חליפות אסלאמית בניו יורק? הטרללת החדשה ברשתות החברתיות

הטרללת התחילה? זו השאלה הראשונה שקפצה לי לראש כשצפיתי בסרטון האחרון שמכה גלים ברשתות החברתיות. תארו לעצמכם את הסצנה הבאה: משפיענית רשת צעירה מניו יורק, עיר שמסמלת יותר מכל את העולם המערבי, הליברלי והחופשי, יושבת מול המצלמה ומכריזה בחגיגיות על תחילתה של תקופה חדשה. לא מדובר בטרנד אופנה חדש או בקמפיין למען איכות הסביבה. היא מכריזה על תחילתה של "החליפות האסלאמית" בניו יורק.

כן, שמעתם נכון. אותה משפיענית, שפעלה רבות ובמרץ רב כדי שהפוליטיקאי זוראן ממדאני ייבחר לתפקידו, רואה בתוצאות הבחירות הללו הרבה יותר מניצחון פוליטי מקומי. עבורה, זהו אות פתיחה למסע דתי רדיקלי בלב התפוח הגדול.

מה מסתתר מאחורי המילים המבולבלות?

כשבוחנים את התמלול של מה שנאמר באותו סרטון, קשה שלא להזדעזע, גם אם התרגום והניסוח נשמעים מעט עילגים או משובשים. היא פותחת במילים ברורות: "האסלאם והחליפות בניו יורק מתחילים עכשיו". המשמעות, לדבריה, היא ש"כולנו ניכנע לאסלאם".

היא לא מסתפקת בהצהרות כלליות, אלא עוברת מיד לפרקטיקה – המרת דת. "אני כבר גרמתי לאחד החברים שלי להיכנע לאסלאם", היא מתגאה. היא מתארת תוכנית פעולה של ממש, קוראת לעוקביה לצאת החוצה "יותר ויותר, 8 פעמים", ולהופיע על מסכים בכל מקום. היא מציבה את עצמה כמובילת המהלך: "תתחילו בצד שלי. אני מחפשת להביא לאסלאם... אם אתם רוצים לעשות את זה עם מישהו אחר, אני מבינה, אבל אתם צריכים להיות החלטיים". היא מסיימת בפנייה חמה, כמעט משפחתית, לקהל היעד שלה, קוראת להם אחיה ואחיותיה, וקוראת להם להצטרף אליה למסע הזה.

פרדוקס הפרוגרסיביות והאסלאם הרדיקלי

כדי להבין את גודל האבסורד, אנחנו חייבים להתעכב רגע על המושג "חליפות אסלאמית" (Caliphate). בהיסטוריה ובתיאולוגיה האסלאמית, חליפות היא צורת שלטון שבה המנהיג (הח'ליפה) נחשב ליורשו של הנביא מוחמד, והמדינה מתנהלת על פי חוקי השריעה – ההלכה האסלאמית הנוקשה. זהו שלטון שלא מכיר בהפרדת דת ומדינה, לא מכיר בזכויות להט"ב, מגביל משמעותית את זכויות הנשים, ורחוק שנות אור מכל ערך דמוקרטי או ליברלי.

וכאן טמון הפרדוקס המדהים שמולו אנחנו עומדים היום. אותן משפיעניות רשת בניו יורק, שלרוב מזהות את עצמן עם הצד הפרוגרסיבי של המפה הפוליטית, שנלחמות לכאורה על זכויות אדם, חופש ביטוי ושוויון מגדרי – מריעות כעת לרעיון החליפות. הן פועלות לבחירתו של פוליטיקאי כמו ממדאני, ורואות בניצחונו צעד ראשון בדרך להחלת שלטון דתי שמנוגד לחלוטין לכל מה שהן אמורות לייצג. זוהי הנדסת תודעה במיטבה, שבה מושגים של דיכוי משווקים כהעצמה וליברליזם.

למה זה צריך להדאיג אותנו בישראל?

אפשר היה לפטור את הסרטון הזה כקוריוז, עוד משפיענית שמחפשת תשומת לב ולייקים ברשת. אבל כאנשי הסברה, וכמי שחיים את המציאות הישראלית והיהודית, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעצום עיניים.

הסיפור הזה הוא לא רק על ניו יורק או על פוליטיקה אמריקאית מקומית. הוא סימפטום למחלה עמוקה הרבה יותר שמתפשטת בעולם המערבי. אותם כוחות שקוראים להקמת חליפות בניו יורק, הם אותם כוחות שצועדים בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית בארה"ב וקוראים "מהנהר ועד הים". זו אותה אידיאולוגיה שמצדיקה טרור נגד אזרחים ישראלים, שרואה ביהדות ובציונות נטע זר וקולוניאליסטי, ושמשתמשת בכלים הדמוקרטיים של המערב כדי לחתור תחתיו מבפנים.

כשהשיח ברשתות החברתיות מנרמל קריאות להמרת דת המונית ולשלטון הלכה אסלאמי בלב מנהטן, זה רק עניין של זמן עד שהשיח הזה יתורגם לפעולות בשטח – נגד יהודים, נגד מוסדות ישראליים, ונגד כל מי שנתפס כמכשול בדרך לאותו חזון קיצוני.

שורה תחתונה

הסרטון של המשפיענית מניו יורק הוא תמרור אזהרה בוהק. הוא מוכיח לנו שהמאבק שלנו הוא לא רק על גבולות פיזיים או על שטח, אלא מאבק על התודעה. הטרללת אכן התחילה, והיא מתרחשת ממש עכשיו בפיד של מיליוני צעירים ברחבי העולם. התפקיד שלנו הוא לא לשתוק, אלא לחשוף את האבסורד, להציג את העובדות, ולהזכיר לעולם החופשי על מה בדיוק הוא עלול לוותר אם ימשיך ללכת שולל אחרי סיסמאות ריקות ומשפיענים מבולבלים.