הסכנה החדשה ברשת: איך ארגונים צדים חיילי צה״ל ואיך נתגונן

חברים, מה נשמע? אני רוצה להרים היום דגל אדום על תופעה מטרידה מאוד שמתרחשת ממש עכשיו, מתחת לאף שלנו במרחב הדיגיטלי. מדובר בפרויקט מאורגן, מתוכנן ומסוכן של הצד השני, פרויקט שאמור להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל אחד ואחת מאיתנו – ובמיוחד אצל מי ששירת או משרת כעת בסדיר או במילואים. המטרה שלהם ברורה: לאסוף עלינו מידע, לזרוע פחד, ולנסות לפגוע בנו ברגע שאנחנו יוצאים מגבולות המדינה.

ציד וירטואלי: איך פועלת שיטת איסוף המידע?

אחד הדברים שאני רואה ממש בימים האחרונים הוא מאמץ ממוקד לקחת שמות של חיילי צה"ל ולנסות לקשר אותם ישירות לאירועים ספציפיים שקרו במהלך מלחמת חרבות ברזל. הם לא מסתפקים בסיסמאות כלליות; הם מחפשים "פנים ושמות" כדי לבנות תיקים ציבוריים.

דוגמה בולטת לכך היא הניסיון לחבר שמות של חיילים מסוימים לאירוע שבו נהרגה הילדה הפלסטינית הינד רג'ב ברצועת עזה. זהו אירוע שקיבל תהודה תקשורתית עצומה ברחבי העולם, והצד השני מנצל את המומנטום הזה כדי להצביע על חיילים ספציפיים ולהכריז: "אלה האנשים שהשתתפו באירוע".

חשוב להבין שלא מדובר ביוזמה של כמה אנשים בודדים שיושבים מול המחשב. ישנם ארגונים שלמים שזהו כל תפקידם. הם פועלים בשיטות של מודיעין גלוי (OSINT), צדים את החיילים האלה ברשתות החברתיות, סורקים את הפרופילים שלהם, ממפים את רשימות החברים שלהם, ומחפשים כל פיסת מידע שתוכל לשמש נגדם. המטרה המרכזית של איסוף המידע הזה היא לזהות מתי אותם חיילים נמצאים בחו"ל, לצורך ניסיונות להעמיד אותם לדין במדינות זרות, או גרוע מכך – כדי לתקוף אותם פיזית.

לוחמה פסיכולוגית: ההדלפה של אל ג'זירה

האיום הזה לא נעצר רק באוספי מידע עצמאיים ברשת. רק היום התפרסם שרשת "אל ג'זירה" טוענת שהדליפה מסמך חסר תקדים ובו לא פחות מ-30 אלף שמות של משרתים בחיל האוויר – טייסים, נווטים ואנשי צוות אוויר שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל. לטענת הרשת, אלו אנשים שלקחו חלק ב"רצח עם".

אני אגיד לכם בכנות: אני לא יודע אם המסמך הזה אמיתי, ולא ראיתי את המסמך עצמו במו עיניי. ייתכן שמדובר במידע ממוחזר, ייתכן שזה זיוף מוחלט, וייתכן שיש שם גרעין של אמת. אבל האמת היא שזה בכלל לא משנה. הטקטיקה כאן היא שקופה לחלוטין, וזו קלאסיקה של לוחמה פסיכולוגית.

המטרה של ההדלפות והפרסומים האלה, במיוחד כשהם מגיעים מגוף תקשורת כמו אל ג'זירה, היא להפחיד אותנו. הם רוצים לגרום ללוחמים שלנו להרגיש נרדפים, לגרום למשפחות שלהם לחשוש, ולגרום לכל חייל לחשוב פעמיים לפני שהוא לובש מדים או מגן על המדינה.

שביל הזהב: זהירות מבלי להתבייש

אז איך אנחנו אמורים להגיב לכל זה? קודם כל, להבין את הטקטיקה ולא ליפול למלכודת הפחד.

אני באופן אישי לא מאלה שמפחדים. אם תיכנסו לפרופיל שלי, תראו שאני לא רק מציין בגלוי שאני משרת במילואים, אלא שיש שם גם תמונות שלי על מדים. אני גאה בשירות שלי, ואני לא מתכוון לתת לאף ארגון עוין להפחיד אותי או לגרום לי להסתתר. אבל – ויש כאן אבל גדול – אני זהיר.

אחד הדברים הקריטיים ביותר שצריך להיזהר מהם היום הוא העלאת תמונות מחו"ל בזמן אמת. כשאתם טסים לחופשה, לכנס או לעבודה בחו"ל, אל תפרסמו את המיקום שלכם בלייב. אתם רוצים לשתף חוויות? מעולה. תעשו את זה בדיעבד, אחרי שכבר חזרתם לארץ. כרגע, כשיש ממש ארגונים שצדים אנשים, העלאת סטורי עם מיקום מדויק בחו"ל היא פשוט סיכון שאסור לקחת.

איך מתגוננים הלכה למעשה?

כדי לשמור על עצמנו מבלי להיכנע לפחד, יש כמה צעדים פשוטים שכל חייל ומשרת מילואים חייב לאמץ כחלק משגרת החיים הדיגיטלית שלו:

1. השהיית פרסומים בחו"ל: כפי שציינתי, הכלל החשוב ביותר הוא לא להעלות תוכן בזמן אמת כשאתם מחוץ לגבולות ישראל. צלמו, תיהנו, ותעלו את התמונות רק אחרי שנחתתם בחזרה בנתב"ג.
2. בקרת חברים ועוקבים: הארגונים האלה משתמשים בפרופילים פיקטיביים כדי לחדור למעגלים החברתיים שלכם. אל תאשרו בקשות חברות מאנשים שאתם לא מכירים אישית, גם אם יש לכם "חברים משותפים".
3. צמצום חשיפת מידע רגיש: אין צורך לפרסם ברשתות החברתיות את היחידה המדויקת שבה אתם משרתים, מיקומים של בסיסים, או שמות של חברים לצוות. אפשר להיות גאים במדים גם בלי לספק לאויב מודיעין חינם.

לא ניתן להם לנצח בתודעה

המאבק הזה הוא על התודעה שלנו לא פחות מאשר על הביטחון הפיזי שלנו. מצד אחד, אני לא מסתיר את עובדת היותי חייל בצה"ל או מילואימניק. אני חושב שביום שבו כולנו נתבייש בזה, נוריד פרופיל וננסה להסתיר את מי שאנחנו ואת מה שעשינו למען המדינה – זה יהיה היום שבו הם ינצחו. ההסתרה הזו תשרת אותם ואת הנרטיב השקרי שלהם.

אנחנו צריכים למצוא את דרך האמצע. אנחנו צריכים להיות גאים בזה שאנחנו משרתים בצבא ההגנה לישראל, לעמוד זקופים מול ההאשמות ההזויות שלהם, אבל במקביל – להיות מאוד מאוד זהירים וחכמים בהתנהלות הדיגיטלית שלנו.

השורה התחתונה

האויבים שלנו הבינו שהם לא יכולים לנצח אותנו רק בשדה הקרב הפיזי, ולכן הם פתחו חזית נוספת של ציד וירטואלי ולוחמה פסיכולוגית. הם אוספים שמות, מחברים נתונים ומנסים להלך עלינו אימים.

התשובה שלנו צריכה להיות מורכבת משני יסודות: גאווה וזהירות. אל תתביישו בשירות שלכם, אל תתנו להם להפחיד אתכם, אבל גלו אחריות. אל תנדבו להם מידע בחינם, אל תאשרו אנשים שאתם לא מכירים ברשתות, ובעיקר – אל תעלו תמונות בזמן אמת כשאתם שוהים בחו"ל.

אנא שימו לב לנושא הזה, ושתפו את המידע הזה כדי שכולם יכירו את הסכנה ויידעו איך להתגונן.