פלסטין המזרחית והמשמעות האמיתית של ״מהנהר ועד הים״

כשאני באתי לעולם וכשאני חייתי בישראל, המילה ״פלסטין״ הייתה מילה שכולם מכירים. גם היום, זו מילה שנזרקת לאוויר בכל דיון, בכל עימות טלוויזיוני ובכל הפגנה ברחבי העולם. כולם מדברים על פלסטין, כולם דורשים לשחרר את פלסטין, וכולם בטוחים שהם יודעים בדיוק במה מדובר.

אבל כאן בדיוק אני אוהב לעצור את השיחה. כשאדם עומד מולי ומתחיל לדבר בלהט על הנושא, אני שואל אותו שאלה אחת פשוטה, שאלה שמשנה את כל מסלול הדיון: על איזו פלסטין בדיוק אתה מדבר? האם אתה מדבר על פלסטין המערבית או על פלסטין המזרחית?

השאלה הזו בדרך כלל גוררת שתיקה או מבט מבולבל. רוב האנשים, ולמען האמת גם רבים כאן אצלנו בישראל, בכלל לא יודעים שיש דבר כזה שנקרא ״פלסטין המזרחית״. התרגלנו לחשוב במונחים צרים מאוד, אבל כדי להיות יעילים בהסברה שלנו, אנחנו חייבים להכיר את התמונה המלאה.

המנדט הבריטי והמפה שנשכחה

כדי להבין את המושג הזה, אנחנו צריכים לחזור קצת אחורה בזמן. אם הייתם מסתכלים על השטח שקיבלה בריטניה בתור המנדט הבריטי על פלסטין, בתום מלחמת העולם הראשונה, הייתם רואים תמונה שונה לחלוטין מזו שמציירים לנו היום. לא מדובר רק במפת ארץ ישראל המוכרת לנו, זו שמשתרעת בין נהר הירדן לים התיכון. מדובר בכל השטח שעבר הירדן.

כלומר, גם את מה שידוע בתור ירדן כיום, היה חלק מאותו שטח. באותה תקופה, אפילו מבחינת שם, לא היה שם ייחודי או עצמאי למדינה הזאת. פשוט אמרו: ״אוקיי, זה מעבר לירדן״ – Trans Jordan. זה היה חלק בלתי נפרד מאותה יחידה טריטוריאלית שנקראה תחת המנדט הבריטי ״פלסטין״.

השאלה שכל מסביר חייב לשאול

ההבנה ההיסטורית הזו מובילה אותנו לנקודה קריטית בשיח, נקודה שהיא לב ליבה של ההסברה ההתקפית. יש לנו כיום מדינה, ירדן, שיש בה פלסטינים. עם זאת, היא נשלטת לא על ידי פלסטינים. ואז נשאלת השאלה המתבקשת, ואותה אתם צריכים להפנות לכל מי שתוקף את ישראל: אז למה הם לא מתקוממים שם?

אם המאבק הוא באמת על שחרור ״פלסטין״ ההיסטורית, ואם המטרה היא עצמאות פלסטינית בכל השטח המקורי של המנדט מתום מלחמת העולם הראשונה, מדוע אין זעם בינלאומי על כך שירדן אינה מדינה פלסטינית? מדוע אין הפגנות ענק שקוראות לשחרר את עבר הירדן ולהעביר את השלטון לידי הפלסטינים שחיים שם?

אבודים בתרגום: הסוד של ״מהנהר ועד הים״

כדי להבין את חוסר ההתקוממות הזה, אנחנו צריכים להסתכל על אחת הסיסמאות המוכרות והנפוצות ביותר בהפגנות נגדנו: ״From the river to the sea״ (מנהר הירדן ועד הים). למה, בעצם, הם מדברים רק על שטח ארץ ישראל המערבית ולא על השטח המלא שהיה חלק מאותה ״פלסטיין״ בתום מלחמת העולם הראשונה?

התשובה האמיתית והכואבת נעוצה במשפט שאמרתי עכשיו באנגלית. אתם תשמעו את המשפט הזה בכל ההפגנות. הם צועקים את זה באנגלית בקמפוסים וברחובות אירופה וארה״ב, וזה נשמע לאוזן המערבית כמו קריאה לגיטימית לשחרור טריטוריאלי או לזכויות אדם. אבל, אם אתם תשאלו את עצמכם איך המשפט הזה נאמר בערבית, אתם תגלו את האמת שמסתירים מאיתנו.

בערבית, הם לא אומרים את זה ככה. המשפט המקורי לא מדבר רק על גבולות גיאוגרפיים סתמיים של נהר וים. המשפט המקורי בערבית אומר משהו אחר לגמרי: ״מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה ערבית״.

כוחה של הסברה התקפית

כשאנחנו מבינים את הפער הזה בתרגום, אנחנו מקבלים לידינו כלי הסברתי רב עוצמה. ההבדל בין הסיסמה באנגלית לסיסמה בערבית אינו מקרי. זוהי טקטיקה. באנגלית, המסר מרוכך ומותאם לאוזן המערבית. בערבית, שפת האם של אלו שמובילים את המאבק, המסר נשאר נאמן למטרה האמיתית.

כשאנחנו עוברים להסברה התקפית, אנחנו לא נשארים בעמדת מגננה. אנחנו לא רק מסבירים למה אנחנו צודקים, אלא חושפים את המניעים האמיתיים של הצד השני. בפעם הבאה שאתם נתקלים במישהו שצועק את הסיסמה הזו, אל תתגוננו. תשאלו אותו אם הוא יודע מה הוא צועק בערבית. תשאלו אותו על המנדט הבריטי ועל פלסטין המזרחית. תעבירו את הכדור למגרש שלו.

השורה התחתונה

הדרישה שפלסטין תהיה ערבית מסבירה את הכל. ולכן, פלסטינה המזרחית – או בעצם מדינת ירדן של ימינו – לא באמת מעניינת אותם. למה? כי היא כבר ערבית. המאבק, כפי שמשתקף מהסיסמה המקורית, אינו על הקמת מדינה ללאום הפלסטיני בכל השטח ההיסטורי של המנדט, אלא על הבטחת שלטון ערבי בלעדי במרחב. ברגע שמבינים את זה, כל התמונה משתנה, ויש לכם תשובה אחת פשוטה ומוחצת לכולם.