האם ישראל מבצעת רצח עם בעזה? התשובה המוחצת
האם ישראל באמת מבצעת רצח עם בעזה? בואו נצלול להגדרת האו"ם משנת 1948, נבין מהי "כוונת תחילה" ונוכיח אחת ולתמיד למה מדובר בעלילת דם מנותקת מהמציאות.
לאחרונה קרה לי דבר מעניין. פרופסור אמיר חצרוני כתב לי תגובה על אחד הסרטונים שלי. לטענתו, בגלל שישראל הרגה 68 אלף פלסטינים בעזה (כך לדבריו), מדובר ברצח עם. התגובה הזו העניקה לי את הזכות והכבוד להכין את התוכן הזה, שהוא בעיניי אחד החשובים שיצרתי עד כה. המטרה שלו היא להפריך, אחת ולתמיד, את השקר המוחלט הזה שישראל ביצעה או מבצעת רצח עם בעזה.
האתגר שעמד בפניי היה עצום: איך דוחסים טיעון משפטי, היסטורי ומוסרי כל כך מורכב לתוך הסבר קצר, ענייני וקולע? כדי לעשות זאת כראוי, אנחנו צריכים להסתכל על ההיסטוריה של רצחי עם מפורסמים – כמו רצח העם בארמניה, רצח העם ברואנדה, רצח התרבות של הטיבטים, רצח העם של האינדיאנים בארצות הברית לפני הקמתה, ואפילו הפוליטיסייד שהתרחש בברית המועצות. אבל לפני שמשווים, אנחנו חייבים לחזור לבסיס המשפטי וההיסטורי.
מה זה בכלל רצח עם? ומי קבע את ההגדרה?
כדי לנהל דיון רציני בעולם ההסברה, אי אפשר לזרוק סיסמאות לאוויר. יש הסכמה בינלאומית אחת ברורה לגבי ההגדרה של רצח עם, והיא מעוגנת באמנת האו"ם משנת 1948.
אם נסתכל למשל על סעיף 3 באמנה, הוא מדבר על "העמדת הקבוצה בכוונת תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה". אני מתעכב דווקא על הסעיף הזה, כי זה בדיוק המקום שבו מבקרי ישראל מנסים לדחוף את הנרטיב שאנחנו כביכול "מרעיבים" את העזתים. הם מנסים להפיל אותנו לא רק בסעיפים 1 או 2 של האמנה, אלא גם בסעיף 3. סעיפים 4 ו-5 פחות רלוונטיים לענייננו כרגע, למרות שכבר יצא לי לראות שקרים מוחלטים ברשתות לגבי "מניעת ילודה" כביכול על ידי ישראל.
אבל הדבר הכי חשוב בכל האמנה הזו מופיע ממש בפתיחה שלה: "מעשים שנעשו בכוונה להשמיד".
מילת המפתח הקריטית: "בכוונה"
המילה "בכוונה" היא לא סתם סמנטיקה משפטית; היא הלב הפועם של ההגדרה. כדי להבין למה, צריך לקחת צעד אחורה אל ההיסטוריה ולהבין איך האמנה הזו בכלל נבנתה.
מי שפיתח את האמנה ואת ההגדרות שבה הוא עורך דין יהודי בשם רפאל למקין. למקין חקר לעומק את הנושא של השמדת קבוצות, ובאמצעות ההנחיות והעבודה שלו, התחילה להתפתח הוועדה באו"ם שגיבשה את אמנת האו"ם ב-1948 (לאחר החלטה מקדימה שהתקבלה ב-1946).
המילה "בכוונה" נשתלה שם מסיבה מאוד ספציפית ומנומקת. רפאל למקין עשה השוואה פשוטה: כמו שיש רצח של בן אדם לחברו, כך יש רצח של עם כלפי עם אחר. במשפט הפלילי הרגיל – מה מבדיל בין הריגה בשוגג לבין רצח? רצח הוא מעשה שנעשה בכוונת תחילה. כלומר, מישהו תכנן מראש לרצוח ולהוציא לפועל את הרצח של אדם אחר. אותו ההיגיון בדיוק חל על רצח של עם. חייבת להיות כוונה מוקדמת, מתוכננת ומוצהרת להשמיד.
ההבדל התהומי בין עזה לבין ועידת ואנזה
כאן אנחנו מגיעים לשאלת המחץ: אם ארגון הטרור חמאס לא היה פורץ את הגדר בשבעה באוקטובר ומבצע את כל הזוועות והפעולות שהוא ביצע – האם ישראל הייתה יוצאת למלחמה הזו בעזה? האם היא הייתה מטילה את הפצצות שהטילה? האם כל האנשים שנהרגו שם היו נהרגים? התשובה היא חד משמעית לא.
כדי להבין מהי באמת "כוונת תחילה" להשמדת עם, בואו נסתכל על ועידת ואנזה. בוועידת ואנזה אפשר לראות בבירור איך הנאצים לא רק תכננו את "הפתרון הסופי", אלא ממש ישבו עם רשימות ובדקו איפה יש יהודים בכל מדינה ומדינה ברחבי אירופה, במטרה להשמיד את כולם, עד האחרון שבהם.
לישראל, לעומת זאת, לא רק שלא הייתה כוונת תחילה – לא הייתה כוונה בכלל, ולא היה שום רצון לצאת למלחמה הזו אלמלא היא נכפתה עלינו בצורה האכזרית ביותר.
המציאות בשטח מוכיחה את ההפך מרצח עם
למעשה, כל הסממנים בשטח מעידים בדיוק את ההפך מכוונה להרוג את כל הפלסטינים. בואו נהיה כנים וריאליים: אם צה
שאלות ותשובות
שאלה: מהי ההגדרה המשפטית של רצח עם לפי האו"ם?
לפי אמנת האו"ם משנת 1948, רצח עם מוגדר כמעשים שנעשו בכוונה להשמיד, כולה או מקצתה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. מילת המפתח הקריטית היא 'בכוונה'.
שאלה: למה המלחמה בעזה לא נחשבת לרצח עם?
משום שחסר היסוד המרכזי של 'כוונת תחילה'. ישראל יצאה למלחמה רק בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, ופועלת תוך אזהרת אזרחים, הכנסת סיוע הומניטרי ומתן חיסונים – פעולות שמוכיחות את ההפך המוחלט מכוונה להשמדת העם.
שאלה: האם מספר ההרוגים קובע אם מדובר ברצח עם?
לא. לפי אמנת האו"ם, ההגדרה המשפטית של רצח עם אינה נשענת על מספר ההרוגים, אלא על עצם הכוונה המוקדמת והמתוכננת להשמיד קבוצה.
עוד בנושא
לצחוק לאמריקאים בפרצוף: האבסורד של זוהרן ממדאני ואירועי ה-11 בספטמבר
אריאל אורבוך חושף סרטון בלתי ייאמן מניו יורק: כיצד זוהרן ממדאני, שחתם על הכרה ב-11 בספטמבר כיום זיכרון, מעביר את העט דווקא לעורך הדין שייצג את מחבל אל-קאעידה.
למה קוראים להר הבית Temple Mount? הסוד שמסתתר בשפה
איך מילה אחת באנגלית שומטת את הקרקע תחת הטיעונים של שונאי ישראל? אריאל אורבוך חושף את העוצמה של הסברה דרך השפה ומציע פינה חדשה.
מנסור עבאס והמדינה היהודית: האם באמת אפשר לסמוך עליו?
הרשתות החברתיות סוערות בעקבות חשיפתו של מנסור עבאס כי "נאלץ לקבל" את ישראל כמדינה יהודית רק כדי לרוץ לכנסת. אריאל אורבוך, שהתריע על כך מזמן, מנתח את המשמעויות ושואל - האם מקומם בממשלה?