האשליה והצביעות: מה באמת עומד מאחורי הקריאות לשחרור פלסטין?

אנחנו רואים אותם בכל מקום בתקופה האחרונה. יש לא מעט הפגנות ומהומות שפורצות בקהל, ברחובות, בקמפוסים. המונים צועדים, מניפים דגלים וצועקים סיסמאות. יש מי שתומכים ב"פלסטין", יש מי שקוראים ל"פלסטין השלמה", ויש מי שפשוט נסחפים אחרי ההמון. אבל כשעוצרים רגע את רעש המגפונים, ומתחילים לשאול את השאלות האמיתיות – מגלים ואקום מוחלט של ידע, ולא פעם – גם צביעות מסוכנת.

בואו נדבר רגע על מה שקורה שם בחוץ. בואו נפרק את הסיסמאות האלה, שלב אחר שלב, ונבין מה באמת עומד מאחוריהן.

האשליה המסוכנת: מה חמאס באמת רוצה?

אני מסתכל על אותם מפגינים שקוראים לשחרור, ואני רוצה לשאול אותם שאלה פשוטה: אתם באמת מאמינים שאתם מבינים מה חמאס רוצה? אתם חושבים שמדובר פה בסכסוך על נדל"ן?

יש תפיסה נאיבית, כמעט ילדותית, בקרב חלק מהמפגינים במערב. הם חושבים שאם רק ניתן לחמאס טריטוריות, אם רק נעשה עוד ויתורים קרקעיים, אם רק נזיז את הגבול – הכל יסתדר. הם באמת מאמינים שאם חמאס יקבל את מבוקשו הטריטוריאלי, פתאום אנשיו יניחו את הנשק, יפנו את המשאבים שלהם למחקר, לפיתוח, לעבודה ולבניית חברה משגשגת.

אתם ספקים בזה? אתם באמת חושבים שכך נראים הדברים בין חמאס לישראל? זו התעלמות מוחלטת מהמציאות, מהאמנה של חמאס, ומהמעשים שלו בפועל. מי שחושב שוויתור טריטוריאלי ישקיט ארגון טרור רצחני, פשוט לא מבין את המזרח התיכון.

שתיקה רועמת מול "שואה מודרנית"

אבל כאן מתגלה הצביעות הגדולה באמת. אותם אנשים שזועקים על זכויות אדם ועל צדק, פתאום מאבדים את הקול שלהם כשמדובר ביהודים.

איך אתם יכולים להצדיק את עצמכם? כשמזכירים לכם את ההולוקוסט המודרני – את מה שקרה באוקטובר – פתאום יש שתיקה. פתאום יש "הקשר". פתאום אי אפשר לגנות מעשי טבח, אונס ורצח של אזרחים תמימים.

האם אין לכם שום דבר אמיתי להציע ל"פלסטין", שאתם רק משתמשים בה כתירוץ? עבור רבים, הקריאה ל"שחרור פלסטין" היא לא באמת אהבת פלסטינים, אלא פשוט מתקפה אמוציונלית וחסרת מעצורים על אנשים יהודים. הסיסמה הזו משמשת כעלה תאנה שמסתיר שנאה עתיקה. כשמתעלמים מטבח באזרחים יהודים, או גרוע מכך – מצדיקים אותו, זה כבר לא מאבק פוליטי. זו אנטישמיות טהורה במסווה של זכויות אדם.

המיתוס ההיסטורי: על איזו "פלסטין" אנחנו מדברים?

ואז אנחנו מגיעים לטיעון ההיסטורי. המפגינים צועקים על אדמה גזולה ועל מדינה שהייתה ואיננה. אבל בואו נדייק בעובדות: אין דבר כזה "פלסטין" במובן ההיסטורי שהם מנסים לצייר.

על איזו פלסטין אתם מדברים? פלסטין של יאסר ערפאת? פלסטין של אש"ף (PLO)?

התנועה הלאומית הפלסטינית, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, היא תופעה מודרנית. היא לא מדינה עתיקה שנכבשה. היא נבנתה ועוצבה בעשורים האחרונים, במידה רבה סביב ארגונים כמו אש"ף ודמויות כמו יאסר ערפאת, שחרתו על דגלם את המאבק המזוין נגד ישראל. כשמפגין בקמפוס בארה"ב או באירופה צועק "פלסטין", הוא לא נשען על היסטוריה של אלפי שנים, אלא על נרטיב פוליטי שנתפר במיוחד כדי לנגח את זכות הקיום של מדינת ישראל.

שורה תחתונה

בפעם הבאה שאתם נתקלים במישהו שצועק סיסמאות בעד חמאס או נגד ישראל, אל תתגוננו – תשאלו שאלות. תשאלו אותם אם הם באמת מבינים מה חמאס רוצה. תעמתו אותם עם השתיקה שלהם מול הטבח של השבעה באוקטובר. תשאלו אותם על ההיסטוריה האמיתית של אש"ף וערפאת.

הסברה התקפית מתחילה בלחשוף את הבורות ואת הצביעות של הצד השני. כשאנחנו מעמידים להם מראה, מתברר מהר מאוד שמאחורי המגפונים והדגלים, אין טיעון אמיתי – יש רק סיסמאות ריקות, ושנאה אחת ישנה.