחו להתגבר על השנאה ההיסטורית הזו כשזה מגיע לדבר אחד ויחיד: המלחמה נגד ישראל. השיעים, ובראשם איראן, תמכו בארגון חמאס הסוני – גם תמיכה כספית אדירה וגם מעבר לכך, בחימוש ובהכוונה.

הפרויקט הסודי: לפנות אל המוסלמים המתונים

ההבנה של הדינמיקה הצבועה הזו עמדה בבסיס הפרויקט שלנו. יחד עם עידית בר ודוקטור מוטי קידר, יצרנו והפצנו תכנים שמטרתם הייתה כפולה וברורה.

ראשית, רצינו לפנות למוסלמים המתונים ברחבי העולם. רצינו לתת להם קול, לעודד אותם ולתת להם את הכלים להגיד בקול רם: "אנחנו לא מוכנים לשתף פעולה עם הדבר הנורא הזה שעשו מחבלי חמאס. אנחנו יוצאים נגד האסלאם הקיצוני שמכתים את הדת שלנו".

שנית, וזה החלק המבריק והעוקצני ביותר בעיניי, רצינו להציף את העובדה שחמאס, שמציגים את עצמם כסונים אדוקים ושומרי מצוות, מוכנים למעשה להקריב את העקרונות הדתיים הבסיסיים ביותר שלהם רק בשביל לקבל כסף מהשיעים. זהו מסר שאמור לעצבן ולתסכל מאוד את תומכי חמאס ואת הלוחמים שלהם בשטח. להראות להם שההנהגה שלהם צבועה, צינית, ומונעת מבצע כסף ולא מאידיאולוגיה דתית טהורה. כשלוחם סוני מבין שהמנהיג שלו מתרפס בפני שיעי תמורת דולרים, זה שומט את הקרקע מתחת לרגליים שלו.

קריקטורות כנשק תודעתי: מהשואה ועד ימינו

הבחירה שלנו להשתמש דווקא בקריקטורות לא הייתה מקרית. קריקטורות מאז ומתמיד שימשו כלי אדיר ועוצמתי בפרופגנדה ובתעמולה. הן עוקפות את השכל הישר, פונות ישר לרגש, ונחרטות בזיכרון. לצערי הרב, לאורך ההיסטוריה, הכלי הזה הופנה כמעט תמיד נגדנו, העם היהודי.

עוד בתקופת השואה, היה עיתון נאצי ידוע לשמצה בשם "דר שטירמר". אדולף היטלר ושר התעמולה שלו, יוזף גבלס, מאוד מאוד אהבו את העיתון הזה ואת העבודה האפקטיבית שהוא עשה בהפצת שקרים ארסיים על היהודים. הם הבינו שאיור אחד של יהודי עם אף ארוך עושה עבודה של אלף נאומי שטנה.

גם היום, המציאות לא שונה בהרבה. בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ישנם עיתונים שלמים וקריקטוריסטים מוכשרים שיודעים להפיץ מסרים כנגד ישראל וכנגד היהודים בצורה פנומנלית. הם משתמשים בכלי הזה כדי להחליש אותנו שוב ושוב, לצייר אותנו כמפלצות, ולהשפיע על דעת הקהל העולמית.

ואנחנו? איפה אנחנו בכל הסיפור הזה? אנחנו כמעט ולא יודעים לעשות את זה כלפי העולם החיצוני. אנחנו טובים מאוד בלעשות קריקטורות פנימיות, כאלה שצוחקות עלינו, על הפוליטיקאים שלנו ועל החברה הישראלית. אבל אנחנו כמעט ולא משתמשים בזה ככלי להסברה התקפית בעוד שנגדנו מנהלים מלחמה ויזואלית יומיומית. הפרויקט שלנו ניסה לשנות בדיוק את המשוואה הזו.

קווים חוצים גבולות: המאבק ההרואי של עידית בר

אני מספר לכם את כל הרקע הזה היום מסיבה מאוד ספציפית ומיוחדת. שותפתי לפרויקט, המזרחנית עידית בר, יוצאת ממש עכשיו בקמפיין המונים לרגל השקת ספרה החדש והמרתק שנקרא "קווים חוצים גבולות". הספר הזה מרכז את המידע הקריטי על המזרח התיכון וחושף סיפורים נוספים על קריקטורות מהעולם הערבי.

בעיניי, לכתוב ולהוציא ספר כזה זו פשוט מצווה גדולה. עידית היא לוחמת אדירה ברשתות הערביות. אם עדיין לא יצא לכם לראות אותה בפעולה, אתם חייבים לחפש איך היא מדברת ומתראיינת בבי-בי-סי (BBC) בערבית. מראיינים אותה, והיא יושבת שם לבדה מול פאנל שלם של אנשים שצועקים עליה ומנסים להקטין אותה. והיא? היא לא ממצמצת. היא אומרת את הדברים בצורה חדה, מגנה על ישראל ונלחמת ללא לאות למען העם שלנו.

חשוב לי להדגיש בצורה הכי ברורה שיש: אין לי כאן שום עמלות, אין לי שום אינטרס כלכלי, ואין פה איזה לינק שותפים סודי. לא מעניין אותי כלום חוץ מהעובדה שאתם תדעו יותר. שאתם תבינו לעומק גם על המדינות שסובבות אותנו, גם על האסלאם, וגם על הכלי העוצמתי הזה שנקרא קריקטורות – איך הם משתמשים בו כנגדנו, ואיך אנחנו יכולים וצריכים להשתמש בו בחזרה. זהו ניתוח מרתק שחיוני כדי להבין באמת איך העולם סביבנו עובד.

השורה התחתונה

כדי לנצח במערכה על התודעה, אנחנו חייבים להפסיק להתגונן ולהתחיל לתקוף. אנחנו חייבים להכיר את הכלים של האויב ולהשתמש בהם בעצמנו בצורה חכמה ומדויקת. אני מזמין אתכם לגשת להציץ בקמפיין ההמונים של עידית בר, לרכוש לעצמכם עותק מהספר "קווים חוצים גבולות" לפני כולם, ולהצטייד בידע שהוא הנשק החשוב ביותר שלנו.

בואו גם ניתן לה מילה טובה כאן בתגובות. אחרי שנתיים של עבודה באמת באמת קשה שהיא עושה בחזית ההסברה, כשהיא מגנה על עם ישראל בגופה ובקולה, מגיעה לה באמת מילה טובה. בואו נתמוך גם בספר וגם בעידית, ושיהיה לכולנו בהצלחה במלחמה הצודקת שלנו על האמת. עם ישראל חי!