השיטה נחשפת: כך תנועות אסלאמיסטיות משתלטות על המערב

אתם יודעים, כשאנחנו מסתכלים היום על מה שקורה ברחבי ארצות הברית ובאירופה, אי אפשר לפספס את זה. אנחנו רואים לנגד עינינו תהליך ברור של התבססות והשתלטות מצד תנועות אסלאמיסטיות קיצוניות. המטרה שלהן היא לא סוד, והיא מוגדרת היטב: להביא להפצה רחבה ככל האפשר של האסלאם במדינות המערב, עד כדי כך שבסופו של יום, השאיפה העליונה שלהם היא להשליט ממש את חוקי השריעה במדינה שבה הם נמצאים.

עכשיו, איך אני יודע את זה בוודאות? מכיוון שאנחנו פשוט רואים את הדפוסים האלה בפעולה, יום אחרי יום, עיר אחרי עיר. אבל כדי להבין איך התהליך הזה קורה מתחת לרדאר של העולם המערבי, אנחנו צריכים לדבר על הטקטיקה. אני רוצה לספר לכם היום מהו הדבר החכם ביותר שהתנועות האלה עשו מרגע שהן התחילו לבסס את פעילותן במערב.

ההבדל הקריטי: מוסלמים מול אסלאמיסטים

לפני שניכנס לטקטיקה, חשוב מאוד לעשות סדר במושגים ולשאול: מה ההבדל בעצם בין אסלאמיסטים למוסלמים? ההבחנה הזו היא קריטית כדי לנהל שיח ענייני ומדויק.

מוסלמים הם אנשים פרטיים, המאמינים ומקיימים את דת האסלאם בחייהם האישיים. לעומת זאת, אסלאמיסטים הם אלה שמעוניינים להפיץ בכל צורה שהיא את האסלאם כאידיאולוגיה שלטת. יש כאלה שעושים את זה בצורה שקטה, דרך פעולות של הטפה ושכנוע – תהליך שנקרא באסלאם "דאווה" (Dawah). ויש, כמובן, את אלה שעושים את זה בצורה הרבה יותר אגרסיבית ואלימה, עד כדי מלחמת קודש של ממש – ג'יהאד.

נשק ההשתקה: המצאת ה״אסלאמופוביה״

אז מהו אותו מהלך מבריק שהאסלאמיסטים עשו כדי להגן על הפעילות שלהם? הם הלכו ופיתחו את המונח ״אסלאמופוביה״.

המשמעות של המהלך הזה היא פשוטה וקטלנית: אסור לדבר על הדברים האלה. אסור להצביע על כך שיש דפוסים ברורים של הקצנה והשתלטות במערב. ברגע שאתה מעז לחשוף את הדפוסים האלה, אתה מיד נחשב כגזען, חשוך, או "אסלאמופוב". המונח הזה הפך למגן אנושי תודעתי שמונע כל ביקורת לגיטימית וכל ניסיון להגן על הערכים של החברה המערבית.

הפתרון: לתת למספרים לדבר בעד עצמם

אבל אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לעקוף את הפחד של אנשים מלהיות מואשמים באסלאמופוביה? הדרך היא פשוט לתת לאנשים לדבר על המספרים. לתת לאנשים לחשוף בעצמם את הדפוסים. ומי הם אותם אנשים? האסלאמיסטים בעצמם.

אני רוצה שתכירו את דוקטור שייח' יאסיר קאדי (Yasir Qadhi). הוא נחשב לאחד האימאמים הבולטים והמשפיעים באנגליה ובארצות הברית. אין שום צורך שאני אנתח או אפרש את המציאות – הוא זה שיראה לכם את הדפוסים בצורה הברורה ביותר.

כשמקשיבים להרצאות שלו, שומעים אותו מתגאה בהישגים. הוא מדבר על מושל טקסס, על בניית מסגדים שהולכת ומתרחבת, ובעיקר – הוא פורס בפני שומעיו את הנתונים הדמוגרפיים המדהימים של ההתפשטות האסלאמית ברחבי העולם המערבי. הוא אומר זאת בגאווה גלויה:

• שוודיה: 10% מוסלמים.
• אוסלו, נורווגיה: 10% מוסלמים.
• וינה, אוסטריה: 10% מוסלמים. (וכאן הוא מוסיף הערה היסטורית מרתקת – האימפריה העות'מאנית ניסתה במשך 200 שנה לכבוש את וינה בכוח הזרוע ולא הצליחה. היום, זה קורה מבפנים).
• לונדון, אנגליה: 20% מוסלמים.
• סידני, אוסטרליה: באזורים ומחוזות מסוימים, האוכלוסייה מגיעה ל-60% מוסלמים.

השורה התחתונה

אם רק נקשיב להם, נשמע טוב מאוד מה הכוונות, מה הרצונות ולאן הם חותרים. לנו במערב "אסור" כביכול לדבר על כך כדי שהדברים לא ייחשבו כהסתה או כאסלאמופוביה. אבל למזלנו, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להקשיב למה שהם אומרים בגלוי בתוך הקהילות שלהם. הם חושפים את התמונה האמיתית בעצמם. תסתכלו על הנתונים, תקשיבו למנהיגים שלהם, ותגידו לי אתם – לאן אנחנו הולכים?