עלילת הדם החדשה של חמאס: "הישראלים טבחו בעצמם בנובה"

אני הולך להראות לכם עכשיו סרטון סופר מטריד, ואם עדיין לא יצא לכם לראות אותו, חשוב מאוד שתצפו בו ותבינו מול מה אנחנו מתמודדים. בסרטון הזה, יושב דובר חמאס מול המצלמה, ובשיא החוצפה, בביטחון עצמי מוחלט, מספר לעולם סיפור שקשה בכלל לתפוס את רמת העיוות שבו. הוא טוען שמי שלמעשה טבח בישראלים בפסטיבל הנובה בבוקר השבעה באוקטובר, בכלל לא היו מחבלי הנוחבה. בכלל לא חמאס. אלה היו הישראלים בעצמם.

כן, שמעתם נכון. הוא יושב שם, בראיון רשמי, ואומר שככל הנראה חיילים ישראלים התחפשו למחבלי נוחבה, ירדו לשטח, וטבחו באנשיהם שלהם. ולמה שישראל תעשה דבר כזה, לטענתו? הכל בשביל להצדיק את ההרג של 75,000 פלסטינים בעזה. הוא טוען שהממשלה הישראלית הקריבה את האזרחים שלה כדי לייצר תירוץ, עילה למלחמה.

למה השקר הזה כל כך מטריד אותי?

אני רוצה להגיד לכם למה הסרטון הזה כל כך מטריד אותי. וזה לא בגלל שהשקרן הזה משקר. לזה אנחנו כבר רגילים, את זה אנחנו מכירים היטב. השקרים של חמאס הם לא תופעה חדשה, והם חלק בלתי נפרד ממכונת התעמולה שלהם. עזבו אפילו את העובדה שיש לנו עדויות חותכות מהמצלמות שלהם עצמם – מצלמות הגופרו שהמחבלים נשאו על גופם ותיעדו בזמן אמת את הזוועות שהם ביצעו. העובדות, במקרה הזה, פשוט לא מעניינות אותם והן הופכות ללא רלוונטיות במלחמת התודעה.

אז למה זה בכל זאת כל כך מטריד? כי כשהם מתחילים לייצר נרטיב מסוים, כשהם זורעים את הזרע של השקר הזה באוויר, זה לא נעצר שם. אני רוצה שתדעו שיש קבוצות שלמות, ארגונים שלמים ברחבי העולם, שממומנים על ידי מדינות כמו קטאר וגורמים עוינים אחרים, שהתפקיד היחיד שלהם הוא לקחת את המסרים ההזויים האלה ולהפוך אותם למשהו שנראה לגיטימי.

מכונת הרעל: איך שקר הופך ל"עובדה"

התהליך הזה הוא שיטתי ומאורגן. הארגונים האלה לוקחים את השקר הגס של דובר חמאס, והופכים אותו לטקסטים אקדמיים כביכול. הם כותבים על זה מאמרים, הם מוציאים ספרים, והכי גרוע – הם מכניסים את זה לוויקיפדיה. הם מייצרים ערכים בוויקיפדיה שמציגים את השקר הזה כעוד זווית ראייה.

ברגע שזה קורה, נהיית עוד גרסה לסיפור. זה לא אומר בהכרח שזו תהיה הגרסה השולטת או הגרסה שמשתלטת לחלוטין על השיח העולמי, אבל נהיית פשוט עוד גרסה. וכאן טמונה הסכנה האמיתית. כשסטודנט בקמפוס בארצות הברית, או עיתונאי באירופה, יחפש מידע על מה שקרה בפסטיבל הנובה, הוא ייתקל בשתי גרסאות. הוא יקרא שיש את "הטענה הישראלית" ויש את "הטענה הפלסטינית".

הסכנה של שתי גרסאות להיסטוריה

אני רוצה שתדעו, שאם השנים יעברו ומה שיקרה זה שאנחנו נשב בחיבוק ידיים – ללא מלחמה עיקשת מצידנו בפן ההסברתי – יהיו שתי ורסיות. יהיו שתי נקודות מבט לגיטימיות כביכול למה שקרה בשבעה באוקטובר. אתם קולטים את האבסורד? הזבלים האלה טבחו בנו, רצחו, אנסו, חטפו ושרפו את האנשים שלנו, ואז אנחנו אלה שצריכים בכלל להסביר שזה לא היינו אנחנו!

אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו בטוויטר (X), בפייסבוק, וברשתות החברתיות, אני צריך להתנצל ולהסביר שאנחנו לא רצחנו את עצמנו. שהישראלים לא התחפשו למחבלים כדי להרוג ישראלים אחרים. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו המציאות של מלחמת ההסברה שבה אנחנו נמצאים. המראיין בסרטון אפילו שואל את דובר חמאס: "אז אתה אומר שהממשלה הישראלית נכונה להרוג אנשים משלה כדי לנסות להאשים את האנשים שלכם?" והוא עונה בשיא הרצינות שהישראלים מקריבים קורבן קטן כדי להצדיק הרג של עשרות אלפי פלסטינים.

אנחנו חייבים לעבור להסברה התקפית

המסקנה מכל זה היא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות שאננים. אנחנו לא יכולים להגיד "זה שקר כל כך מטופש שאף אחד לא יאמין לו". כי ההיסטוריה מוכיחה ששקר שחוזרים עליו מספיק פעמים, ומגבים אותו בתקציבי עתק של מיליארדי דולרים מקטאר, בסוף מחלחל.

אנחנו חייבים לעבור להסברה התקפית. אנחנו צריכים להיות אלה שמכתיבים את הנרטיב, שמציפים את הרשתות באמת שלנו, שלא נותנים לשקרים האלה לעבור בשקט אפילו לא לרגע אחד. אנחנו צריכים לחשוף את מנגנוני המימון שעומדים מאחורי השקרים האלה, להילחם על כל ערך בוויקיפדיה, ולא לתת לאף אחד לייצר "גרסה חלופית" לטבח שבוצע בעם שלנו.

השורה התחתונה

האויב שלנו מבין שהמלחמה לא מתנהלת רק בשדה הקרב הפיזי עם נשק ותחמושת, אלא גם בשדה הקרב התודעתי. השקרים של חמאס, מגובים בכסף קטארי ובארגונים אנטי-ישראליים, נועדו לשכתב את ההיסטוריה ולהפוך את הקורבן לתוקפן. אם לא נילחם על האמת שלנו היום, בהסברה התקפית, חדה ובלתי מתפשרת, המחר יציג מציאות מעוותת שבה אנחנו נצטרך להוכיח שלא טבחנו בעצמנו. עם ישראל חי, והאמת שלנו חייבת להישמע – חזק, ברור, ובכל מקום בעולם.