מה קבע ארגון IAGS לגבי ישראל והמלחמה בעזה?

הארגון פרסם החלטה (רזולוציה) רשמית המאשימה את ישראל בביצוע "רצח עם" בעזה, החלטה שצוטטה בהרחבה בכלי התקשורת בעולם.

מהם תנאי הקבלה כדי להצביע בארגון IAGS?

מבדיקת תקנון הארגון עולה כי אין צורך במומחיות אקדמית מוכחת כדי להצביע. מספיק לשלם דמי חבר מינימליים בסך 30 דולר בלבד כדי לקבל זכות הצבעה על החלטות דרמטיות.

איזה נתון דמוגרפי חריג התגלה לגבי חברי הארגון?

התגלה כי לא פחות מ-13% מחברי הארגון מגיעים מעיראק. נתון זה מצביע על כך שלא מדובר בפיזור אקדמי עולמי אובייקטיבי, אלא בהתארגנות פוליטית ממוקדת נגד ישראל.

איך קונים תואר "מומחה לרצח עם" ב-30 דולר? האמת על IAGS

ארגון IAGS פרסם החלטה שישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. יצאתי לבדוק מי הם אותם "מומחים", וגיליתי תעשיית פייק ניוז שבה זכות הצבעה עולה 30 דולר בלבד.

תארו לעצמכם שאתם קמים בבוקר, פותחים את אתרי החדשות, ורואים כותרת מפוצצת שגורמת ללב שלכם להחסיר פעימה: "ארגון בינלאומי של למעלה מ-600 חוקרי רצח עם קובע: ישראל מבצעת רצח עם בעזה". זה נשמע רשמי, זה נשמע מפחיד, וזה בעיקר נשמע כמו משהו שאי אפשר להתווכח איתו. כשאנשים קוראים כותרת כזו, הם מיד מדמיינים מאות פרופסורים מעונבים באוניברסיטאות יוקרתיות, יושבים בחדרים סגורים, מנתחים נתונים אובייקטיביים ומגיעים למסקנה אקדמית טראגית.

אבל אתם כבר מכירים אותי. אני לא קונה כותרות, ואני לא מקבל שום הצהרה כמובנת מאליה. כשהארגון הזה, שנקרא IAGS (International Association of Genocide Scholars – האגודה הבינלאומית של חוקרי רצח עם), הוציא את הרזולוציה הזו, ידעתי שאני חייב לבדוק מה עומד מאחוריה. יצאתי לחקור את המסמכים, את התקנון ואת האנשים שמרכיבים את הגוף הזה. ומה שגיליתי שם הוא לא פחות ממדהים. זו לא אקדמיה, זו תעשייה שלמה של פייק ניוז במסווה אקדמי.

הכותרת מול המציאות

התקשורת העולמית אוהבת כותרות פשוטות וחד-משמעיות. המילה "ג'נוסייד" (רצח עם) היא מילת הקסם החדשה של שונאי ישראל. ברגע ש-IAGS פרסמו את ההחלטה שלהם, גופי תקשורת ברחבי העולם קפצו על המציאה. "600 מומחים לרצח עם קובעים שישראל אשמה", זעקו הכותרות.

אבל איך בדיוק מתקבלת החלטה כזו? מי הם אותם 600 מומחים? כשאני רואה החלטה כל כך קיצונית, אני מנסה להבין את המנגנון. החלטתי לעשות את מה ש-90% מהעיתונאים שפרסמו את הידיעה הזו פשוט התעצלו לעשות: הלכתי לקרוא את תקנון הארגון כדי להבין מי זכאי להצביע ואיך מתקבלים לשורותיו.

איך קונים תואר "מומחה" ב-30 דולר

כאן הסיפור הופך למגוחך. היינו מצפים שכדי להיות חבר בעל זכות הצבעה באגודה בינלאומית של חוקרים, תצטרך להציג תואר דוקטור, עבודות מחקר שפורסמו בכתבי עת נחשבים, או לפחות עשרות שנות ניסיון אקדמי בתחום. נכון?

אז זהו, שממש לא.

מסתבר שכדי להיות חבר בארגון ה-IAGS ולקבל "זכות הצבעה" דרמטית על החלטות שמשפיעות על דעת הקהל העולמית, כל מה שאתה צריך לעשות זה לשלם דמי חבר מינימליים. כמה עולה התענוג? 30 דולר בלבד. קלטתם את זה? 30 דולר. במחיר של ארוחה עסקית ממוצעת, כל אדם, בכל מקום בעולם, יכול לקנות לעצמו את התואר "חבר באגודה הבינלאומית לחוקרי רצח עם" ולהרים את ידו בהצבעה שקובעת שישראל היא פושעת מלחמה.

ברגע שהבנתי את זה, התמונה התחילה להתבהר. לא מדובר כאן בקונצנזוס אקדמי טהור. מדובר בפרצה תקנונית שמאפשרת קנייה של "מומחיות" בזול. אנשים פשוט התאגדו, שילמו את הסכום המגוחך הזה, ונכנסו לארגון אך ורק במטרה להעביר את ההחלטה הספציפית הזו נגד ישראל.

האנומליה העיראקית: כשפוליטיקה מתחפשת למדע

אם חשבתם שהעובדה שזכות הצבעה עולה 30 דולר היא הבעיה היחידה, חכו שתשמעו את הנתון הבא. כשצללתי עמוק יותר לתוך הנתונים של אלו שהשתתפו בהצבעה, גיליתי נתון דמוגרפי מטורף: 13% מהחברים בארגון הזה מגיעים מעיראק.

תעצרו רגע ותחשבו על זה. 13% מהמומחים העולמיים לרצח עם מגיעים ממדינה אחת, עיראק? מדינה שאין לה שום יחסים דיפלומטיים עם ישראל, מדינה ששטופה בתעמולה אנטי-ישראלית ואנטישמית מבוקר עד ערב. האם זה נשמע לכם כמו פיזור טבעי והגיוני של חוקרים אובייקטיביים מרחבי העולם? ברור שלא.

זה מוכיח מעל לכל ספק שלא מדובר בארגון מחקר תמים. זו פעולה מאורגנת, השתלטות עוינת על מנגנון הצבעה. קבוצות אינטרס הבינו את החולשה של הארגון, גייסו אנשים (רבים מהם מעיראק, כפי שראינו), שילמו עבורם את 30 הדולרים, והפכו אותם ל"מומחים" בן לילה רק כדי לייצר את הכותרת השקרית הזו.

הסכנה שבתעמולה הזולה

הטרגדיה האמיתית כאן היא לא הארגון עצמו, אלא האופן שבו התקשורת בולעת את הפיתיון. אף אחד לא שואל מי הצביע. אף אחד לא בודק את תקנון ה-30 דולר. אף אחד לא מצליב נתונים כדי לגלות את הייצוג חסר הפרופורציות של עיראק. התקשורת פשוט לוקחת את השם המפוצץ "האגודה הבינלאומית של חוקרי רצח עם" והופכת אותו לכלי נשק פוליטי נגד מדינת ישראל.

כך בדיוק מייצרים פרופגנדה מודרנית. לא צריך עובדות, לא צריך מחקר אמיתי. צריך רק שם שנשמע אמין, פרצה ביורוקרטית, וקצת כסף קטן. ההחלטה הזו לא שווה את הנייר (או המסך) שעליו היא נכתבה. היא לא משקפת מציאות, היא משקפת קמפיין מתוזמר שנועד להכפיש את ישראל בזירה הבינלאומית.

השורה התחתונה

השורה התחתונה היא שאנחנו נמצאים במלחמה על התודעה, ובמלחמה הזו — חשיבה ביקורתית היא השכפ"ץ שלנו. אל תתנו להטעיות זולות ולכותרות מפוצצות להפחיד אתכם. בפעם הבאה שמישהו מנפנף מולכם ב"החלטה של 600 מומחים בינלאומיים", תעצרו אותו ותשאלו: "רגע, אתה מדבר על המומחים ב-30 דולר?".

אנחנו חייבים להמשיך לחקור, להמשיך לשאול שאלות, ולהמשיך לחשוף את השקרים שלהם. רק ככה נוכל לעבור מהתגוננות להסברה התקפית מנצחת.