שתיקת הצבועים: למה כוכבי הרשת מתעלמים ממה שקורה באיראן?

אני רוצה קודם כל להגיד לכם שאחד הדברים הכי עצובים מבחינתי בדבר הזה שנקרא 'רשתות חברתיות', זה מה שהן בוחרות לקדם. המנגנון עצמו, האלגוריתם שעל פיו פועלות הרשתות החברתיות, בנוי מיסודו כדי להפיץ דברים קיצוניים: או אלימות, או מיניות, או דברים שהם הרבה פעמים פשוט דברי שטנה ושנאה טהורה. תחשבו על זה רגע ברמה האישית: אם אני אעלה תמונה שבה אני מחבק חבר טוב, אני כנראה אקבל על זה שניים או שלושה לייקים – כנראה מאמא שלו ומאמא שלי. אבל לעומת זאת, אם אני אעלה סרטון שבו אני מתעמת באלימות עם אותו חבר, או תוקף אותו מילולית, יש מצב שיהיו המון תגובות, שיתופים וויראליות מטורפת על הפוסט הזה. זה הטבע של המכונה, וזה בדיוק מה שקרה לנו ולמדינת ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, ובמיוחד מאז השבעה באוקטובר.<br><br>## תעשיית השנאה: איך הפך האנטי-ישראליות למודל עסקי<br><br>מאז הטבח של השבעה באוקטובר, נוצרה מציאות חדשה ומטרידה ברשת: זה נהיה סופר פופולרי לצאת נגד ישראל. זה כבר לא רק עניין של דעה פוליטית, אלא זו פשוט הדרך הכי טובה, מהירה ויעילה לקבל המון עוקבים חדשים והמון לייקים. השנאה לישראל הפכה למטבע עובר לסוחר, ולמודל עסקי של ממש.<br><br>חלק מהאנשים ממש התפרסמו ובנו קריירות שלמות על הגב של המלחמה הזו. יש המון אנשים ברחבי העולם שמעולם לא שמענו עליהם לפני השבעה באוקטובר, ופתאום הם הפכו לכוכבי רשת ענקיים. קחו למשל את דייב סמית'. מי בכלל שמע על דייב סמית' לפני השבעה באוקטובר? הוא קומיקאי, שמתגאה אגב בעובדה שהוא יהודי, שצמח ממש מכלום. מי הכיר אותו? והיום יש לו פרסום אדיר, פודקאסט מצליח, הופעות מלאות עד אפס מקום – והכל, אבל הכל, בזכות הרבה מאוד תוקפנות כלפי ישראל.<br><br>או קחו את בסאם יוסף. עוד קומיקאי וסטנדאפיסט שפתאום התפרסם בצורה מטורפת רק בגלל השנאה שלו לישראל. האנשים האלה צברו המון אהדה, המון כסף והופעות שמתמלאות להם בקצב מסחרר. זה ממש מדהים, ואפילו קצת מגוחך, לראות איך סטנדאפיסטים הפכו להיות מקור הסמכות המרכזי בשנתיים האלה לפרשנות גיאופוליטית של המזרח התיכון. אנשים שכל חייהם סיפרו בדיחות, פתאום מסבירים למיליונים ברשת על סכסוכים מורכבים, והכל מבעד לעדשה של שנאה יוקדת לישראל.<br><br>## העיוורון הסלקטיבי: מה שקורה באיראן<br><br>אבל אז, אני רוצה להגיד לכם משהו חשוב. הדרך הכי טובה לחשוף את האנשים האלה, לקרוע את המסכה מעל הפנים שלהם ולהראות לעולם מי הם באמת, היא פשוט לשים לב למה שהם טוענים – ובעיקר למה שהם שותקים לגביו.<br><br>בחודשים האחרונים ובשבועות האחרונים אנחנו רואים כולנו מה קורה באיראן. המראות קשים מנשוא. באיראן יש עשרות אלפים של הרוגים, ואנחנו אפילו לא יכולים לדעת מה המספר האמיתי והמדויק בגלל שהמשטר שם כל הזמן מנתק לאזרחים את האינטרנט כדי להסתיר את הזוועות. ולפני מספר ימים קרה דבר מזעזע נוסף: האזור שבו נקברו הגופות של המפגינים פשוט עלה באש. כלומר, המשטר האיראני לא רק רוצח את האזרחים שלו, אלא עכשיו גם שורף חלק גדול מהעדויות והגופות כדי להעלים ראיות.<br><br>ואני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה: למה אתם חושבים שאותם אנשים, שהיו המלעיזים הכי גדולים על ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, פשוט שותקים עכשיו? איפה הקולות שלהם? איפה כל כוכבי הוליווד הגדולים? איפה כל אותם אומנים, יוצרים ומשפיענים שדיברו ללא הפסקה על 'פלסטיין' בשנתיים האחרונות וזעקו על זכויות אדם? איפה הם כששורפים גופות של מפגינים באיראן? למה אתם חושבים שיש כזו שתיקה רועמת?<br><br>## חשיפת הצביעות: למה הם לא יכולים לגנות את איראן<br><br>התשובה לשתיקה הזו היא פשוטה, והיא חושפת את האמת המכוערת: זה מעולם לא היה קשור לזכויות אדם. בשום צורה. <br><br>הסיבה שהם שותקים היא פוליטית ואידיאולוגית. אותו גוף איראני, אותו משטר אכזרי שרוצח את בני עמו, הוא בדיוק אותו גוף שתומך בחמאס. הוא אותו גוף שתומך בחיזבאללה. הוא אותו גוף שתומך בכל ההשתלטות של האסלאם הקיצוני במזרח התיכון. כאן טמונה המלכודת של אותם משפיענים: איך אתה יכול מצד אחד לתמוך במה שעשה החמאס (או להצדיק אותו תחת הכותרת של 'התנגדות'), ומצד שני להתנגד לגוף שמחזיק את החמאס, מממן אותו, ומייצג למעשה את אותה אידיאולוגיה קיצונית בדיוק כמו של החמאס? <br><br>התשובה היא שאתה לא יכול לעשות את זה. אתה צריך לבחור אחד מהשניים. האומנים והמשפיענים האלה לא מבולבלים – הם פשוט מבינים שאם הם יגנו את איראן, הם יפגעו בנרטיב שהם עצמם בנו סביב עזה. זה פשוט לא מסתדר להם לוגית ותדמיתית.<br><br>## השורה התחתונה<br><br>אם האנשים האלה היו באמת ובתמים בעד זכויות אדם, ואם באמת היו חשובים להם חיים של חפים מפשע שנהרגים באיזושהי מלחמה או עימות, הם היו מדברים כמובן על כל מקום בעולם שבו נהרגים אנשים חפים מפשע. הם היו זועקים על הדברים האיומים שקורים בסודאן, הם היו מוחים על הדברים שקורים בתימן, וכמובן שהם היו מקימים קול צעקה אדיר על הדברים שקורים עכשיו באיראן.<br><br>אבל מכיוון שאנחנו רואים אותם ממוקדים אך ורק בסכסוך בעזה, באובססיביות מוחלטת ובהתעלמות מכל שאר הזוועות בעולם, זה חושף אותם בצורה הבוטה והברורה ביותר. הם לא פעילי זכויות אדם; הם פשוט מצאו פלטפורמה נוחה ורווחית לשנאת ישראל, שמתוגמלת היטב על ידי האלגוריתם. בפעם הבאה שאתם נתקלים בסרטון זועם של קומיקאי תורן נגד ישראל, תזכרו את השתיקה שלו מול איראן. השתיקה הזו אומרת הכל.