מפרקים טענות ברשת: האמת על 1948, טנטורה והתמיכה בישראל

לא יוצא לי הרבה לעשות את זה, אבל הפעם החלטתי לקחת תגובה אחת ספציפית שקיבלתי, להתייחס אליה ולפרק אותה לגורמים. אני עושה את זה כי אני חושב שיש כאן הזדמנות ללמידה מעניינת, וזה יהיה בעל ערך עבורכם לראות איך ניגשים לטיעונים כאלה.

רק כדי לתת קונטקסט: התגובה הזו נכתבה על סרטון שעסק בבדיקת DNA שעשיתי. הסרטון הראה איך אפשר לזהות יהודים גם ברמה הגנטית, וסיפרתי בו על החוויה האישית שלי. בתגובה, מגיב בשם אלי סיפר שכבר כשהיה קטן הפך לאתאיסט, שכל הטיעונים הדתיים הם "סיפורי אלף לילה ולילה", והוסיף שלל טענות נגד ישראל.

אני מתעלם לחלוטין מכל ההתקפות האישיות שלו. הוא קרא לי "רשע" בגלל שהצגתי בדיקת DNA – אני לא באמת יודע למה זה הופך אותי לרשע, אבל זה לא משנה. מה שמעניין, וזה גם מה שעניתי לו, הוא האירוניה: הזמנתי אותו לגשת לכל מדינה מוסלמית במזרח התיכון ולהגיד בריש גלי שמוחמד והקוראן הם "חרטא". כמה אירוני שדווקא כאן, במדינת היהודים, הוא יכול להרשות לעצמו להגיד את הדברים האלה ולדעת שלא יקרה לו כלום.

אבל מעבר לזה, הוא העלה כמה טיעונים שחוזרים על עצמם לעיתים קרובות בשיח האנטי-ישראלי. בואו ניקח אותם אחד-אחד ונתייחס אליהם ברצינות.

טיעון ראשון: "ב-1948 הפלסטינים גורשו בכוח הנשק"

הטיעון הראשון שלו גורס שבשנת 1948, הערבים (או ה"פלסטינים") גורשו מכאן בכוח.

אז קודם כל, אם כבר מדברים על עובדות, צריך להזכיר: לא היהודים, ובטח לא מדינת ישראל שאך זה קמה, פצחו במלחמה נגד אף אחד ב-1948. הערבים המקומיים, יחד עם צבאות ערב, הם אלו שתקפו את מדינת ישראל. יש כאן אבסורד מובנה בנרטיב הזה: אתם גם תוקפים את מדינת ישראל, גם מפסידים במלחמה, ואז בוכים שאתם לא בביתכם.

סטטיסטית, אמנם היה חלק שגורש, אך הגירוש הזה נבע מסיבות טקטיות ומבצעיות הקשורות למיקום היישובים בזמן מלחמה קיומית. מה שקרה בפועל הוא שחלק עצום פשוט עזב או ברח – כי ככה זה במלחמה. חלק משמעותי עוד יותר עזב בגלל שצבאות ערב קראו להם להתפנות, הבטיחו שישתלטו על השטח, ואמרו להם שיוכלו לחזור לאחר הניצחון. דבר שכמובן לא קרה.

אני מפנה את כל מי שטוען את הטענה הזו לבדוק מה קרה ספציפית בעיר חיפה. הגנרל הבריטי יו סטוקוול ממש התחנן בפני הערבים: "אל תעזבו, היהודים לא יעשו לכם כלום". ובכל זאת, הם בחרו להקשיב לצבאות ערב, וחלק גדול מהם פשוט קם ועזב.

בהקשר הזה, חשוב להוסיף עוד נקודה: בסופו של יום, גבולות של המון מדינות בעולם נקבעו דרך כיבושים צבאיים, הרחבת שטחים ותפיסת מקומות אסטרטגיים בעקבות מלחמות. זה לא משהו שייחודי רק לישראל. יתרה מכך, מה עם מאות אלפי היהודים שחיו בעיראק, באיראן ובמרוקו וברחו על חייהם? היום יש מדינות מוסלמיות במזרח התיכון שאין בהן אפילו יהודי אחד בגלל הגירושים האלה. משום מה, אף אחד לא עסוק בזה ואף אחד לא מחפש את מסמכי הטאבו שלהם. הגיע הזמן להתנער מהצביעות הזו.

טיעון שני: "הטבח בטנטורה" – עלילת דם שהופרכה

הטיעון הבא של המגיב היה הפניה לסרט התיעודי על "טנטורה". הוא כתב לי: "לך תצפה בסרט... אולי תפגוש שם את אבא שלך מעיד על מעשיו בגאווה ותבין שמה שחירבנו לך לראש מהילדות הוא סילוף מוחלט של האמת".

הבעיה של המגיב היא שאני באמת קורא את החומר ומכיר אותו היטב. מי שייכנס אל עובי הקורה יגלה שהסיפור של טנטורה (בדומה למיתוס של דיר יאסין, שהפרכתי בסרטונים קודמים) הוא עלילה.

כל הסיפור של טנטורה, שעלה לכותרות וזכה לסרטים, נולד מעבודת מחקר שעשה בחור בשם טדי כ"ץ באוניברסיטת חיפה. בעבודה שלו הוא העלה את הטענה שחיילי חטיבת אלכסנדרוני, שבאו לכבוש את היישוב במאי 1948, ביצעו שם טבח.

מה קרה בפועל? כל הסיפור התברר כ"חרטא" אחת גדולה. לוחמי חטיבת אלכסנדרוני החליטו לתבוע את טדי כ"ץ תביעת דיבה על השקרים הללו. כשהדבר הגיע לבית המשפט, טדי כ"ץ לא רק שהגיע להסכם פשרה, אלא פרסם התנצלות פומבית והודה שהכל היה סילוף.

העובדה שאנשים עדיין נתפסים לסיפור של טנטורה רק מראה שהם לא מכירים מספיק את החומר. מי שבאמת יצלול אל העובדות יגלה שמדובר בסילוף ובעלילת דם אחת גדולה.

טיעון שלישי: "התמיכה האוונגליסטית בישראל נעלמת"

לסיום, המגיב החליט לתייג אותי פוליטית. הוא כתב: "אתה, סמוטריץ', בן גביר וכל מי שחושב כמוכם יכולים להמשיך לפנטז... זה עניין של זמן עד שהאוונגליסטים הציונים שתומכים בכם ילכו ויתמעטו".

קודם כל, זה מאוד מעניין. הסרטון המקורי שלי היה סרטון מדעי לחלוטין. לא הבעתי בו שום דעה פוליטית, רק ציינתי שזו מדינת היהודים שנועדה לעם היהודי. מסתבר שזה מספיק כדי להכליל אותי אוטומטית בקבוצה פוליטית מסוימת. זה חלק מניסיון קלאסי לעשות דמוניזציה, אבל לא ניכנס לזה כרגע.

מה שמעניין הוא הטיעון עצמו: הטענה שמדינת ישראל לא יכולה להתקיים ללא האוונגליסטים הנוצרים, ושהם הולכים ומתמעטים.

אז בואו נסתכל על הנתונים. מחקר שפורסם לאחרונה (ספטמבר 25) מראה דווקא על גידול בתמיכת האוונגליסטים הנוצרים בישראל. כלומר, המגיב נמצא בבעיה קשה עם העובדות שלו. גם אם נניח לרגע שהקיום שלנו תלוי בתמיכה הזו (ואני ממש לא מסכים עם ההנחה הזו), הסטטיסטיקה עובדת נגדו. הצמיחה של האוונגליסטים רק הולכת וגדלה.

השורה התחתונה

כשאתם נתקלים בתגובות נחרצות ברשת, שמלאות בביטחון עצמי, בהאשמות קשות ובשמות של סרטים או אירועים היסטוריים – אל תיבהלו. מאחורי הביטחון הזה מסתתרת פעמים רבות בורות, הישענות על נרטיבים שהופרכו בבית המשפט, והתעלמות מוחלטת מהעובדות ההיסטוריות והדמוגרפיות.

התפקיד שלנו הוא להכיר את ההיסטוריה שלנו, לדעת את העובדות, ולא לפחד להעמיד דברים על דיוקם.

מה אתם חושבים? מוזמנים לכתוב לי בתגובות.