אתר מאובטח. חיבור מוצפן. לא נבקש סיסמה או פרטי אשראי בהודעה. דיווח אבטחה

אריאל אורבוך

מסע למבצר הורקניה: סודות החשמונאים שנחשפים ממש עכשיו

הצטרפו אליי לסיור נדיר במבצר הורקניה. ארכיאולוגים חושפים כעת את ארמונם של יוחנן הורקנוס, שלומציון המלכה והורדוס, עם ממצאים מדהימים בני למעלה מ-2000 שנה.

עודכן: 4 דק׳ קריאה2:51 סרטון

טוב, אז לא מזמן סיימנו לחגוג את חג החנוכה. ואם אתם זוכרים, בחנוכה אנחנו חוגגים את הניצחון ההיסטורי והאדיר של המכבים, החשמונאים. אבל הסיפור של החשמונאים ממש לא נגמר בנס פך השמן או בניצחון הראשוני של יהודה המכבי. למתתיהו הכהן היה בן נוסף, שמעון התרסי, והוא זה שממש הקים וביסס את מדינת החשמונאים העצמאית, בערך בשנת 143 לפני הספירה. לשמעון הזה היה בן, מנהיג היסטורי דגול בפני עצמו, וקראו לו יוחנן הורקנוס.

ומה שאני הולך להראות לכם עכשיו, הוא לא פחות מאחד הדברים המדהימים והמרגשים ביותר שיש לנו היום במדינת ישראל. אני לוקח אתכם איתי למסע אל מקום שלא פשוט בכלל להגיע אליו. זה דורש מאמץ, זה לא יעד תיירותי נגיש וקל, אבל ברגע שמגיעים – אי אפשר שלא לעמוד פעורי פה. ברוכים הבאים למבצר הורקניה.

מצודה בלב המדבר: על שמו של יוחנן הורקנוס

אנחנו נמצאים כאן, בעלייה התלולה אל ראש המבצר. המקום הזה נקרא "הורקניה" על שמו של אותו יוחנן הורקנוס, נכדו של מתתיהו. כבר במהלך הטיפוס אל עבר הפסגה, אפשר להתחיל לראות את השרידים המפוארים שמבצבצים מתוך האדמה החשופה. יש פה חדרים, יש פה מחילות סודיות, ואני פשוט לא יכול להסביר לכם במילים כמה מדהים, מרגש ומיוחד זה להגיע למקום הזה.

תחשבו על זה רגע: אנחנו עומדים במקום שהוא בן יותר מאלפיים שנה. אנחנו מדברים על המאה השנייה לפני הספירה. כל הדמויות החשמונאיות החשובות ביותר שקראנו עליהן בספרי ההיסטוריה – נגעו במקום הזה בצורה כזו או אחרת. פיזית, להיות כאן, לדרוך על אותן אבנים – זה פשוט לא ייאמן. זה חיבור ישיר, בלתי אמצעי, לשורשים הכי עמוקים של העם שלנו בארץ הזאת.

חושפים את ההיסטוריה: החפירות של 2023

אחד הדברים המדהימים ביותר לגבי מבצר הורקניה הוא שעד ממש לא מזמן, המקום הזה היה בגדר תעלומה שטרם נחקרה לעומק. תבינו, עד לפני שנתיים-שלוש, לא חפרו פה בכלל בצורה סיסטמטית ומסודרת. זה אתר חפירה ארכיאולוגי פעיל שהחל את דרכו המקצועית רק בשנת 2023!

מי שלקחה על עצמה את הפרויקט הלאומי וההיסטורי הזה היא האוניברסיטה העברית, שהיא זו שאחראית על החפירות כאן באתר. במהלך הסיור שלנו פגשנו חוקר מהאוניברסיטה העברית, ארכיאולוג בשם ידידיה. העיניים שלו ברקו כשהוא סיפר לנו שבכל יום – ממש כל יום – הם מוצאים כאן דברים חדשים. ההיסטוריה פשוט קמה לתחייה מתוך העפר. הממצאים שמתגלים שייכים לתקופה החשמונאית, וכן לתקופה ההרודיאנית המאוחרת יותר.

הרבה יותר ממבצר: ארמון תענוגות מול ים המלח

כשאנחנו מגיעים למעלה, הנוף פשוט עוצר נשימה. מכאן אפשר לראות בבירור את ים המלח נפרש במלוא הדרו. המיקום האסטרטגי הזה נבחר בקפידה. המבצר הזה נועד, כמובן, להגן מפני אויבים שניסו לאיים על הממלכה החשמונאית, אבל הוא היה הרבה יותר מסתם מוצב צבאי אפרורי.

תוך כדי שאנחנו מסיירים, אנחנו רואים פתאום רצפת פסיפס (מוזאיקה) עתיקה ומרהיבה שנחשפה. אנחנו מבינים שאנחנו לא עומדים רק בתוך בסיס צבאי, אלא בתוך ארמון של ממש. חברי דניאל, שהיה איתי בסיור, הגדיר את זה בצורה מדויקת: זה היה "בית תענוגות". כאן, בלב המדבר, אל מול הנוף הקדומים, המלכים החשמונאים היו מגשימים את חלומותיהם.

אפשר לראות את שרידי החדרים המפוארים, ומרגש במיוחד לראות את המדרגות העתיקות שיורדות מטה אל תוך מקווה טהרה. המקווה הזה הוא עדות אילמת ומרגשת לחיים היהודיים שהתקיימו כאן, להקפדה על ההלכה ועל הטהרה גם בלב המדבר, בתוך מבצר צבאי וארמון מלוכה.

בעקבות שלומציון המלכה והמלך הורדוס

כשעומדים כאן בין החדרים והמחילות, הדמיון מתחיל לעבוד שעות נוספות. לא ייאמן שכאן, ממש על האבנים האלה, התהלכה ככל הנראה שלומציון המלכה (שלום ציון), אחת הדמויות הנשיות החזקות והמשפיעות ביותר בתולדות העם היהודי. כאן כנראה שהה גם בעלה, המלך אלכסנדר ינאי, שהרחיב את גבולות הממלכה החשמונאית לשיאים חדשים.

בהמשך ההיסטוריה, המבצר הזה עבר לידיו של המלך הורדוס, הבנאי הגדול של העת העתיקה, שגם הוא השאיר כאן את חותמו והפך את המקום למצודה אדירה ששימשה אותו לצרכיו השונים.

בשורה התחתונה, הביקור במבצר הורקניה הוא לא רק טיול בנוף מדברי יפהפה. זוהי צלילה עמוקה אל תוך ספר דברי הימים של עם ישראל. לראות את הארכיאולוגים של האוניברסיטה העברית חושפים בכל יום עוד טפח מהעבר המפואר שלנו, לראות את מקוואות הטהרה ואת רצפות הפסיפס של המלכים החשמונאים – זה ממלא את הלב בגאווה עצומה. זו ההוכחה הניצחת והמוחשית ביותר לשורשים שלנו בארץ הזאת. עם ישראל חי, וההיסטוריה שלו חיה ונושמת מתחת לרגליים שלנו.

שאלות ותשובות

שאלה: מי בנה את מבצר הורקניה?

ככל הנראה, המבצר נבנה על ידי יוחנן הורקנוס, נכדו של מתתיהו החשמונאי, ועל שמו הוא קרוי. מאוחר יותר, המקום שימש גם את המלך הורדוס.

שאלה: מתי החלו החפירות הארכיאולוגיות במבצר הורקניה?

אף על פי שמדובר באתר היסטורי חשוב, חפירות ארכיאולוגיות סיסטמטיות באתר, מטעם האוניברסיטה העברית, החלו רק בשנת 2023.

שאלה: אילו ממצאים התגלו במבצר הורקניה?

בחפירות התגלו שרידי ארמון מרשים, רצפת פסיפס, חדרים, מחילות מסתור, ומדרגות עתיקות היורדות אל מקווה טהרה מימי החשמונאים.

עוד בנושא

"הכנסתם נחש צפע לתוך הבית": כשהישראלי הראשון שראיין את ערפאת הבין את הטעות
היסטוריההסברה התקפיתאיסלם

"הכנסתם נחש צפע לתוך הבית": כשהישראלי הראשון שראיין את ערפאת הבין את הטעות

ישבתי לשיחה עם המזרחן יוני בן מנחם, העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את יאסר ערפאת בתוניסיה. הוא סיפר לי על האשליה של הסכמי אוסלו, האזהרות המצמררות שקיבל מחבריו הערבים, ואיך הרשות הפלסטינית ייבאה את השחיתות לישראל.

4 דק׳ קריאה
עמותת 'חרב גדעון'

עמותת 'חרב גדעון'

הסברה התקפית למען עם ישראל

עמותת 'חרב גדעון' פועלת בחזית ההסברה — הכשרת דוברים, יצירת תוכן וכלים למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה, בארץ ובעולם. הצטרפו אל הפעילות ותנו לקול שלנו להישמע חזק וברור.

לאתר עמותת 'חרב גדעון' ←