הסיסמה "לשחרר את פלסטין": האם זו קריאה לעוד 7 באוקטובר?

שלום לכולם, כאן אריאל אורבוך.

לא פעם אנחנו נתקלים ברשתות החברתיות, בהפגנות בקמפוסים או בראיונות בתקשורת הזרה, בסיסמאות שנשמעות לאוזן המערבית כמו קריאות תמימות לזכויות אדם. אבל כשאנחנו עוצרים רגע ומקשיבים באמת למה שנאמר, התמונה שמתגלה היא הרבה יותר אפלה.

בסרטון שעלה לאחרונה, שבו צפיתי בזכות חברתי מוריה, נחשפתי לנאום מרתק ונוקב של רב בארצות הברית. הוא מנתח בצורה כירורגית את המציאות הפוליטית האמריקאית סביב ישראל, וטובע משפט שחייב להדהד אצל כל מי שעוסק בהסברה: הקונספט לפיו "לשחרר את פלסטין" (Free Palestine) הוא פשוט מילה נרדפת ל"עוד 7 באוקטובר".

ההבדל בין ביקורת פוליטית לשלילת קיום

כדי להבין את עומק הבעיה, הרב מתמקד בדמותו של זורן ממדני (Zohran Mamdani), פוליטיקאי המזוהה עם ארגון ה"סוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה" (DSA). הרב מתאר אותו כ"לוחם דוגמטי".

חשוב להבין את ההבחנה שהרב עושה כאן. במדינה דמוקרטית, פוליטיקה מטבעה מכילה חילוקי דעות. ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, דיונים על גבולות, כלכלה או זכויות – כל אלו הם חלק מהמשחק הדמוקרטי הלגיטימי. אבל ממדני, וכמוהו רבים אחרים בזרם הקיצוני, לא עוסק בביקורת לגיטימית.

הוא אינו פשוט "מבקר את ישראל". האופוזיציה שלו כלפינו היא מוחלטת ודוגמטית. הוא לא חושב במונחים של פתרון סכסוך או חיים משותפים; הוא חושב שישראל כלל לא צריכה להתקיים. זו אינה ביקורת על מה שישראל עושה, אלא על מה שישראל הינה.

אמונות הליבה שמאחורי המילים

אחת הנקודות החזקות ביותר בנאום היא ההתייחסות לסיסמאות שאנחנו שומעים ללא הרף: "לגלבל את האינתיפאדה" (Globalize the Intifada), "לשחרר את פלסטין" (Free Palestine), ו"מהנהר עד לים" (From the river to the sea).

הרב שואל שאלה מתבקשת: איך ייתכן שפוליטיקאי כל כך מוכשר, בעל יכולות רטוריות ווירטואוזיות מרשימות כל כך, לא מסוגל לספק הסבר מניח את הדעת או להתנער מהתמיכה שלו בסיסמאות האלימות הללו?

התשובה שלו, כפי שנאמרה באנגלית צלולה, היא המפתח להבנת האירוע כולו: "הסיבה שפוליטיקאי מוכשר זה... לא הצליח להסביר באופן משכנע את תמיכתו בסיסמאות... היא שהסיסמאות הללו מייצגות את אמונות הליבה שלו" (These slogans represent his core beliefs).

הם לא פולטים את הסיסמאות האלה בטעות. זו לא מעידה בלשון ולא חוסר הבנה של ההקשר ההיסטורי. הם לא מתנערים מהן כי הם באמת ובתמים מאמינים בהן. זוהי התשתית האידיאולוגית שמנחה את הפעילות הפוליטית שלהם.

"לשחרר את פלסטין" = עוד 7 באוקטובר

כאן אנחנו מגיעים לשורת המחץ, לתרגום האמיתי של הסיסמאות הללו לשפת המציאות.

מאז סוף שנת 2023, המציאות שלנו השתנתה ללא היכר. כשאנחנו שומעים היום את הקריאה "לשחרר את פלסטין", אנחנו חייבים להבין למה בדיוק הם מתכוונים. כפי שהרב מדגיש בסוף דבריו, מי שקורא "לשחרר את פלסטין", מי שקורא "מהנהר עד לים" – קורא למעשה לחזרה על אירועי ה-7 באוקטובר.

הם לא מבקשים להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל; הם מבקשים להחליף את ישראל. והדרך לעשות זאת, מבחינתם, היא דרך אותה אלימות רצחנית שחווינו. מבחינתם, ה-7 באוקטובר אינו טרגדיה או פשע מלחמה איום ונורא – הוא מודל לחיקוי. זוהי המשמעות המזעזעת של "אמונות הליבה" שלהם.

איך אנחנו צריכים להגיב? המעבר להסברה התקפית

בדיוק בנקודה הזו נכנסת לתמונה ההסברה ההתקפית. הנטייה הטבעית שלנו, כישראלים וכיהודים, היא להתגונן. כשמאשימים אותנו בכיבוש או בפגיעה בזכויות אדם, אנחנו מיד מתחילים להסביר על זכותנו ההיסטורית, על צורכי הביטחון שלנו ועל המאמצים של צה"ל להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. זה חשוב, אבל זה לא מספיק.

הסברה התקפית דורשת מאיתנו להפוך את הקערה על פיה. במקום להצטדק, אנחנו צריכים לתקוף את העמדה המוסרית של הצד השני. כשאדם כמו זורן ממדני או כל פעיל אחר בקמפוס צועק "לשחרר את פלסטין", השאלה הראשונה שלנו אליו צריכה להיות: "האם אתה מגנה את ה-7 באוקטובר?".

כפי שהרב הוכיח, הם לא יגנו. הם לא יצליחו להסביר את עצמם בצורה משכנעת, כי ה-7 באוקטובר הוא היישום המעשי של הסיסמאות שלהם. כשאנחנו חושפים את זה, אנחנו שומטים את הקרקע המוסרית מתחת לרגליים שלהם. אנחנו חושפים בפני העולם המתון שמי שעומד מולו אינו לוחם חופש, אלא תומך טרור דוגמטי ששואף להשמדת מדינה שלמה.

שורה תחתונה

חברים, אנחנו נמצאים בחזית של מלחמה תודעתית. כדי לנצח בה, אנחנו חייבים קודם כל להפסיק להיות נאיביים.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפרש את הסיסמאות של האויבים שלנו ושל תומכיהם דרך המשקפיים המערביים, שוחרי השלום שלנו. כשהם אומרים "Globalize the Intifada", הם מתכוונים לאלימות נגד יהודים בכל העולם. כשהם אומרים "Free Palestine", הם מתכוונים לחיסול מדינת ישראל ולעוד 7 באוקטובר.

התפקיד שלנו, כלוחמי הסברה, הוא לחשוף את האמת הזו בדיוק כפי שעשה הרב בנאומו. עלינו להציב מראה מול הפוליטיקאים והפעילים הללו, להסיר את המסכה המעודנת של ה"זכויות אדם" שהם עוטים על עצמם, ולהראות לעולם את פרצופה האמיתי של האידיאולוגיה שלהם. רק כשנבין ונסביר מהן באמת "אמונות הליבה" שלהם, נוכל להתמודד מולן ולנצח.